"קרתגו", כאן 11
הרבה רעש וקדימונים הקימו בכאן 11 לקראת עלייתה של הסדרה “קרתגו". למעשה הייתה הסדרה בתוכנית ההפקה של התאגיד עוד בטרם הקמתו, ואחרי צפייה בפרקיה הראשונים של הסדרה אפשר לציין שהרעש לא היה מוגזם.
הנה כמה שמות תואר שאפשר להדביק לסדרה כבר בשלב הזה: מושקעת באורח יוצא דופן - יוצרי ומפיקי הסדרה החליטו לא להשתמש בפעלולי מחשב ולעשות אותה אותנטית ככל שאפשר. לכן צולמה הסדרה במחנה אסירים לשעבר בקולומביה.
עשרות רבות, אם לא יותר, ניצבים בתפקידי אסירים ושומרים הסתובבו בין הביתנים. אתרי מגוריהם של הסגל נבנו בהתאם לסגנון התקופה הקולוניאלית וסך כל אלה יצרו סביבה מעוררת סקרנות ואמון, כאמור באורח יוצא דופן.
הסיפור הדרמטי לא פחות ממרתק. אלייז'ה (אליהו, בגילומו של השחקן אורי גוב) לוי, שחקן בתיאטרון המטאטא, מובא למחנה המעצר הבריטי “קרתגו" אף על פי שאינו משתייך לארגון פוליטי כלשהו. קרתגו היה אחד ממחנות המעצר שהקימו הבריטים באפריקה בשנים 1944 עד 1948, ובהם שיכנו, בין השאר, את לוחמי אצ"ל ולח"י שנעצרו בעקבות פעילותם.
קרתגו, כשאר המחנות, שכן באזור מדברי מבודד, בכוונה מוקדמת למנוע מהאסירים תוכניות בריחה. ממחנות אלו, אגב, היה מספר זעום של בריחות מוצלחות, והבורח המפורסם בהם היה איש הלח"י יצחק שמיר, לימים ראש ממשלת ישראל.
אלייז'ה, המגיע למחנה לאחר שהורד מהבמה בתל אביב בידי חיילים בסיום הצגה, נחשד בידי עמיתיו היהודים בשיתוף פעולה עם הבריטים, ונגזר עליו דין מוות בידיהם. כדי להוסיף צרה על צרה הוא מגלה כי מאהבתו לשעבר נשואה למפקד המחנה הבריטי.
זרם הפיתולים וההפתעות בעלילה - שרקמו תומר שני והאחים ינץ ורשף לוי, שאביהם היה עציר במחנה קרתגו בעצמו ודרכו נחשפו לסיפור הרצוף פרטים אמיתיים - אינו חדל, ומותיר את הצופה דרוך בכיסאו. לא תמיד איכות המשחק מדביקה את הכר הפורה שמציעה לה העלילה, ומזכירה דקלומי טקסט של סרטי התקופה, אבל גם נפילות אלו לא פוגעות בסופו של דבר באיכותה של “קרתגו".
בהפקת “קרתגו" השתתפו חברות מארגנטינה, קולומביה וקפריסין. השילוב של תקציב גבוה באופן נדיר שהביאו החברות הללו מהבית, במקביל לסיפור מצוין, הולידו את הסדרה המשובחת הזו, שהזמן ילמד את הלקח האפשרי שאולי נוצר פה סטנדרט חדש לסדרות ישראליות.
לראות או לוותר: לראות. מאוד.