עוד שבוע מאחורינו. שבוע שלם של קימה מוקדמת מדי כשקר באופן מחריד, וריצת אמוק להתלבש מול המזגן שעל 28 מעלות. שבוע של קפה נשפך בין המושבים באוטו, של קופסת אוכל שנמאס ממנה אחרי שני ביסים, של יותר מדי עבודה ובעיקר של מעט מדי שינה. לא כולל שנ"צים. זה הזמן לעזוב הכל, להסיר מרשימת החברים את השעון המעורר, לפחות עד יום ראשון, ולהתקדם לאט לאט לכיוון הספה.
כשהטמפרטורה מזמינה, אתם יכולים לשבת. בצעד בטוח אחזו בשלט, פרגנו בקליק או שניים, וזהו, מכאן אתם מסתדרים לבד. הנה הסרטים והסדרות שיטעינו לכם את המצברים.
הארי ומייגן: Harry & Meghan
כולנו כבר שמענו אינספור פעמים את המשפט האלמותי "את הכביסה המלוכלכת מכבסים בבית". מלבד העובדה שכביסה היא תמיד מלוכלכת ושלרובנו יש מכונת כביסה במרפסת שירות, האמירה הזאת לא יכולה להיות נכונה יותר. אזהרת צפייה: הפעם לא מדובר בסתם כביסה סטנדרטית עם גרביים שהולכות לאיבוד בתוף של המכונה, אלא בזוג שככל הנראה עורר הכי הרבה הדים בממלכה המאוחדת - הנסיך הארי ורעייתו, דוכסית סאסקס, השחקנית והדוגמנית מייגן מרקל.
למרקל היו חיים די רגילים לפני שפגשה בנסיך האדמוני. טוב, רגילים יחסית לשחקנית ידועה שהתפרסמה הודות לתפקידיה ב'90210', 'איך להיפטר מהבוס' ובעיקר 'Suits'. ב־2016 הפכה לבת זוגו של הנסיך הארי, עד אז פרופיל של גבר תל אביבי מבולבל, ואחרי כמה ימים של חסד הם פשוט לא הפסיקו לספק שערוריות חסרות מעצורים לאתרי הרכילות.
היו טענות על גזענות, אביה של מייגן לא חסך את ביקורתו עליה, וגם המלכה עליה השלום לא נראתה מבסוטית במיוחד מהבכירה של נכדה. לפני שנתיים החליטו השניים שהם נסוגים מתפקידם הבכיר בבית המלוכה ובוחרים בעצמאות כלכלית, ואף עברו לארצות הברית, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, חוץ מאנונימיות כמובן.
חוזרים לימינו אנו. אנחנו יודעים כבר שנים שיש שם דם רע. מספיק מבט אחד כדי להבין שמרקל לא התקבלה באופן משביע רצון, לפחות לא כמו היחס לו זכתה קייט מידלטון לאורך השנים. הדוקו שלפנינו מובא לראשונה בגוף ראשון ולא בריאיון של רגע, והזוג המלכותי, הארי ומייגן, חושפים את כל הקלפים, גם הגרועים ביותר, מול המצלמה. אנחנו קצת מציצנים, זה ברור, אבל אם נשים את העובדה הזאת בצד - 'הארי ומייגן' נותנת הצצה חד פעמית לחיים בצדו של הזרקור ששורף הרבה דברים בדרך, ולמחיר שעל הזוג הצעיר לשלם רק בעקבות הייחוס שלהם.
אפליקציית הנישואים: The Marriage App
נעים מאוד, זוגיות. שני אנשים שלא הכירו, או שאולי כן, ורוצים לחיות יחד לא רק בהווה. האידיליה הזאת מחזיקה בתוכה הרבה מאוד דברים שאינם קשורים לקשר הזוגי, אבל בגלל שהם כל הזמן שם, בדרך כלל הם גם יהיו אלו שיעמידו את האהבה במבחן. אם סופרים על יד אחת אפשר להכניס לקטגוריה הזו את השגרה השוחקת, הילדים שמצטרפים לתמונה, ואפילו אתת הכלב שהכריז בעלות על הבית. בקיצור, לא קל.
ומה אם היה פתרון קסם שיחזיר את הזוגיות למקום הראשוני והאותנטי שלה? לצערי אנחנו לא בחנות וינטג' של משאלות, אבל 'אפליקציית הנישואים', הסרט הספרדי החמוד שלפנינו, עושה קצת סדר בבלגן הזה.
שני בני זוג, גבר ואישה בגילומה של לא אחרת מלואיסנה לופילטו מ'קטנטנות' ו'המורדים', עוברים משבר חריף בנישואיהם. במקום הפתרונות הזמינים כמו שקרים הדדיים, ריבים או פרידה, הם מוצאים אפליקציה חדשנית שנותנת להם בונוסים על מעשים טובים האחד כלפי השני. פתאום משהו משתנה. הכמיהה הזאת לנקודות באמת משפרת את הקשר, משיבה אליו המון אש שנכבתה בדרך ומדביקה את השניים חזרה. מה הקאצ'? ככל שיעשו יותר מעשים טובים, הם יהפכו לאובססיביים לנקודות הבונוס באופן כמעט חסר תקנה.
מדובר בסרט אמנם, ועדיין מעניין לראות כמה אירוע טריוויאלי יכול להשפיע על משהו גדול כל כך כמו קשר והקמת קן משותף. רעיון מאוד מגניב, תמיד כיף לראות את לופילטו, וגם השאר לא רעים בכלל. זאת לא חתונה קתולית, אבל תנו לזה צ'אנס.
מאהבה של ליידי צ'טרלי: Lady Chatterley's Lover
הכירו את ליידי צ'טרלי. מאחורי השם המצודד ניצבת צעירה ממעמד אצולה, שנישאה לגבר שנותר נכה בעקבות פציעתו במלחמת העולם הראשונה. הנכות הפיזית מורכבת עבור צ'טרלי, אבל יותר מזה פגע בה חוסר הרגישות של בן זוגה לחיים, שמתקשה להבין מה כל כך מפריע לה.
הימים המתוחים וחילוקי הדעות מרחיקים אותה החוצה. מהחדר, מהבית, מהגבעה עליה הוא ניצב. בטיול חטוף בשדות הסמוכים היא תפגוש באוליבר, שומר יערות חסון שיודע שאין סיכוי שיקרה ביניהם משהו. בניגוד לדעתו, קורה גם קורה.
קצת היסטוריה. הדרמה התקופתית החלה בכלל כספר שיצא לאור לראשונה ב־1928, ונחשב די חדשני לתקופתו, בגלל מה שנתאר בצורה מכובסת כגרפיות מאוד בוטה של הנעשה בין הליידי לאהובה הסודי. רק ב־1960, יותר משלושה עשורים אחרי, הודפסה לראשונה מהדורה בלתי מצונזרת של הסרט, והשאר היסטוריה. וקצת היסטריה.
במונחים של היום לא מדובר בסרט שערורייתי וחוצה גבולות, אלא בקשר אסור למדי מול המצלמות, שחרף חוסר המוסריות שבו הוא מאוד נעים ומיוחד לצפייה. תתפלאו.
הלוחשים לפילים: The Elephant Whisperers
ונסיים במשהו חמוד נטו, שלא יכולתי להשאיר זנוח ברשימת הסרטים. בומאן ובלי, בני זוג המתגוררים בהודו, החליטו לבלות את כל זמנם בטיפול בגור פילים יתום בשם ראגהו, שהוא מתוק באופן חריג. השניים דואגים לו בכל שעות היממה, מטיילים איתו בשדות המבודדים של דרום המדינה, ומבהירים לו שוב ושוב שהוא מזמן הפך לבן משפחה אנושי, ממש כמותם.
אין הרבה לומר חוץ מזה שזה כל כך חמוד, נוגע ללב ומרגש לראות כזאת התגייסות עבור בעל חיים שאינו קל לגידול בלשון המעטה, אם נדבר רגע על הפיל שבחדר. תזכורת נהדרת לכך שיש עוד אנושיות בעולם, גם אם לפעמים היא מסתתרת בתוך ערימה של שטויות. החיסרון היחיד: החלטתי שאני רוצה פיל. זה יקרה גם לכם.
פיירפליי ליין: Firefly Lane
חברות. המילה הזאת שמצליחה לרגש את כולנו, וגורמת לנו לחשוב על האנשים הקרובים אלינו, שאנחנו מתנהגים מולם בחופשיות מוחלטת. מסכימה. הצד השני של החברות, לפחות כשמדובר בטלוויזיה, הוא סכנת נפילה לביצה הטובענית של מחוזות הקיטצ'. אני אומרת את זה בצער רב, ותיכף תבינו למה, אבל 'פיירפליי ליין' טבעה בה עד שלא נותר ממנה זכר.
הסיפור מוכר. שתי חברות הכי טובות, טולי (קתרין הייגל) וקייט (שרה צ'וק), הכירו בילדות ומאותו רגע לא נפרדו. האחת מגשימה את עצמה מקצועית אבל לא מוצאת את עצמה זוגית, השנייה בדיוק באותו מצב, רק הפוך. לאורך שתי עונות הסדרה נבין איך נפגשו השתיים, מה הצית את האהבה ושותפות הגורל ביניהן, ובעיקר איך הן מג'נגלות בין החיים שלהן ביחד לאלו בנפרד.
ולמה אני מצטערת שלא מדובר בפיסה טלוויזיונית מרהיבה? כי הייגל וצ'וק, שעשו חיל בכל כך הרבה סדרות וסרטים, פשוט לא משחזרות את הקסם שלהן. ולא משנה כמה ניסיתי, נכנסתי למוד מרגש ואפילו עמעמתי את האורות - זה פשוט לא עבד. הסצנות מרגישות כאילו נכתבו בהשראת מפת שולחן עם משפטי העצמה, העלילה מציאותית כמו להגיע מתל אביב לירושלים ב-17 דקות, והפרקים ארוכים הרבה יותר ממה שצריך. סיכום: אין אבק פיות חברים, מדובר בסתם אבק, זה של האלרגיה. הלאה.