בשבוע שעבר, כשענבל אור לא התייצבה להקראת גזר דינה בבית המשפט, נדמה היה כי הפרק האחרון בסאגה המתמשכת של מי שכונתה "מלכת קבוצות הרכישה" מתחיל להיכתב. אך עבור עו"ד איתן ארז, הנאמן בתיק כינוס הנכסים שלה, זוהי רק דוגמה נוספת למציאות המורכבת של הונאות פיננסיות בישראל.
ארז, המוכר כאחד המפרקים המובילים בישראל, צבר אלפי "שעות אור" בתיק ענבל אור במהלך קריירה עשירה בפירוק תיקי ענק. בראיון מיוחד, הוא חושף את המנגנונים המאפשרים לנוכלים פיננסיים לשגשג בישראל, ומדוע המערכת מתקשה להתמודד עמם. "ישראל היא גן עדן לנוכלים," קובע ארז בנחרצות. "עם אוכלוסייה של כעשרה מיליון תושבים, סביבת ריבית נמוכה והיעדר חינוך פיננסי בסיסי, נוצרת קרקע פורייה להונאות." לדבריו, החברה הישראלית, המבוססת על מהגרים ואינה הומוגנית, מייצרת פרצות שמנוצלות היטב על ידי עברייני צווארון לבן.
ה"יקה" הקפדן, כפי שמכנים אותו בענף, טיפל בתיקים המורכבים ביותר במשק הישראלי: מפירוק חברת הבנייה של אברהם גינדי בשנות ה-80, דרך תיק ערן מזרחי - שהונה מאות משקיעים וזכה לכינוי "מיידוף מסביון", ועד אלי רייפמן, מייסד אמבלייז שנידון למאסר בגין הונאה של מיליוני דולרים. בספרו החדש "שעת מעילה", הוא מנתח את הפרשיות הגדולות וחושף את הדפוסים החוזרים.
"הכי פגיעים הם החרדים" מסביר ארז. "בשל היעדר השכלה פיננסית בסיסית, הם הולכים אחרי מאכערים. כשמצרפים לכך מערכת משפט שלעתים אינה מבינה לעומק את מורכבות ההונאות הפיננסיות, מתקבלת תמונה מדאיגה".
ארז מותח ביקורת נוקבת על מערכת המשפט הישראלית: "על עבירות שבארצות הברית מקבלים עליהן 50 שנות מאסר, בישראל העונש עומד על 6-7 שנים במקרה הטוב." אמנם הוא מציין מגמת החמרה בשנים האחרונות, כפי שבא לידי ביטוי בעונשו של אמיר ברמלי, מייסד קרן קלע שהונה משקיעים במאות מיליוני שקלים ונידון ל-14 שנות מאסר, אך טוען כי זה עדיין לא מספיק.
"היעדר חינוך פיננסי הוא אחת הבעיות המרכזיות" מדגיש ארז. "אדם יכול לסיים שירות צבאי מבלי להבין מושגים בסיסיים כמו ערבות בנקאית או ערבות חוק מכר." הוא משווה את המצב ליפן, שם הונאה נחשבת לבושה חברתית, בעוד בישראל התופעה זוכה ליחס סלחני יותר. "ביפן זו בושה לרמות" הוא קובע, "אצלנו לא".
הראיון המלא יפורסם מחר — במעריב־סופהשבוע.