"אומרים לי שהחקלאות היא הניצחון שלנו, שהחיטה צומחת שוב. שזה גם ניצחון ברמה הלאומית. יש לחקלאות את המקום שלה בביטחון התזונתי של תושבי המדינה. כמעט מחצית מהעגבניות גדלות בעוטף עזה, וכך גם גידולי החיטה. בעצם, הרבה מאוד מהחקלאות שאנחנו פוגשים בסופרמרקטים מקורה בנגב המערבי”. את הדברים הללו אומר, שנה בדיוק לאחר טבח 7 באוקטובר, אסף יצחקי, ראש מערך החקלאות והתיירות במנהלת תקומה.
תקומה הוקמה כתוכנית חומש באוקטובר שעבר כדי לשקם, לחדש וליישב מחדש את יישובי וקיבוצי העוטף. המנהלת חולשת על מספר תחומים, ואחד העיקריים בהם הוא תחום החקלאות שאותו מנהל יצחקי.
מפת ההרס בצפון נחשפת: זה היישוב שספג הכי הרבה פגיעות | כל הנתונים
מהפך בלבנון? מנהיג הדרוזים נטש את חיזבאללה - זו רק ההתחלה
“חקלאות היא אחד הכלים החזקים והמשמעותיים המחזקים את ההתיישבות בחבל”, הוא מסביר. “לתחום התיירות ולתחום החקלאות יש נקודות השקה רבות, והם משלימים זה את זה. אני חושב שהמשימה הראשונה שראינו לנגד עינינו היא להחזיר את האנשים הביתה - חקלאות היא מקצוע שמחבר את האנשים לקרקע, ואי אפשר לעשות אותה מרחוק. בסופו של דבר, החקלאים הם אלה שהשאירו את האור דולק ביישובים, ורובם לא עזבו גם אם המשפחות שלהם פונו. חקלאות היא לא רק התיישבות, אלא גם חלק מהזהות והגאווה של תושבי החבל, חלק מנוף המקום - ובמובנים רבים היא הניצחון שלנו על אויבינו והתשובה הציונית למה שקרה”.
שותפות גורל
מערך החקלאות במנהלת רואה לנגד עיניו לא רק שיקום אלא בנייה מחדש. “אסטרטגית, הבנו שאנחנו לא רוצים לחזור רק למה שהיה, אלא לבנות פה משהו הרבה יותר טוב. את הפיצויים למשקים מס רכוש כבר ייתן למי שצריך, אבל אנחנו רוצים לנצל את התקציבים הגדולים שלנו לפיתוח ובנייה, לחקלאות מתקדמת יותר וטכנולוגית יותר, עם פריון גבוה יותר ותלות נמוכה יותר בעובדים. יש פה הזדמנות לבצע שינוי משמעותי שלא נעשה מעולם. חקלאות סביבתית יותר, יעילה יותר בשימוש במשאבי הטבע. אנחנו רוצים לעשות חקלאות אחרת בחבל, שתוביל בתחומים מסוימים את החקלאות במדינה ואולי אפילו גם בעולם".
עד כמה השינויים הללו קלים לביצוע? בכל זאת, במדינה הזו קשה לשנות דברים מן השורש.
“זו הסיבה שהיה חשוב לנו לבנות את התוכנית בשיתוף פעולה מלא עם כל השחקנים הקיימים בעולם החקלאות, ויש הרבה. יש מועצות אזוריות שיש להן ועדות חקלאות משלהן; יש את התנועות המיישבות; יש כל מיני התארגנויות חקלאיות וכיוצא בזה... רצינו להושיב כמה שיותר מהם סביב שולחן הדיונים, לשמוע כמה שיותר. וכמובן, ישנם החקלאים עצמם. היה חשוב לנו להיות קשובים להם לאורך כל שלבי הכנת התוכניות. ישבנו איתם אחרי הטיוטה הראשונה ובכל שלב בדקנו אם אנחנו בכיוון. אני חושב שלא היה נושא שעלה ולא נגענו בו”.
אני מניחה ששיתוף של משרדי ממשלה הוא יותר מנחוץ.
“בסוף, החקלאות מושפעת גם מכל מיני סוגיות ארציות שהן באחריות משרד החקלאות ומשרדים אחרים. אנחנו לא אחראים על מחירי המים או על מדיניות לגבי יבוא תוצרת חקלאית, אבל בסך הכל שיתוף הפעולה עם משרד החקלאות למשל הוא טוב ומוצלח. אני חושב שהשלמנו אחד את השני לחלוטין ואנחנו צועדים יד ביד. לצד זאת, יש שותפות גם עם משרדי הכלכלה, רשות המים, המשרד להגנת הסביבה, רשות החדשנות ומשרדי האוצר והתיירות בתחומי התיירות”.
יצחקי מדגיש כי שיתוף הפעולה הבין־משרדי הכרחי, כיוון שאי אפשר להוציא לפועל את התוכניות לבד גם אם רוצים בכך. “מנהלת תקומה צריכה להוציא על בסיס כוח האדם המצומצם שלה תוכנית אדירה של 19 מיליארד שקל. זה לא נכון אפילו לנסות לעשות את זה לבד, אחרת ניצור צוואר בקבוק ולא נוכל לבצע דבר. בנוסף, אנחנו לא פה כדי להישאר אלא רק לחמש שנים, ומהן נשארו כבר ארבע. אנחנו צריכים להשאיר אחרינו מערכת שעובדת. ואם יש משהו שלא עובד באחד ממשרדי הממשלה – אז אני רוצה לתקן אותו עכשיו. אם לא אצליח, אלך לפתרון נקודתי שעוקף את הבעיה. אבל בסוף, אני רוצה לסייע למשרדים להשתפר. המטרה היא להשאיר תוכנית בחבל שתעבוד לאורך הרבה שנים”.
תקומה, מוסיף יצחקי, היא לא רק תוכנית שיקום אלא מעין פיילוט מבחינות רבות. “זו תוכנית של הפרחת החקלאות, לאפשר לה להתקדם, של פיתוח יוזמות וחדשנות. ומה שיאפשר בעתיד לבצע גם באזורים נוספים בארץ”, הוא מבהיר.
אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה, ויש כזו, הקמתה של תקומה בשל המאורעות גרמה לחיבורים שלא היו קיימים לפני כן. “בעיקר עם הרבה רצון טוב ונכונות של שותפים לדרך, שאולי עבדו פחות טוב ביחד לפני האירוע הזה”, אומר יצחקי. “בשורה התחתונה, כולם רצו, ועדיין רוצים, לעזור לחבל הארץ הזה”.
נפלו בין הכיסאות
התוכנית של המנהלת מתבצעת, ועתידה להמשיך להתבצע, בכמה שלבים: השקעות הון, השקעות אג־טק והקמה ושדרוג תשתיות לחקלאות, עם דגש על מחקר וחדשנות. “תקומה באה עם צ’ק מאוד גדול והרבה דברים שהיו עד היום רק ברמת המחשבה וכעת יכולים לקבל דחיפה מימונית. מדובר בשינוי מציאות דרסטי. אנחנו עושים שינויים שלא נעשו שנים או מעולם, בוודאי בראייה ההוליסטית של הדברים”.
תקציב תוכנית החומש בענף עומד על מעט יותר ממיליארד שקל. “בינתיים מה שזמין לנו לשימוש לטווח של השנה הקרובה הם 430 מיליון שקל (מתוך 480 מיליון שכבר זמינים - ט”ל). חשוב לנו להעמיד דברים כמה שיותר מהר ולייצר אופק קדימה. זו הסיבה שחלק גדול מהתקציב יחויב השנה”, אומר יצחקי. "ואם מדברים על מספרים, 180 מיליון שקל יושקעו ישירות במשקים בחבל העוטף, בין אם מדובר במשקים קיבוציים גדולים ובין אם במשקים קטנים. התקציב מיועד לציוד, למבנים ולשדרוג המערך החקלאי, תוך גמישות המוענקת לחקלאים עצמם לגבי השימוש בכסף.
“אנחנו מנסים להנגיש את השקעות ההון לחקלאים בקצה. בנוסף, פנינו לגופים פילנתרופיים כמו עמותת עוגן למשל, כדי לקבל מימון משלים לחקלאים קטנים שיוכלו להעמיד את המשק שלהם נגיש לנוהל התמיכה”, מפרט יצחקי.
אחת ההשקעות של המנהלת היא כאמור גם בנושאים שלא טיפלו בהם מעולם, בהם למשל אוטומציה וניהול של בתי אריזה אזוריים. “מדובר בחלק חשוב בשרשרת הערך של התוצרת החקלאית” מתאר יצחקי. “אם יש בית אריזה חזק וטוב, כולם מרוויחים - גם החקלאים וגם הצרכנים בקצה”.
מדובר בנושא שנפל בין הכיסאות במשך שנים רבות בין משרד החקלאות למשרד הכלכלה, מה שהביא לכך שבפועל בתי האריזה נותרו בחוץ. “בנינו יחד מסלול תמיכה המיועד לאותם בתי אריזה אזוריים, ועד סוף השנה נחייב את התקציב לטובתם כדי לצמצם את התלות שלהם בידיים עובדות”, אומר יצחקי.
וישנו גם תחום האג־טק והחדשנות בתחום החקלאי, שמקבלים תשומת לב מיוחדת בתוכנית החומש. “אנחנו רוצים לייצר משקים טכנולוגיים, שעושים שימוש בכלים המתקדמים ביותר בשוק. לשם כך הושקעו 200 מיליון שקל בתוכנית המקדמת מנטורינג וליווי עסקי של המשקים החקלאיים, במטרה לסייע להם לקלוט את הטכנולוגיה החדשה”.
למה דווקא מנטורינג?
“לקחנו תוכנית שמשרד הכלכלה והג’וינט בנו עבור התעשייה, ויחד עם משרד החקלאות הפכנו אותה לטובת החקלאות. אחרי החגים אנו צפויים לפרסם קול קורא ולגייס את המחזור הראשון של המשקים שיקבלו את הליווי בתוכנית, בשאיפה להגיע ל־150 משקים עד סוף תוכנית החומש”.
לצד התוכנית צפוי גם פרויקט שייצא לדרך אחרי החגים בשם “משקי מודל”: יישום שיטות גידול חדשות שטרם יושמו בישראל - תחילה במשקים מסחריים פעילים, שישמשו גם כשדה ניסוי למשקים קטנים יותר. בהמשך, מתכננים במנהלת, יוקמו ארבעה משקי מודל בכל מיני קטגוריות, שיאמצו את הטכנולוגיות החדשות ויהפכו לחוות הדגמה לחקלאים נוספים באזור.
כסף יש. היכן בכל זאת אתה מוצא את האתגרים הגדולים?
“אני מניח שהדבר המאתגר ביותר הוא לנסות להקים את הגוף האזורי שימשיך וילווה את כל האג־טק והחדשנות בחקלאות באזור. אנחנו בימים אלו נמצאים בתהליך עבודה שמטרתו אפיון מעמיק של הגוף העתיד לנהל את זה קדימה. ושוב, המחשבה היא לא רק להסתכל על השנים של תוכנית החומש, אלא הרבה יותר רחוק. לזרוע זרעים שיוסיפו לנבוט בהמשך”.
מה קורה בעצם בתחום החקלאות בעוטף, שנה למלחמה? חלק מהתושבים חזרו ועדיין מלאכת השיקום רבה.
“אם נתמקד בחקלאות, בכל הנוגע לתחום הזה בקו הראשון נגרם נזק קשה מאוד פיזית. אבל לשמחתי, הוא שוקם וחזר בחלקים גדולים. גם את הבעיה שהייתה בכוח אדם עם העובדים הזרים, משרד החקלאות סייע לפתור. ובכל זאת, עדיין חסרים עובדים בעיקר בגלל המלחמה. אנחנו מקווים שכאשר תהיה רגיעה, הסיפור הזה ייפתר. מעבר לפגיעות הפיזיות במשקים החקלאיים ולמחסור בידיים עובדות, אני שמח שהרבה חזרו לעצמם במובנים רבים ושכמעט אף משק לא נסגר לגמרי אלא רק צמצם פעילות. אני מניח שאת שאר התוצאות של עבודת המנהלת נראה בעיקר בשנה הבאה גם בשטח”.
כאחראי גם על מערך התיירות, איך אתה רואה את שיקום התחום הבעייתי מאוד באזור, בוודאי עכשיו?
“התיירות בחבל היא משהו שעוד לפני 7 באוקטובר היה קיים במשורה. הדבר המוכר ביותר היה 'דרום אדום', שהביא את עם ישראל בהמוניו. זה היה נעים ונחמד לכולם, אבל עדיין לא אירוע משמעותי מבחינה כלכלית. אנחנו רואים פה בהחלט הזדמנות לייצר תיירות גדולה, לא רק בעניין ההנצחה. יש פה מיקרוקוסמוס של הציונות במדינת ישראל, וזה מה שאנחנו רוצים להציג ולהראות. תיירות היא מנוע כלכלי וגם חלון ראווה עבור הציבור, ואת זה אנחנו רוצים לקדם הן לתיירות פנים והן לתיירות חוץ”.
התוכנית לשיקום התיירות כוללת גם היא חיבורים של כל עמותות התיירות, מהנגב המערבי ועד שדרות. “אנחנו מושיבים את כולם סביב שולחן אחד ובונים להם יכולות שלא היו להם לפני כן, בין אם מדובר בשיווק ומכירה, ובין אם ביכולות של מיתוג וקהל. לחבל יש הרבה מה להציע, והוא במרחק לא כל כך גדול מהמרכז”.
יצחקי, מגיע לתפקיד במנהלת אחרי שש שנים שבהן שימש במגוון תפקידים במשרד החקלאות, ולפני כן במשרד האוצר והחשב הכללי. “שיתוף פעולה של המערכת בזמן כל כך קצר יכול לבוא רק ממי שמכיר את המנגנונים ויודע איפה הבעיות ואיך צריך לתקן אותן”, הוא מעיד. “בלי הדבר הזה, הרבה רעיונות טובים לא היו מיושמים. צריך לדעת איך לעבוד מול המערכת הממשלתית, שהיא לא פשוטה ויש לה המון מוקדי כוח. אם אתה לא עובד נכון, אתה תיתקע”.
ובכל זאת, מוסיף יצחקי, היה לו חשוב לשלב בצוות גם אנשים שאינם מגיעים מתוך משרדי הממשלה. “אני רואה ערך גם במי שמגיע מבחוץ, עם נקודת מבט טרייה יותר ופחות כבולה למוכר ולמקובל. כי אם נאמר את האמת, יש הרבה היכן להשתפר”.
שנה אחרי, ועדיין ימים לא פשוטים לפנינו, מה היית רוצה לומר לתושבי העוטף?
“חשוב לי לומר לכל התושבים והחקלאים שאנחנו עומדים מאחוריהם בכל צעד ובכל שלב. מנהלת תקומה קמה כשבראש סדר העדיפויות שלה להחזיר את האנשים הביתה למקום טוב יותר ומוצלח יותר - גם ביטחונית וגם כלכלית. אנחנו איתם עד סוף תוכנית החומש, אבל עם יציקת היסודות בצורה הטובה ביותר כדי לאפשר את המשך קיום הפעולות שאנחנו מבצעים כיום גם בעתיד, על מנת שהמקום שהם מתגוררים בו ישתפר וישתדרג ויהפוך לבית שתמיד חלמו עליו”.