פריז, שעת בוקר מוקדמת. סוג של מרץ של התרגשות חו"ל מפעפע בדם, מה שמביא את הגוף להיפרד מהמיטה כדי לצאת לריצה. בכל זאת, כמה פעמים כבר ייצא לך להזיע כשהנוף שלך הוא מגדל אייפל?
שם לי באוזניות פלייליסט שיחבר אותי למקום עם ראפ צרפתי. עם כל הצרפתית שאין לי, מה שאני מבין זה את המילים "קרטייה", "אייפל" ומשהו שנשמע כמו "אני צריך נייר". לא נראה לי שזה כדי לכתוב איזה שיר חדש, יותר כנראה כדי לגלגל משהו.
בחוץ שאריות של אולימפיאדה שהולכת ומסתיימת, של אווירת סוף פסטיבל. הנה כאן למטה זורם הסיין, שבו התחרו לפני רגע בשחייה במים פתוחים, ושם שרידי הכלונסאות של מה שהיה מגרש כדורעף חופים - תחרות שהרייטינג הגבוה שלה תמיד מפתיע מחדש, בעיקר כשהשחקנים הן שחקניות.
מנסה להרוויח קצת שפיות בגיחה הקצרה הזאת החוצה מעולם החדשות המוטרף שאנחנו חיים בו, כשמסביב סתם אנשים שסתם אוכלים להם לא־סתם־קרואסון פריזאי של ראשון בוקר. אין להם מושג על מלחמה, על חטופים, אין להם ילדים בעזה. כן, יש להם צרות משלהם, בין השאר איך הם מעדיפים את הקטנוע שלהם, עם שני גלגלים או שלושה.
אני זוכר שהוא נחת בארץ ב־2006 ונשלחתי מטעם החדשות לבדוק את היצור המוזר הזה. שני גלגלים מלפנים? שיודעים גם להשכיב?! קטנוע רובוטריקי. דבר כזה לא ראינו מעולם. הצלם ואני לקחנו אז את היצור המשולש לאיזה מגרש חניה כשאני מנסה שוב ושוב להבין מה זה, להגדיל את זווית ההשכבה, לבדוק את הגבולות שלי ושלו, לראות אם יחליק מתישהו. ובכן - מתישהו אכן הרגלית שייפה את האספלט, ולא - כמה שלא אתגרתי אותו, הוא לא החליק.
וזו המטרה של הטריפלים האלו - מהיצורים המוטוריים היותר מוזרים שיש על כבישינו, כלים שהם הצלחה גדולה בצרפת ובעיקר בפריז: מתברר שכדי לרכוב על קטנוע קטן בפריז לא צריך רישיון לדו־גלגלי, מספיק רישיון למכונית. מאידך - אם תיקח את הכלים משולשי הגלגלים, אין הגבלה על הנפח, וגם כלי כמו ה־MP3 עם מנוע ה־530 סמ"ק נכנס לרשימה. לכן, אגב, יש ב־MP ברקס גם לרגל. משהו שמזכיר מכונית (וגם וספות של פעם).
משרד התחבורה הצרפתי, שם יושב מישהו שבאמת מנסה להפחית את מספר תאונות הדרכים, יודע שרכיבה על קטנוע מפחיתה פקקי תנועה, ורכיבה על קטנוע עם שלושה גלגלים מפחיתה תאונות ונפגעים. כשרוכבים על אופנוע/קטנוע, קל יחסית להתגבר על החלקה נקודתית של גלגל אחורי. הסכנה הגדולה יותר היא כשמאבדים את הקדמי, וכשיש שני גלגלים מלפנים, המשמעות היא יותר אחיזה, שמשמעה - פחות החלקה. כלומר, פחות סיכוי לפגוש כירורג או אורתופד.
לכן בצרפת מעודדים שם רכיבה עליו, וזה מצליח בעיקר באזור הבירה. במרחב פריז קטנועי שלושה גלגלים מהווים 10% מכלל הקטנועים שנמכרים, כשבפריז עצמה ה־MP3 מחזיק בשיעור שליטה של 70% מכלל הסקוטרים משולשי הגלגלים שנמכרים בעיר.
וזה תירוץ ממש מעולה לצאת לפריז כדי לרכוב על ה־3MP החדש, גרסת ה־400 סמ"ק. עכשיו יש לו בקרת אחיזה ASR שניתנת לניתוק (תכירו לי לקוחות של כלי מהסוג הזה שבאמת יעשו את זה), מסך TFT גדול יותר שמספר לך כאילו אתה מינימום על הדוקאטי של מארקז, ואפילו בגרפים (!) בכמה סוסים ומומנט השתמשת, וגם - לנוחיות שוטר התנועה - מה המהירות המקסימלית שהגעת אליה - 154 קמ"ש.
עם הרגליים למעלה
הרכיבה ברחובות פריז, שלא במפתיע, מענגת במיוחד. זוהי דרך נפלאה לראות את העיר הקסומה הזאת. הנה הלובר, ורגע אחר כבר בכיכר הקונקורד, כשהנוחיות הדו־גלגלית, או התלת במקרה הזה, בשיאה. הרוכב מדלג על הפקקים ובכל רגע אפשר לעצור לאיזה קפה קטן בסנט אטיין (אף ש"קרואסון אין, יש רק בבוקר". צרפתים, בכל זאת).
שני הגלגלים קדימה מסייעים מאוד בכביש הפריזאי, שהוא בהרבה מקרים רצף מרצפות קטנות ומחליקות, בעיקר אחרי גשם, ולמעשה הם נותנים יותר ביטחון במשהו שמוכר יותר (מדי) בישראל - כביש מחורץ באמצע שיפוץ. הרוחב של ה־MP זהה לרוחב של קטנוע "רגיל", והוא משתחל שם כמעט כמוהו. רק כמעט, כי בכל זאת יש למטה שני גלגלים, ולכן גם המשקל שלו גבוה בכ־50 ק"ג.
כשמגיעים לצומת הוא יודע בלחיצת מתג לנעול את זוג הגלגלים הקדמיים, כך שגם ברמזור מגף הקרוקודיל שאין לך לא יצטרך לגעת בקרקע. התאוצה נאה מאוד, המושב רחב ונוח, המשקף הגדול יעיל מאוד גם במהירויות גבוהות, יש וו תלייה יעיל על הכידון לקניות, מפתח קִרבה, תא גדול ומואר מתחת למושב נפתח חשמלית ומתאים לקסדה מלאה ועוד חצי, יש תא כפפות ושקע USB לטעינה ואפשרות בחירה בין שני מצבי הצתה: רגיל (שלא באמת נבדק) וספורט (מילה קצת מוגזמת בהקשר הזה). המתלים עושים עבודה סבירה בכביש טוב, אבל כשהמהירות עולה או כשהבאמפים מתרבים, נדמה שהם מסיימים את מהלך פעולתם מהר מדי. גם הבלמים הקדמיים קצת חלשים, בעיקר כשהמהירות עולה. אולי משום שהרפידות היו זקוקות כבר להחלפה.
ועוד - יש מחשב ניהול מנוע עם תוכנה חדשה בעיקר בשביל צריכת דלק משופרת. לארץ מגיעים נוסף על ה־400 גם ה־300 וה־530 שמגיע גם עם בקרת שיוט ומצלמת רוורס. ה־400 החדש יעלה בארץ 64.6 אלף שקל, יקר מה־300 ב־20 אלף שקל, אך עדיין זול ב־8,000 שקל מה־530, ומרגיש מספיק חזק לתנועה בין־עירונית.
הכותב היה אורח פיאג'יו בצרפת