יותר מארבע שנים מאז הורדת הריבית האחרונה של הפדרל ריזרב, הודיע הערב (רביעי) הבנק המרכזי בארה"ב שיפחית את הריבית במדינה ב-0.5% - לרמה של 5%. ההחלטה הזו מגיעה בהתאם לתחזיות, שהקנו לכך סבירות של 61%, לעומת סבירות של 39% לאפשרות שהריבית תרד ב-0.25%.
ההערכות בשוק ניבאו את הירידה לאור השפל באינפלציה שהתקרבה בחודשים האחרונים ליעד של הפד, שעומד על 2%, והגיעה באוגוסט ל-2.5% (לעומת 2.9% בחודש הקודם).
המגמה העולמית ממשיכה: הבנק המרכזי באירופה הוריד את הריבית ל-3.5%
האינפלציה בארה"ב ירדה ל-2.5% ותאפשר הורדת ריבית; מה יקרה בישראל?
התחזית המעודכנת של הפד - צופה עוד הפחתה של כ-0.6% בריבית עד סוף 2024. ב-2025 הריבית תרד בעוד כ-1% ותיעצר ברמה של כ-3%.
הבנק גם הוריד קלות את תחזית הצמיחה ל2024 והעלה את צפי האבטלה.
הלך על כל הקופה
עצם הורדת הריבית כבר נתפסה כמעין עובדה. השאלה הייתה האם הבנק יוריד אותה בחדות ברמה של 0.5%, או ינהג בזהירות מסוימת ויפחית אותה ב-0.25%.
בינתיים, בישראל, האינפלציה ומדד המחירים לצרכן ממשיכים לזנק בניגוד למגמה העולמית, והסיכוי להורדת ריבית רק מתרחק. בהחלטת הריבית הקודמת בחודש שעבר, נגיד בנק ישראל הפרופסור אמיר ירון אמר כי לא סביר שתהיה הורדה עד אמצע 2025, בתנאי שהמלחמה תסתיים עד סוף 2024. בתחילת השבוע פורסמו נתוני מדד המחירים לצרכן בארץ שהציגו אינפלציה ברמה 3.6% - נתון שיקשה מאוד על הבנק לבצע החלטה בהלימה למגמה העולמית.
"אחת התוצאות המהותיות של ההסלמה הביטחונית והעלייה בפרמיית הסיכון היא התרופפות הקשר בין הריביות של שאר המדינות המפותחות לבין הריבית בישראל", מסביר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, בשיחה עם "מעריב", "בעבר היה מתאם בין הריבית הישראלית לבין המדינות. בנק ישראל אפילו נתן את ההובלה. בינואר האחרון, הריבית אצלנו ירדה ברבע אחוז, משום שהנחת העבודה הייתה שהמלחמה תימשך שישה חודשים בערך".
"מה שרופף את הקשר בין הריבית הישראלית לזו בארה״ב, היה התעצמות המלחמה והתרחבותה למספר זירות", הוסיף, "בנק ישראל כתב בתחזית שלו ביולי שההנחה לפיה מדובר באירוע מוגבל משתנה – המלחמה תימשך עד סוף 2024 לפחות, ותהיה בעלת ההשפעה חזקה יותר על הכלכלה והשווקים".
"הדוגמה הכי טובה לכך היא שבעוד הריבית כאן בארץ (4.5%) נמוכה באחוז מזו בארה״ב (5.5%), התשואה לפדיון באג״ח הישראליות של הממשלה גבוהה יותר מארה״ב. הסיבה להיפוך נובעת מהשפעת המלחמה, וגם מכך שהממשלה לא אותתה על משמעת פיסקאלית, על קידום התקציב ועל מציאת מקורות הכנסה חדשים. היה נדרש איתות לחברות דירוג האשראי שאנחנו עומדים לקראת מדיניות של הכלה והורדה של יחס החוב לתוצר".
כפי שזה נראה כרגע, בנק ישראל לא יוכל להוריד ריבית כל עוד הגירעון נשאר גבוה, והקשר בין הריבית האמריקאית של הפד לבין הריבית בישראל יישאר קשר חלש. על מנת להחזיר את שתי הריביות להיות בהלימה מסוימת, יש צורך בשני דברים.
בעוד באחד מהם, התפתחות במצב הגיאופוליטי, יש למדינה השפעה מוגבלת – התנאי השני דווקא ישים מאוד ותלוי בנו: על הממשלה לגלות מדיניות תקציבית אחראית. הצעד הראשון, קידום תקציב 2025, נעשה אומנם באיחור, אבל נעשה. עכשיו יש לגייס מקורות חדשים, לבצע הצהרות אחראיות מול חברות הדירוג שפוקחות שבע עיניים על כל צעד כלכלי כאן.
"תרחיש בו הריבית בארה"ב יורדת בשיעור מצטבר של 1% או 1.25% תוך חצי שנה, כשבמקביל ריבית בנק ישראל נשארת ללא שינוי – הוא תרחיש אפשרי בהחלט", מסכם כלכלן השווקים, "כל עוד אין שינוי במדיניות הפיסקאלית הממשלתית, בנק ישראל יהיה מוגבל ביכולת שלו לסייע למשק. חשוב לזכור - הבנק אומנם קובע את הריבית, אבל גם מוגדר בכובעו השני כיועץ הכלכלי לממשלה. עצתו שאומרת לפעול להקטנת ההוצאות והגירעון, היא דבר שאפשר וצריך להוציא לפועל".