השאלה אם להשקיע במכונית חשמלית או ביצרנית רכבים ורכיבים לתעשיית הרכב החשמלי, היא שאלה שמטרידה רבים בשנה האחרונה. ההייפ סביב המכוניות החשמליות שהגיע לשיא בתחילת העשור נבלם באחרונה, מה שמוכיח בפעם המי־יודע־כמה שכלכלה אינה מדע מדויק.
אנליסטים רבים העריכו (אולי בצדק) שקצב החדירה של הרכב החשמלי יגדל ויגדל עוד ועוד. יצרניות הסבו קווי ייצור. נהגים חיפשו נקודות טעינה ומשקיעים רכשו מניות והעלו את שוויין של חברות בתעשייה.
אך, כאמור, לא תמיד מתאימה המציאות את עצמה לתחזיות הכלכליות. ובכלל, עד כמה שאנחנו עושים הכל כדי לשקול כל השקעה במאזני השכל והמספרים, כנראה שלא תמיד זה עוזר. אם לשפוט לפי נתוני השנה האחרונה, חדירת הרכב החשמלי לחיינו תהיה פחות מהירה מכפי שניתן היה להעריך.
מדוע? יש לכך מספר סיבות:
ראשית, יותר מדי דיווחים על שריפות שנובעות מסוללות תקולות או כאלו שהתחממו יתר על המידה, מעוררים חששות בקרב צרכנים פוטנציאליים. שריפה של סוללת ליתיום זו אינה שריפה רגילה. שאלו את לוחמי האש שאתם מכירים.
סיבה נוספת: על־אף השיפורים הטכנולוגיים, רבים עדיין חוששים מ"חרדת טווח", ופוחדים להישאר תקועים בלי טעינה. מה גם שאפילו בישראל המתקדמת, תשתיות הטעינה לא מספקות.
וכמובן, איך אפשר בלי המחיר? מחירה של מכונית חשמלית, לפני המיסוי וכל היתר, גבוה יותר ממכונית שמונעת בבנזין או סולר. באלו האחרונות כבר התרגלנו לפער שבין "נתוני יצרן" למציאות, אך בחשמליות אנחנו עדיין מתאכזבים כל אימת שאנו נחשפים לפער בין הבטחות היצרנים לביצועים בפועל.
ועוד משהו: חשבנו שרכבים חשמליים תורמים לאיכות הסביבה משום שהם לא מזהמים כאחיהם זוללי הדלק. אבל היום עולות שאלות לגבי ההשפעה הסביבתית של ייצור הסוללות וסילוקן בסוף חייהן. כמובן שיש מחיר לייצור החשמל העודף שנועד להזין את הרכבים הללו, במיוחד אם הוא נוצר באמצעות דלקים מזהמים.
וזה עוד לפני שדיברנו על האפשרות לשלוט בסוללה של רכב חשמלי מרחוק. כולנו זוכרים מה קרה לזימוניות ולמכשירי הקשר של המחבלים בלבנון וזה ממש לא משנה אם צבא ליכטנשטיין אחראי לזה או ממשלה קומוניסטית כלשהי במזרח שידועה ביכולתה לשלוט בתעשייה.
אה, כמעט שכחתי. יש מחסור עולמי בליתיום וקובלט, חומרי גלם קריטיים לתעשיית הרכב החשמלי. כל זה ועוד, תרמו לירידה במכירות ולהתמתנות בקצב החדירה של הרכבים החשמליים לחיינו. וכמובן, תאונות מתוקשרות, בעיקר ברכבי טסלה, מרתיעות רוכשים פוטנציאליים, שמעדיפים לשבת על הגדר או לעמוד ליד אדי בנזין 96 אוקטן בתחנת הדלק.
ואם כבר טסלה, אזכיר שמחר (רביעי) אמורים להתפרסם הדוחות התקופתיים של החברה. מעניין יהיה לראות כיצד השפיעה התמתנות קצב מכירת הרכבים החשמליים בדגש על רכבי טסלה, על דוחותיה של החברה שמזוהה יותר מכל עם מהפכת הרכב החשמלי.
מה יהיה? נו, באמת. זה כל הרעיון. לא תמיד אנחנו יודעים מה יהיה. אבל אני מרשה לעצמי להעריך בזהירות שהרכב החשמלי כאן כדי להישאר ולהשתלט על הכבישים גם אם זה ייקח יותר זמן מההערכות האופטימיות. מישהו דמיין לפני ארבעה עשורים שאנשים יעברו דירה מבלי לדאוג קודם להתקנת קו טלפון נייח?