מה שבע? מה כמה: הרכב המשפחתי שהכי טוב לכיס שלכם

תעודת זהות: ניסאן אקסטרייל

מנוע: בנזין, טורבו, 1,497 סמ"ק
הספק/מומנט (כ״ס/קג״מ): 30.6/163
תיבת הילוכים: אוטומטית, רציפה
ביצועים (יצרן): תאוצה 0־100 קמ״ש – 9.6 שניות, מהירות מרבית: 200 קמ״ש
בטיחות: בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, התרעת רכב ב״שטח מת״, התרעת תנועה חוצה
אחריות: 3 שנים/ 100 אלף ק״מ
מחיר (בסיס/מבחן): 207 אלף שקל/237 אלף שקל
+ נוחות נסיעה, תא נוסעים, מושב שורה שנייה
- שורה שלישית, תא מטען, התנהגות כביש
ציון: 8/10

תעודת זהות: סקודה קודיאק

מנוע: בנזין, טורבו, 1,498 סמ"ק
הספק/מומנט (כ"ס/קג"מ):  25.5/150
תיבת הילוכים: אוטומטית, כפולת מצמד, 7 הילוכים
ביצועים (יצרן): תאוצה 0־100 קמ"ש - 9.9 שניות, מהירות מרבית: 205 קמ"ש
בטיחות: תיקון סטייה מנתיב, בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת רכב ב"שטח מת", זיהוי תנועה חוצה מאחור עם בלימה
אחריות: שנתיים + שנה נוספת בתשלום/ 100 אלף ק"מ
מחיר (בסיס/מבחן): 217 אלף שקל/246 אלף שקל
+ תא נוסעים, התנהגות, שורה שלישית
- נוחות עירונית, אין גלגל חלופי
ציון: 8.5/10

תעודת זהות: KGM רקסטון

מנוע: דיזל, 2,157 סמ"ק
הספק/מומנט (כ"ס/קג"מ): 45/202
תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים
ביצועים (יצרן): תאוצה 0־100 קמ"ש - 11 שניות, מהירות מרבית: 184 קמ"ש
בטיחות: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, זיהוי תמרורים
אחריות: 3 שנים/ 100 אלף ק"מ
מחיר: 215 אלף שקל
+ מנוע, תיבת הילוכים, תא מטען, מחיר
- הנדסת אנוש, תפעול מערכות בטיחות, אין גלגל חלופי
ציון: 8/10

אם אתם צריכים להסיע שבעה נוסעים במכונית, אפילו אם הם אנשים מסוג ילד, המכוניות האלו לא בשבילכם. כן, טכנית יש להם 7 מושבים, אבל בין ההגדרות היבשות של "מושב" לבין האפשרות המעשית לשים שם מישהו -– יש פער משמעותי, לפחות כמו ההגדרה "ציור" למונה ליזה ולמה שהילד מביא מהגן.

רכב 7 מושבים אמיתי ושימושי יהיה מיניוואן כמו קיה קרניבל או הגרסאות האמריקאיות לקרוסאובר 7 מושבים כמו פורד אקספלורר ושברולט טראוורס. אלא שהדוגמאות האחרונות יקרות, יקרות מאוד אפילו, וגם הממדים שלהן לא תמיד מתאימים לכל אחד.

וכך נשארנו עם הפתרון של קרוסאוברים שעוברים השתלת צמד מושבים בתא המטען. אלו התבססו בנישה שגם אם אינה פלח השוק הגדול ביותר, היא עדיין משמעותית בשוק הליסינג, שבו הלקוח הישיר יכול תמורת תשלום חודשי, לא גבוה הרבה יותר מאשר קרוסאובר כמו יונדאי טוסון או טויוטה ראב 4, לקבל רכב עם מעטפת שימוש גדולה יותר, לא בהכרח כי יש ארבעה ילדים, אלא כי הוא מאפשר להקפיץ עוד ילד או שניים מהחוג בסבב הפיזורים.

לחברת הליסינג קל יותר למכור אותו הלאה כי יש שכבה לא קטנה של לקוחות לרכב כזה כמשומש, וכן הלאה בשרשרת הערך של המכונית. לראיה, הגלגולים הראשונים של המיניוואנים הקטנים – קיה קארנס, טויוטה וורסו וגם מאזדה 5 – עדיין מבוקשים גם עשור ויותר אחרי הפסקת השיווק שלהם.

למבחן זה קיבצנו שלושה מתמודדים. שניים מהם, סקודה קודיאק ו־KGM רקסטון, הם שחקנים חדשים במגרש – הקודיאק כדגם כל חדש, והרקסטון בגרסת הנעה אחורית מוזלת, שהגיעה לכאן לפני כמה חודשים והכניסה אותו לפלח שוק חדש. המתחרה השלישי, ניסאן אקסטרייל, כאן משתי סיבות: הוא טרם עומת בהשוואתי בגרסה זו בעלת 7 המושבים; והוא למעשה אח למיצובישי אאוטלנדר הפופולרי, הנעדר ממבחן זה בשל מתיחת פנים קרובה.

נציג פופולרי נוסף שאינו נמצא כאן הוא צ'רי טיגו 8 פרו, גם הוא עומד לעבור עדכון משמעותי ביחידת ההנעה, ולכן נמתין להגעת דגם מעודכן. הדגם הנוכחי שלו כבר הפסיד אצלנו במבחן השוואתי מול סקודה קודיאק הקודם.

עיצוב
המתמודדים כאן ממלאים את מצוות ההופעה ה"קרוסאוברית". אבל כל אחד ברמת "הידור" שונה. הקודיאק הוא החדש מבין השלושה, והמראה העדכני שלו אכן בולט מבין השלושה, אם כי במבט צד וליד השניים האחרים - הוא לא יותר מאשר סטיישן על עקבים. באקסטרייל יש קצת יותר מאפיינים "קשוחים", בעיקר עם גריל בולט וחלק אחורי רבוע יותר. אבל אם אתם בעניין של אפקט ההגעה, הרקסטון הוא אולי הכי פחות מעודן מהם, אבל מגמד את השניים האחרים בהופעה שלו, שנגזרת בעיקר מכך שהוא שייך לקטגוריה מעל ומגיע מרכב שטח של ממש.  

תא נוסעים
לשלושתם תאי נוסעים טובים מבחינת המרווח לנהג ולנוסעים, לפחות בשתי השורות הקדמיות. בשלושתם איכות חומרים טובה, רק בירידה לדקויות אפשר לתת בהם סימנים, כאשר הרקסטון מסווה היטב את גילו עם מראה נקי, אבל בכל זאת מתמקם שלישי בשל הנדסת אנוש ותפעול מסורבל יותר של המולטימדיה והתפריטים בלוח המחוונים.

במקום השני האקסטרייל שמציע איכות חומרים והרכבה טובים, אבל הקודיאק בכל זאת נותן "פוש" אחרון עם מראה מודרני ובעיקר פתרונות אחסון ותפעול נוח יותר של המערכות בתא הנוסעים. יצוין לחיוב כי הקודיאק והאקסטרייל נשארו עם פקדים פיזיים למערכת השמע ובקרת האקלים.

ברקסטון הפקדים למערכת המיזוג הם לחצני מגע שאומנם מחוץ למסך המולטימדיה, אבל לא תמיד נוחים לשימוש, שליטה על עוצמת השמע רק מההגה או באמצעות "החלקה" של מסך המולטימדיה לתפריט משני.

בשורת המושבים השנייה לכולם יש מרווח טוב מאוד, אבל הרקסטון מרשים במיוחד עם מרווח רגליים מצוין, רצפה כמעט שטוחה לחלוטין. ליושבים פה יש גם יציאות מיזוג, שני שקעי USB ושקע 12V. בניגוד לשורה הקבועה ברקסטון, בניסאן ובסקודה המושב האחורי נע על מסילה ומאפשר "משחק" בין מרווח רגליים לשורה השנייה ויושבי השורה השלישית. לשתיהן שקעי USB, סקודה מוסיפה שקע 12V, מצד שני היא מפסידה נקודות על תעלה בולטת ברצפה, שלפחות מנוצלת למיקום של תאי אחסון עליה.

אבל המיקוד פה הוא בשורת המושבים השלישית, הסיבה והמסובב של קיום המכוניות האלו - כאן הניסאן פשוט מרים ידיים מוקדם מאוד, כמו אחיו לפלטפורמה מיצובישי אאוטלנדר, גם כאשר שורת המושבים השנייה מוזזת קדימה עד הסוף. פשוט לא ניתן להושיב פה יותר מילד קטן, רצוי כזה שאפשר לתקוע לו טלפון מול העיניים כהסחת דעת.

ברקסטון המצב טוב יותר, גם במרווח וגם בשל יציאות מיזוג עם שליטה לשורה השלישית שזה צ'ופר של ממש. הוא משלם מחיר בגמישות בשל המושבים המקובעים. מה שמשאיר את המקום הראשון לקודיאק, שעל אף ההופעה החיצונית החלבית שלו, דווקא הוא מתגלה כבעל שורת המושבים השלישית השימושית יותר ועם גישה טובה משל השניים האחרים אליה.

תא מטען
אצל כל המתחרים, בקיפול השורה השלישית אין שום בעיית מטען, עד כאן הכל ברור. ההתנצחות מתחילה בשימוש בתא המטען, כאשר כל המושבים בשימוש. כאן גם ככה המקום צר, וכל כמה ליטרים הם משמעותיים. האקסטרייל עם 120 ליטר, וגם במדידות שביצענו הוא הקטן מבין השלושה. הרקסטון והקודיאק עם תאי מטען גדולים משמעותית (240 ו־289 ליטרים בהתאמה) לא רק בנפח אלא גם מבחינת המבנה והשימושיות, ושוב הקודיאק נותן את הגרוש ללירה, כאשר מתחת לרצפה שלו הוא מאחסן גם גלגל חלופי.

אבזור
למעט הרקסטון המשווק בגרסת ה־2X4 ברמת גימור אחת בלבד ומחירה 215 אלף שקל, האקסטרייל והקודיאק הגיעו ברמות גימור גבוהות מאלו המשווקות בדרך כלל לליסינג. הקודיאק ברמת הגימור "סטייל", שמחירה 242 אלף שקל (217 אלף לגרסת הכניסה), והאקסטרייל ברמת הגימור "טקנה" שמחירה 237 אלף שקל (207 אלף לגרסת הכניסה). על מנת "להשוות תנאים" אנחנו מתייחסים לאבזור של גרסאות הבסיס.

לכולם רמת אבזור טובה, הכוללת בקרות אקלים ויציאות מיזוג לאחור, קישוריות לאפל ואנדרואיד, מפתח חכם, תאורת לד, חיישני חניה, חלונות כהים מאחור ופסי גגון (חשוב כאשר תא המטען הוא סמלי).

ועכשיו להבדלים. הניסאן והרקסטון נועלים צמיגי 225/60 על חישוק 18 אינץ', בקודיאק זה 215/65 על חישוק 17 אינץ', וזו נקודת זכות לטובתו. בניסאן ובקודיאק יש גם מצלמה אחורית וגג פנורמי. אבל מכאן מתחילה להצטייר התמונה הכללית שבה האקסטרייל מסתפק בלוח מחוונים אנלוגי ומסך 8 אינץ', בעוד בשניים האחרים הוא דיגיטלי ובגודל 12.3 אינץ' ברקסטון, ו‏־13 אינץ' בקודיאק. הרקסטון אומנם עם מושבי עור, אבל זה הקודיאק שגם בגרסת הבסיס רושם עוד קצת אבזור כמו טעינה אלחוטית, חימום מושבים, וכאמור גלגל חלופי.

מערכות בטיחות
לכל המכוניות החבילה הבסיסית של בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית ותיקון סטייה מנתיב. מכאן יש כבר פערים. הרקסטון נותר מעט מאחור בלי התרעת רכב ב"שטח מת" והתרעת תנועה חוצה מאחור. האקסטרייל והקודיאק בתיקו, כאשר שניהם עם 5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי (הרקסטון לא נבחן) - הראשון מציע זיהוי תמרורים, והשני התרעת פתיחת דלת בזיהוי רכב חולף.

ביצועים
בעוד האקסטרייל והקודיאק עושים שימוש במנוע בנזין 1.5 ליטר עם טורבו - 163 סוסים ו־30.6 קג"מ עם שלושה צילינדרים ביפני, ו־150 כ"ס ו־25.5 קג"מ וארבעה צילינדרים אצל הצ'כי, הרקסטון מביא מנוע 2.2 ליטר דיזל עם 202 כ"ס ו־45 קג"מ. וההבדלים האלו גם משנים מאוד את ההתנהלות של השלושה, לפחות בהיבט של התחושות.

זמינות הכוח של הקוריאני טובה משמעותית, ותיבת ההילוכים האוטומטית עם 8 הילוכים מאפשרת לו למצוא את רצועת הכוח היעילה בקלות. הקודיאק והאקסטרייל מאוד דומים מבחינת ביצועים (טכנית הם זריזים יותר ל־100 קמ"ש מהרקסטון, אבל כאמור זה לא בא לידי ביטוי בתחושות). כל עוד ננהג בהם במתינות, הכוח בהחלט מספיק. רק כאשר הם נדרשים לקצב מהיר, מגלים שהסקודה עם תיבת הילוכים היפראקטיבית כדי להתאים את יחס ההעברה המתאים, ושהתיבה הרציפה באקסטרייל כבר פחות נעימה תחת עומס. בסקודה ובניסאן יש גם מערכת היברידית מתונה, זו של הקודיאק יעילה יותר עם אפשרות לדימום מנוע בשיוט ובירידות, וגם פרקי זמן ארוכים יותר של הפעלת מיזוג כאשר המנוע כבוי.

צריכת דלק
צריכת הדלק נמדדה בנהיגה מנהלתית המדמה שימוש יומיומי רגוע, ונדגמה שוב אחרי פרק הנהיגה הדינמית. בשני המקרים היה הקודיאק החסכוני ביותר עם צריכה של 13.5 ק"מ לליטר בנהיגה רגועה, הניסאן עם 12.3 ק"מ לליטר, לא רחוק ממנו, והרקסטון, הגדול והכבד מבין השניים, צרך 11.7 ק"מ לליטר.
 
נוחות והתנהגות
נוחות הנסיעה הציבה פער ממשי בין הרקסטון לשניים האחרים. בסופו של דבר, שורשיו כרכב שטח קשיח יחסית באים לידי ביטוי בנוקשות ועבודה לא חלקה של הבולמים, הוא גם היה הרועש מבין השלושה בשיוט בכביש המהיר. הקודיאק והאקסטרייל דומים מאוד בכיול שלהם - נוחים בכביש המהיר, אבל פחות מוצלחים בטיפול במהמורות קטנות ושברים. התיקו ממשיך כאשר הקודיאק נהנה מטיפול טוב יותר בבאמפרים, האקסטרייל שקט יותר בכביש המהיר.

אף אחד לא מצפה או צריך קרוסאובר 7 מושבים מושחז לכביש המפותל, ואכן התנהגות כביש היא לא הצד החזק של מי מהם. הרקסטון מגושם וכבד, וזה ניכר בשינויי כיוון. עם זאת הוא מאוד סלחן ולא יעשה משהו מפתיע או לא צפוי. האקסטרייל מבהיר שהוא לא מעוניין בכל המשחקים האלו של שינויי כיוון, בלימות והאצות, עם רכינת גוף והגה מאוד מנותק. הקודיאק היה המרוסן מבין השלושה ובעל התנהגות הכביש הטובה יותר.

השורה התחתונה
על פניו, רכב 7 מושבים מרווח ושימושי למשפחה לא צריך להיות קרוסאובר. קחו טנדרון ממוצע כמו סיטרואן ברלינגו בגרסה מוארכת שלו או אפילו רכב כמו דאצ'יה ג'וגר - העניקו לו קוסמטיקה אטרקטיבית, פתרונות אחסון בתא הנוסעים ובזיקה של איכות חומרים משופרת, והנה לכם מוביל נוסעים קטן מבחוץ וחכם מבפנים. אנחנו לא ממציאים את הגלגל, זה כבר נעשה בעבר, אבל הלקוחות לא באו, כי לאף אחד מהם לא היה האפיל של "רכב פנאי" (מי ישמע כמה פנאי יש לכם עם ארבעה ילדים).

וכך אנחנו נשארים עם הפתרונות האלו של היצרניות, שמהנדסות שני מושבים לא שימושיים לרכב, שלא היה אמור לשאת אותם מלכתחילה, וגורר שורת פשרות בתמורה. ככל מבחן השוואתי, ההכרעה במבחן הזה לוקחת בחשבון את מכלול המרכיבים של המכונית, אבל המשקל הגבוה יותר הוא להתאמה שלו לייעוד של רכב 7 מושבים בכמה שפחות פשרות.

זה מביא את האקסטרייל לנקודת נחיתות מסוימת, למרות תא נוסעים טוב, נוחות נסיעה טובה למרחקים ארוכים ומנוע יעיל, והוא בהחלט רכב לקחת בחשבון בתצורת 5 המושבים שלו, אך שורה שלישית, תיאורטית לחלוטין, פשוט לא מאפשרת להמליץ עליו לשימושים שעל הפרק במבחן הזה.

הרקסטון נהנה מהופעה חיצונית מרשימה מאוד, תא נוסעים מאובזר, תא מטען שימושי, המחיר הנמוך ביותר פה ומנוע בריא. בעוכריו הנדסת האנוש ובידוד הרעשים. מה שמשאיר את הקודיאק לצאת מפה עם הציון הגבוה יותר. גבוה יותר, לא גבוה באופן מוחלט. הדור החדש שלו טוב, אבל הוא יותר ליטוש והתקדמות מדודה. הוא עדיין הטוב בקבוצתו, אבל קשה לומר שמדובר ברכב מרשים במידה שעשה זאת הדור הקודם.
ובחזרה לראשית הכתבה, צריכים שבעה מושבים? בתמורה לשחרור הפוזה - קיה קרניבל בן שנה וחצי יעלה פחות מהם - ויעניק הרבה יותר. 