בשנה האחרונה, מחירי הזהב חוו עלייה חדה, כאשר מחיר אונקיה קפץ מ-1,947 דולר ל-2,715 דולר — עלייה של כמעט 40%. ההתייקרות הזו מעוררת סימני שאלה רבים, בעיקר בשל כך שהיא מתרחשת בניגוד לתחזיות הכלכליות והגיאופוליטיות. למעשה, נראה כי הזהב מתנתק מההשפעות הרגילות, כמו למשל שיעורי הריבית, האינפלציה והדולר.
הכלכלן מוחמד אל עריאן, נשיא מכללת קווינס בקיימברידג' ויועץ כלכלי ראשי לתאגיד הענק אליאנץ, ציין בפני ה"פייננשל טיימס" הבריטי כי עמידות הזהב ב"כל מזג אוויר" (כלומר, היציבות שלו במצבים שונים של תנודתיות) מצביעה על משהו שחוצה את גבולות הכלכלה והפוליטיקה.
"העמידות הזאת משקפת מגמה התנהגותית מתמשכת בין סין ומדינות 'כוח הביניים' (כאלה שהינן בעלות השפעה אזורית משמעותית, אך אינן נחשבות למעצמות). זו מגמה שהמערב צריך לשים לב אליה יותר", אמר הכלכלן ובכך מתכוון לעלייה המתמדת ברכישות של זהב על ידי בנקים מרכזיים זרים. המגמה הזו יכולה להעיד על רצון גובר לגוון את החזקות המטבע שלהם, ובכך להפחית את התלות בדולר.
אל עריאן הוסיף, כי לא ניתן להתעלם מ"מדיניות הסנקציות והמיסים" של ארה"ב, שגרמה, לדבריו, לאובדן אמון בניהול האמריקאי של הסדר הגלובלי. לדבריו, "השימוש בנשק של סנקציות מסחריות והשקעות" מעיד בעיקר על השפעתן ההולכת וגדלה של מדינות אחרות שנאבקות לעקוף את המערכת המבוססת על הדולר.
ההשלכות של התייקרות הזהב הן מרובות. ההשפעה היא לא רק על הכלכלה המקומית, אלא גם על המערכת הגלובלית כולה. ככל שיותר מדינות בונות "צינורות קטנים" סביב הדולר, כך סיכויים של המטבע האמריקאי ושל המערכת הפיננסית בארה"ב לשמור על מעמדם המרכזי פוחתים. אל עריאן הזהיר, כי הדבר עלול "להשפיע על יכולת המדינה לעצב ולהשפיע על תוצאות בינלאומיות, ויביא לפגיעה בביטחונה הלאומי", וחזר על קריאתו – "המערב צריך לשים לב לכך".