אמש עלתה לשידור תוכנית התחקירים של העיתונאי רוני קובן, "יוצאים מהכלל", כאשר הפעם הנושא שהונח על השולחן הוא זה הרלוונטי ביותר לימינו, אך גם המאוס והמסתכל ביותר. בפרק הראשון ששודר בפריים טיים של תאגיד השידור כאן 11, נתן קובן נקודת מבט נוספת על מגפת האלימות המזעזעת שרק הולכת ומתפשטת ברחבי הארץ – ובעיקר הציג את הצדדים בהם דווקא המקרים הכי קשים נופלים בין הכיסאות.
עד כמה שידוע לי, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית ששואפת לשיווין ומטפחת אהבת חינם, ליברליות וחברה בה מכבד איש את רעהו. מה שראיתי בפרק הראשון של סדרת ארבעת הפרקים "נשים תחת אלימות", הראה לי שאנחנו רחוקים שנות אור מהמקום בו היינו רוצים להיות. ועם זאת, כמה נעים לדעת שסביבנו עדיין חיים אנשים עם לב טוב.
הצד הראשון שבחר קובן להציג בתחום זה היה דווקא הצד הממשלתי-משטרתי-משפטי שמטפל בנשים נפגעות אלימות. תחילה שאלתי את עצמי למה דווקא משם – למה לא לעבור שלב שלב בסדר הכרונולוגי של השתלשלויות האירועים, או לחילופין ללוות סיפור אישי ואינטימי שיגרום לצופים לשיברון לב והיסחפות עם הדרמה. אבל אז הבנתי, אין כמו תסכול טוב כדי להישאב פנימה. ומה יותר מתסכל מהמערכת?
בפרק בו צפיתי אמש ליווה קובן את הנשים שמאחורי הקו החם ואלו בעלות התפקיד שמנצחות על הכל מהמחלק לאלימות במשפחה במשטרת ישראל. שם, דווקא מתוך המשרדים המוקפדים והפלורסנט הלבן, מתגלה הבלאגן איתו נאלצות להתמודד הקורבנות, אך לא פחות מהן גם הצוות המסייע.
נכון שנחמד היה לגלות שיש מי שאכפת לו, נותן את כל כולו ומבטיח לעשות כל שביכולתו כדי לצלוח את המשימה, אבל מה כל זה שווה כשהידיים שלהם כבולות? במיוחד לאור העובדה שהידיים של הגבר האלים דווקא ממש לא.
מה שעשה הפעם קובן, שנחשב בעיני כמראיין הטוב ביותר בעולם, היה לנסות ולעייף אותנו, כפי שנראה שהוא התעייף מהגילוי המטלטל של סודות מאחורי הקלעים. כפי שכולנו כבר קצת עייפים לשמוע מה על המדינה לעשות כדי למגר את התופעה, אך לראות מנגד איך הכל עומד במקום. איך הבירוקרטיה מושכת בחוטים.
התחושה שיצאתי איתה מהצפייה, למקרה שפספסתם, הייתה שגם הפעם הייתה הצגה של הסיטואציות, של הקשיים ושל הבעיות. ושוב, גם הפעם לא היו פתרונות. אז אין ספק שהעלאת המודעות ושיח ציבורי בנושא הוא חשוב והכרחי, אך אני רוצה להאמין שבשלושת הפרקים הבאים נתחיל לקבל קצת פתרונות. אתם יודעים, פשוט כי כבר יש לנו מספיק סיבות מדוע כדאי לעזוב את הארץ.