אם היינו צריכים לסכם את השבוע בשלוש מילים שיבהירו את הרעיון הכללי שלו, אין ספק שהפעם היינו בוחרים בנזקי מזג האוויר. חוץ מהקור הכבד שהפך את היציאה מהבית בבוקר לבלתי אפשרית, גם לא מעיט מאיתנו הרגישו ספיחים מרעידת האדמה הקשה בטורקיה. אחרי כל העניינים הבוערים הללו, שלא מסבים לנו יותר מדי נחת, נראה לי שהגיע הזמן להוריד הילוך. ומה טוב יותר לפעולה זו מבינג' סופ"ש? שום דבר. באחריות.
המיליונים של גונתר: Gunther's Millions
בשנים האחרונות, בעיקר בארצות הברית אם יורשה לי להכליל, כבר שמענו על אנשים עשירים במיוחד שהלכו לעולמם ועשו משהו מאוד מוזר עם הכסף שלהם. אז למקרה שבאמת בא לכם לתהות מה קורה עם האנושות שלנו, הכירו את הרוזנת קרלוטה ליבנשטיין, שלאחר מותה ב־1992 הורישה כמעט 400 מיליון דולר לרועה הגרמני שלה גונתר השלישי. עד פה, נורמטיבי לגמרי.
מה זה אומר להיות כלב עם עצם מזהב בפיו? שאלה מצוינת. לגונתר יש פטרון שאחראי עליו ועל נכסיו, אחוזה שהייתה בבעלותה של מדונה ולהקה המורכבת מצעירים פוטוגניים למדי, ועל ארוחותיו לאורך היום מופקד שף פרטי. כל זה יכול להיות קוריוז נחמד, רק שבאחוזה הזו עושים גם ניסויים בבני אדם, כאשר חברי הלהקה ממקודם הם שפני הניסיון. והכל מצולם.
אמנם יש פה לא מעט דברים הזויים, נובורישיים, יומרניים וסתם לא מגניבים, ועדיין, בגלל שבאמצע ניצב כלב חמוד שנראה שהוא מנהל את הסיטואציה, אתם יודעים שלא תוכלו לוותר על הסדרה הזו. מוסר השכל: מרבה נכסים, מרבה דאגות, לא אם אתה כלב. בכפוף לתקנון.
את: You
סטוקריות. תופעה בעלת שם עולמי שכבר דיברנו עליה לא פעם, שנעה בגדול על סקאלה שמתחילה מ'אוקיי, לא נורא', ועד לחסימה בכל אמצעי תקשורת זמין. בסדרות ובסרטים, במיוחד אלה שמנסות למשוך את הקהל פנימה, הסטוקרים החביבים ממש לא מקבלים מקום של כבוד, אלא דווקא אלה שלעולם לא נהיה מעוניינים בשום קשר איתם ניצבים בקדמת הבמה.
'את', שצברה לעצמה לא מעט קהל מרגע עלייתה לאוויר, מביאה את סיפורו של ג'ו גולדברג, צעיר העובד בחנות ספרים בניו יורק. אה, והוא גם אובססיבי בטירוף לסופרת בשם בק, מה שגורם לו לעקוב אחריה בכל דרך אפשרית. גם לאחר העונה הראשונה הוא נשאר עקבי לאובססיביות שלו, ורק מגדיל אותה ואת מספר האנשים שייפגעו ממנה. כך גם בעונה השלישית.
השבוע עלתה לנטפליקס העונה הרביעית של טירוף החושים הזה, והאמת שגם היא עושה את העבודה בדיוק כמו הקודמות. גם אם באופן לגיטימי לחלוטין ג'ו כן מוביל אותנו לקחת צעד אחד אחורה, העלילה כל כך מעניינת ולא צפויה כך שהרתיעה מתחלפת מיד במתח לקראת ההמשך. חכו ותראו.
בנות לנצח: Girls5eva
יתרון משמעותי בעולם התרבות של ימינו, הוא שכבר לא רואים בדיוק את אותן דמויות בטלוויזיה ובקולנוע. אלו לא רק האמריקנים הצעירים והדקיקים שמנסים לפרוץ, או עוד קלישאות שכיכבו כהוגן בהרבה מאוד ממה שגדלנו עליו, אלא עוד קהלים וציבורים שנגלים לעינינו הרואות.
דוגמה נהדרת לגיוון שיש היום היא 'בנות לנצח', קומדיה מצוינת בהפקת טינה פיי שאפילו השיקה עונה שנייה. בלב העלילה: להקת בנות משנות התשעים שהפכה מפורסמת בן לילה הודות ללהיט אחד בלבד. יש כמה דוגמאות כאלה גם בארצנו, תשלימו לבד. בכל מקרה, חברות הרביעייה שהתבגרו קצת בינתיים, מבינת שהן בעצם לעולם לא ויתרו על חלום הכוכבות, תובנה שמובילה אותם להתאחד, גם מקצועית, ולפצוח בקאמבק.
אגב, גם אם החזרה הזו לתודעה תצליח וגם אם לא, יש בסדרה הזו שלל אלמנטים שעובדים טוב מדי; הכנות הכואבת לפעמים, יחסי האהבה שנאה עם הזמן שנותן את אותותיו, והסרקסטיות של הסביבה מול הרצון הזה לשוב ולהיות רלוונטי.
אחים בקושי: Half Brothers
מכירים את זה שאתם נפגשים עם אחים מאותה משפחה, ולא מבינים איך יש ביניהם קרבה גנטית או מי אחראי על השעטנז המוזר הזה? מעולה. עכשיו תכפילו פי שניים. ב'אחים בקושי', מנסים שני אחים למחצה שהדמיון ביניהם אפסי ואף פחות, להבין איפה בכל זאת הם יכולים להיות באותו צד, ויוצאים למסע משותף על מנת ללמוד את קורות אביהם שקשר את גורלם.
מצחיק וגם קצת עצוב, מוזר ועם זאת מאוד ברור והגיוני, ואפילו מעניין לאורך כל הדרך, מה שהופך את 96 הדקות הללו לראויות ללא כל ספק. הצעת הגשה: מומלץ ליטול ברגע ההוא בשישי בערב בו אתם חושבים אם להירדם על הספה או לעשות דבר חיוני אחר.
גוף המאה: Physical: 100
ריאליטי ספורטיבי. בהתחלה זה לא נורא. ראו ערך 'נינג'ה' ברחבי העולם. אנחנו עוקבים אחרי המתמודדים, שמחים בהצלחתם, מבואסים בנפילותיהם המרובות, ובסוף נשארים עם קתרזיס כי גם ככה לא קמנו מהמיטה. אחרי זמן מה יש עוד עונה, ושוב אנו מוצאים את עצמנו מלווים את ההתרחשויות, אבל הפעם עם קצת פחות התרגשות מהמעמד כי כמה כבר אפשר לחדש.
זו, רבותיי, כרוניקה המתאימה לכל תוכנית המערבת בתוכה תחרות פיזית, מצלמות, וניסיון להמציא את הגלגל מחדש. ואם יש מישהו שבאמת צופה בהן לאורך כל הדרך בלי אפילו גרם אחד של שעמום, מחכה לשמוע אותו.
ולענייננו. 'גוף המאה' מאגד מאה מתמודדים בכושר שיא, ושולח אותם להתחרות בשלל אתגרים ולהביס האחד את משנהו. האדם שיוכיח שאין שום תרגיל שיכריע אותו יזכה בפרס כספי מכובד, וכמובן בתואר הנכסף.
אל תבינו לא נכון, היה נחמד, הספורטאים ממש בסדר, אבל לא היה לי חשוב מי יהיה אחרון, בלשון המעטה. יותר מזה, זה אפילו לא גרם לי לרצות לצאת לריצה או לכל פעילות גופנית אחרת. ואם גם עניין וגם מוטיבציה לא היו שם, נראה לי שהגיע הזמן לוותר על הרעיון. הלאה.