שמן הזית מהווה מרכיב מרכזי בתרבות הקולינרית הישראלית, המשולבת בתזונה הים־תיכונית המסורתית. השמן משמש במגוון רחב של מנות, מתיבול סלטים ומאכלים קרים עד לבישול, אפייה והכנת מאכלים מסורתיים כמו חומוס, שקשוקה ופיתות זעתר. בשנים האחרונות, עם העלייה במודעות הבריאותית וההכרה ביתרונותיו התזונתיים של שמן הזית, נרשמה עלייה בשימוש בו במשקי הבית בישראל.
עם זאת, דפוסי הצריכה של שמן הזית בישראל נמוכים בהשוואה למדינות אחרות באזור הים התיכון. הצריכה הממוצעת לנפש בישראל עומדת על כשלושה ק"ג לשנה, לעומת 15 ק"ג ביוון ו־12 ק"ג באיטליה. הפער נובע בעיקר מהעדפה של שמנים צמחיים זולים יותר, כמו שמן סויה וקנולה, לצד השפעת העלויות הגבוהות של שמן זית איכותי.
למרות זאת, התפתחות שוק הפרימיום והגידול במכירות של שמני זית אורגניים ואיכותיים מצביעים על מגמת שינוי הדרגתי, שמבססת את שמן הזית כאחד המוצרים המועדפים על הצרכן הישראלי.
אין יותר טורקיה
החל משנת 2022 החלו להופיע סימנים למשבר עולמי חמור בייצור שמן הזית. תנאי אקלים קיצוניים, ובראשם גלי חום ובצורות קשות, הכו באירופה הדרומית, ובמיוחד בספרד שהיא היצרנית המובילה בעולם. ירידה דרמטית בתפוקת הזיתים הורגשה כבר ב־2022, כאשר היקף הייצור בספרד צנח מ־1.4 מיליון טון בשנת 2021 ל־660 אלף טון בלבד.
המשבר לא פסח על מדינות נוספות, כגון איטליה, יוון וטורקיה, המהוות יחד כ־20%־25% מהשוק העולמי. הירידה החדה בהיצע יצרה תגובת שרשרת מיידית שכללה זינוק במחירים (30%־50% תוך שנה אחת) והשפיעה גם על היבוא. בישראל, שבה היבוא עומד על כ־65% מהצריכה המקומית, נרשמה עליית מחירים בהתאם למגמה העולמית.
במקביל למשבר האקלים, השוק הישראלי התמודד עם אתגר נוסף: המתיחות המדינית עם טורקיה. בשנים האחרונות טורקיה הפכה לאחת הספקיות המרכזיות של שמן זית לישראל, עם נתח שוק של כ־83% מהיבוא. ההחרפה במשבר הסחר בין המדינות יצרה אי־ודאות לגבי האספקה והגבירה את התלות של השוק הישראלי ביבוא חלופי.
כדי להתמודד עם המחסור, היבואנים הישראלים נאלצו להגדיל את היקפי היבוא ממדינות כמו ספרד, יוון וטוניסיה, אך השמנים המיובאים ממדינות אלו יקרים יותר והדבר הוביל לעלייה נוספת במחירים לצרכן הישראלי.
המצב מדגיש את החשיבות של הקטנת התלות ביבוא ואת הצורך בהשקעה בייצור מקומי. משרד החקלאות פועל בימים אלו לבחינת חלופות ולהגדלת התמיכה בחקלאים המקומיים, מתוך הבנה ששוק מאוזן יותר יוכל להתמודד בצורה טובה יותר עם זעזועים אקלימיים וגיאופוליטיים.
תלויים באקלים
כאמור, ההשפעה על השוק הישראלי הורגשה היטב במדפי הסופרמרקטים. בקבוק של 750 מ"ל, שעלה לפני המשבר כ־25־29 שקל נמכר כיום ב־45־50 שקל. שמן זית איכותי מתוצרת ישראל נמכר במחירים גבוהים אף יותר – 70־80 שקל לליטר. יצוין כי במהלך 2023 חלה ירידה קלה במחירים, לאחר התאוששות חלקית בייצור וביבוא.
התחזיות המעודדות הגיעו בעיקר עם שיפור התנאים באירופה. חברת "דהולאו" הספרדית, אחת היצרניות הגדולות בעולם, דיווחה על התאוששות בינונית בתפוקת שמן הזית. גם יוון וטורקיה הצליחו להגדיל את היבול. ולמרות זאת, השוק נותר תלוי בתנאי האקלים. ככל שתופעות של שינויי אקלים יתגברו, כך יתמודדו החקלאים עם תנודתיות גדולה.
בישראל, שמן הזית נמצא כמעט בכל בית, אך שיעור הצריכה לנפש כאמור נמוך. המודעות לבריאות ולהשפעות החיוביות של שמן הזית על בריאות הלב, הכולסטרול ומערכת העיכול מובילה לעלייה הדרגתית בצריכה. בין המגמות הצרכניות ניתן למנות העדפת שמנים זולים, עלייה בביקוש לשמן אורגני וגידול במכירת מותגים מקומיים.
השוק הישראלי נשלט על ידי מספר יצרניות מרכזיות, המשלבות בין מסורת עתיקת יומין וטכנולוגיות חדשניות. בראש הרשימה ניצבות יד מרדכי, עץ הזית, זיתא, ארץ גשור ומשק ג'השאן. לצד המותגים הוותיקים, בשנתיים האחרונות חלה עלייה במותגים חדשים של שמני זית. תופעה זו הובילה לביקורת גוברת על איכות המוצרים, ובמקרים מסוימים אף לפסילת מותגים על ידי מועצת הזית עקב אי־עמידה בתקנים ובקריטריונים של שמן זית טהור.
לצד זאת, המותגים הפרטיים של רשתות השיווק מציגים גידול משמעותי והפכו לכוח מרכזי בתחרות על כיסו של הצרכן. כניסתן של רשתות בינלאומיות כמו קרפור, שהשיקה שמן זית במחיר נמוך במיוחד של 29.90 שקל, וכן מבצעים דומים ברשתות כמו אושר עד, רמי לוי ויוחננוף, הגבירו את התחרות והובילו להתאוששות חלקית של השוק.
מגמה זו מראה כי מחירי שמן הזית בישראל נמצאים כעת בתהליך של התייצבות וירידה, שמאפשר לצרכן לחזור לשלב שמן זית בשגרת התזונה באופן חופשי יותר. כמו כן, חשוב לשים לב שרשתות רבות עדיין לא מציגות פתרון זול ללקוח, וגם ברשתות שמציעות מחיר מוזל לא תמיד נמצא את המוצר הזול בחשיפה, אלא את המוצרים היקרים יותר שעלותם מעל 45 שקל לבקבוק המכיל 750 מ"ל.
יד מרדכי, שנמצאת בבעלות קבוצת שטראוס, ממשיכה להחזיק נתח משמעותי של כ־17% מהשוק. בשנת 2023 פורסם כי שטראוס שוקלת את מכירת המותג על מנת להתמקד בתחומים אחרים. מהלך כזה עשוי לשנות את יחסי הכוחות, שכן יד מרדכי היא לא רק מותג מוביל, אלא גם סמל לאיכות ותו תקן של שמן הזית הישראלי.
מותגים מובילים נוספים בשוק הם עץ הזית (11%) וזיתא (9%), עם דגש על איכות ואמינות. מותגים בוטיקיים, כמו ארץ גשור מרמת הגולן ומשק ג'השאן מהגליל, מציעים שמני זית מזנים ייחודיים הזוכים להערכה רבה בארץ ובעולם.
המותג הפרטי של רשתות השיווק, שמציעות לצרכן מחירים נוחים יותר, מוביל את המכירות עם נתח שוק של24%, ואחריו יד מרדכי (17%), עץ הזית (11%) וזיתא (9%).