אם היתה לשר התקשורת שלמה קרעי הבנה בתקשורת, היה נזהר מלהתראיין אצל דנה וייס בקשת 12, חדשות סוף השבוע. ובטוח לא היה מגלה לה שהוא אף פעם לא צופה בטלוויזיה.
תחנות רדיו של התאגיד ייסגרו? קרעי הציג תוכנית לרפורמה בתקשורת
"מצביעים בשלט": השר שלמה קרעי קרא להחרים את אופירה וברקו - וזו הסיבה
בימי ממשלת בנט וזעקות ה־50 מיליון שקלים, שינס ח"כ (אז) שלמה קרעי את מותניו, עלה צפונה, הצטלם ליד קיר הביטחון שהעמיד השב"כ ברחוב מגוריו של ראש הממשלה, פרסם את התמונה ברשתות החברתיות וחזר הביתה דרומה. כל מה שנראה בתמונה היה קרעי עומד ליד קיר. לא היה כתוב על הקיר היכן הוא או כמה עלה. הקיר המצולם היה יכול לעמוד בכל מקום, ברעננה, בפתח תקווה, בג'מייקה, בירח, וגם קרעי לא לגמרי הסביר, כי גם בעצמו כנראה לא ידע בדיוק מה הוא רוצה מעצמו ומאיתנו. אולי להראות שכמעשה דון קישוט הוא לוחם בקיר, אולי שהוא שובב ויצירתי, ובכל אופן, תקשורתית, השיג חבר הכנסת החרוץ תועלת שהייתה זהה לזו שהיה משיג אם, נגיד, היה מצטלם בגינת הכנסת עושה קציצות בבוץ.
עברו חודשים מאז. קרעי הוא כבר שר התקשורת. בסוף השבוע שעבר התראיין כבוד השר לדנה וייס לחדשות סוף השבוע בקשת 12. אם היו לקרעי ניסיון או הבנה או יועץ תקשורתי ראוי, הוא לא היה הולך להתראיין אצל דנה וייס. וייס היא ברקודה. המוח האינטליגנטי שלה חושב מהר, הלשון מהירה לא פחות, והיא לא בתקשורת כדי לעשות חסדים.
היא לא הגיעה לראיון במטרה לעשות מקרעי שטיח, אבל מה לעשות, קרעי לא כך מצוי ברזי התפקיד שלו, ולמענה הוא נשכב על הרצפה. מול השאלות שלה הוא נראה בדיוק כמו שלא היינו רוצים לראות שר בישראל: קטן, אפרפר, לא מרשים, לא מנהיגותי, מנסה להסתיר בהצלחה קטנה מאוד שנכנס לתפקיד במטרה לחסל את התאגיד כי הבוס נורא רצה את זה בקדנציה הקודמת, וזאת תוך כדי ההודאה שלא תיאמן שהוא בכלל לא צופה בטלוויזיה. בכל הערוצים, מלבד 14, אמר קרעי, אין ייצוג לאנשי ימין, לחרדים (את הערבים שכח), ולא הסביר כיצד בלי לצפות בטלוויזיה הוא יודע זאת - אולי הוא מתקשר על־חושי, אולי רוח הקודש מעדכנת אותו, ואגב גם לא סיפר אם הוא מכיר מדינה נוספת על גבי הפלנטה ששר התקשורת בה לא צופה בטלוויזיה, עשרות שנים מאז בא לעולם.
אחר כך באו עוד כמה הבלים בסגנון: מצעד הגאווה של הלהט"ב מנוגד לערכי מדינת ישראל, ואם בג"ץ יפסול את חוק פסקת ההתגברות המעודכן “לא נקשיב לו", ופה כבר - מודה - נסתמו לי האוזניים. יש לי כמה עצות לכבוד שר התקשורת: קודם כל תתגלח. הלוק של מושבניק שקם בארבע בבוקר לחלוב את התרנגולות לא יושב עליך טוב. ושנית, תקנה חליפה הגונה. גם עניבה. אולי איזו מגבעת בורסלינו. שאל את ר' אריה, הוא ייתן לך כתובת של חנות. תקציב הרי יש לך בשפע על חשבוננו. ואל תתראיין אצל דנה וייס כשאתה יושב כמו תלמיד נזוף על כיסא בית ספר. בעצם אל תתראיין אצל דנה וייס בכלל. היא גדולה עליך בכמה מספרים. והכי חשוב, אל תבטיח לציבור ש־61 חברי כנסת יגנו עליו. זה מעורר חרדה. ביום שיצמחו לי תלתלים בלונדיניים (הקורא מוזמן לבדוק את קרחתי בפינה השמאלית למעלה) אני אסמוך עליך, שלמה קרעי, שתגן עליי.
לראות או לוותר: לוותר. עדיף סרט מצויר. מדאיג פחות.