מדינות העולם כמרקחה לקראת שינויים עולמיים בסחר העולמי לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה”ב. הנשיא החדש מתכוון להטיל מכסים בשיעור של 10% עד 20% על כל היבוא לארה”ב, אבל על סין יטיל מכסים בשיעור של 60%, מתוך כוונה לפגוע בעיקר בתעשיית הרכב החשמלי שלה. סין כבר מתכוננת למכה שתחטוף באמצעים שיגדילו את הפעילות המשקית המקומית. הבנק המרכזי שלה מבצע פעולות הרחבה מוניטריות גדולות, הקלות באשראי ומחזיק בריבית נמוכה. השלטונות אף הודיעו על ירידה במסוי ברכישת דירה גם לדירות גדלות יותר, כדי לאושש את ענף הנדל”ן למגורים הנמצא במשבר ומושך את המשק הסיני להאטה של ממש.
למעשה, כל העולם בפאניקה. מי שתמיד מתייצבת מיד לצידה של ארה”ב היא יפן, הכנועה לתכתיבים האמריקאיים מאז כיבוש האיים היפניים והשלטון הצבאי שנמשך מ־15 אוגוסט 1945 עד 1951. יפן, במצוותה של ארה”ב, אינה מוכרת לסין ציוד בסיסי לייצור שבבי הזיכרון. למעשה, היא אינה מוכרת לסין כל ציוד בתחום הטכנולוגיה המתקדמת, ואף הודיעה לאחר בחירתו של טראמפ על הצטרפותה לגל החדש של תעשיית שבבי הזיכרון הזעירים והסופר־חכמים - בעיקר לתחום הבינה המלאכותית. לאחרונה הודיעה ממשלת יפן על כוונתה להשקיע 65 מיליארד דולר (עשרה טריליון ין) עד שנת 2030 בחיזוק תעשיות השבבים והבינה המלאכותית המקומיות. על ההשקעה האדירה הכריז ראש הממשלה היפני שיגרו אישיבה, ושר החוץ יוג’י מוטו הבטיח כי ההשקעה לא תיעשה באמצעות העלאות מיסים.
הצבעת אי־אמון
גם אירופה, שצמחה ברבעון השלישי של השנה ב־0.4% בלבד, חוששת לגורלה על רקע מדיניות טראמפ הצפויה. מדיניות המכסים של טרמפ תוביל לעלייה בשיעור האינפלציה באירופה, כך העריך חבר הבנק המרכזי של אירופה פרנסואה וילרוי דה־גאלו. רוברט הולצמן, חבר אחר בבנק המרכזי, הוסיף כי היורו עלול לרדת לשוויון מול הדולר, מה שיגביר את שיעור האינפלציה ביבשת בשל פיחות המטבע, בעיקר בגלל מחירי האנרגיה המיובאת הנקובים בדולר.
ממדד מכון הסקרים הגרמני הנחשב, ZEW, המבצע סקרים עבור האיחוד האירופי, עולה כי בעקבות בחירתו של טראמפ ירד מדד האמון בגוש היורו ל־12.5 נקודות לעומת 20.1 טרם הבחירות בארה”ב. נשיא המכון, אכים וומבאך, אומר כי הירידה נובעת מהסיכון הפוליטי בהמשך לתוצאות הבחירות בארה”ב. עוד הוא מציין כי בעוד הסנטימנט העסקי בארה”ב עולה, באירופה ובסין הסנטימנט יורד.
הפחתת המיסים על חברות בארה”ב במקביל להטלת מכס על היבוא לארה”ב תגביר את נטייתן של חברות גרמניות להשקיע ולייצר בארה”ב, במקום לשלוח תוצרת גמורה. לכן על ממשלת גרמניה לנקוט מיד צעדים לסייע למשק הגרמני, תך התייעלות. הנגיד הגרמני יואכים נגל אומר כי המכסים שיטיל טראמפ על אירופה עלולים להוביל לפגיעה של כאחוז בתוצר הגרמני. ועדיין, שר האוצר הגרמני החדש יורג קוקיס אומר כי לא תהיה הקפאת תקציב וכי הצמיחה חשובה יותר. זאת בעקבות התנגדות האופוזיציה לתקציב נוסף לשנת 2024. עוד אמר קוקיס כי ביטול הצורך לסבסד את חברת אינטל בגרמניה ישחרר תקציבים למטרות אחרות.
מדד אמון העסקים בגרמניה, על פי סקר שנערך בקרב 300 בנקאים, כלכלנים ואנליסטים בתחום התעשייה, ירד בנובמבר לאחר בחירתו של טראמפ, מ־13.1 נקודות ל־7.1 - כך על פי מדד ZEW. סעיף המצב העכשווי בעסקים בגרמניה ירד ב־4.5 נקודות, למינוס 91.4.
גם שוודיה תגמיש את מדיניות התקציב שלה כדי להשקיע בתשתיות ובהוצאות הביטחון, כך אמרה שרת האוצר אליזבת סבנטסון. ההשקעות בתשתיות נועדו להגביר את הפעילות המשקית המקומית שאינה תלויה בחו”ל, כאיזון לפגיעה מצידה של ארה”ב.
המהגרים על הכוונת
אם אירופה תיכנס לקשיים, כך זה נראה כרגע, היא לא חייבת רק להתייעל כפי שהגרמנים מבקשים עתה, אלא גם להיפטר מעובדים לא מיומנים - עובדי כפיים ופועלים זולים, שכרגע מגיעים בעיקר מגל ההגירה המוסלמית. החשש מהתגברות הטרור האסלאמיסטי, יחד עם הקשחת מדיניות ההגירה, עשויים להביא לעלייה נוספת של מפלגות ימין קיצוני בגרמניה ובהולנד, והחמרת המצב הכלכלי והעסקי באירופה, לצד עלייה בשיעור האבטלה שעלולה להגביר את העוינות כלפי המהגרים.
הצירוף של אינפלציה (בשל ירידה בערכו של היורו), ירידה בביקוש בארה”ב לסחורה אירופית (שתחויב במכס גבוה יותר), הצורך לייעל את המערכות והעלייה בשיעור האבטלה כתוצאה מכך, יביא לאי־שקט ביבשת, ונראה שימיה הטובים של אירופה נמצאים מאחוריה.
הדילמה של הבנק המרכזי באירופה היא בין הפחתת הריבית כדי לעודד פעילות משקית, מה שיוריד עוד יותר את ערכו של היורו וכתוצאה מכך יוביל להגברת האינפלציה, לבין השארת הריבית על כנה, מה שיקשה עוד יותר על מדינות גוש היורו להתמודד מול ארה”ב. ההערכה בקרב אנליסטים וכלכלנים היא כי הבנק המרכזי של אירופה ייאלץ להפחית בכל זאת את הריבית (העומדת כעת על 3.25%) בשיעור של לפחות 1.25% עד סוף השנה הבאה.
בבריטניה האינפלציה טרם דוכאה, כך אמרה חברת הוועדה המוניטרית של בנק אוף אינגלנד קתרין מאן מספר ימים לאחר שהבנק המרכזי הפחית את הריבית ברבע אחוז ל־4.75%. מנגד, קיים חשש כי המכסים של טראמפ על היבוא מסין יגבירו את היצוא מסין לאירופה, מה שידחוק את המחירים כלפי מטה. כבר עתה שיעור האבטלה בבריטניה עלה ברבעון השלישי של השנה ל־4.3% לאחר 4% ברבעון השני, והשכר הממוצע כולל בונוסים עלה בשנה האחרונה לרבע השלישי ב־4.3%. אם סחורות בריטיות יתקלו בקשיים ומכסים מול האמריקאים, אין ספק שבריטניה תתקשה עוד יותר להפחית את שיעור האבטלה וקצב עליית השכר יואט.
אופטימיות כחול־לבן
גם באסיה מתרבים החששות. תאילנד מבקשת להגדיל את הפעילות המקומית על חשבון סחר החוץ, שעלול להצטמק בגלל המכסים הצפויים של ארה”ב. הממשלה החליטה להעלות תקציבים בהיקף השווה ל־14 מיליארד דולר במסגרת עזרה לסקטורים בעלי פוטנציאל צמיחה. זאת כדי להביא לעלייה בתוצר של 3.5% בשנה הבאה לאחר 2.7% השנה ו־1.9% אשתקד. הממשלה מבקשת לעודד השקעות בתחומים חדשים וחדשניים ואינה חוששת מעלייה בחוב לתוצר (כיום כ־63%), אך אין כוונה לעלות בשיעורו מעבר ל־70%. האינפלציה בתאילנד השנה תסתיים ב־0.7%־0.8%, וגם פה יש מרווח תמרון מסוים, עם כוונת הממשלה להעלות את האינפלציה בשנה הבאה ל־2%.
בהודו הודיעה חברת הענק ההודית אדני גרופ, השותפה עם גדות בבעלות ובניהול נמל חיפה, כי היא מתכוונת להשקיע בארה”ב 10 מיליארד דולר במיזמי אנרגיה ותשתיות וליצור בארה”ב 15 אלף מקומות עבודה, זאת מאחר שהממשל החדש ייתן יותר חופש כלכלי בתחומים אלו, כגון קידוחי נפט וגז, עם רגולציה נמוכה מזו הקיימת כיום.
הדאגה משיעורי האינפלציה אינה נחלתן של אסיה ואירופה בלבד: גם בארה”ב יש דאגה לטווח הבינוני בשל מדיניותו של טראמפ. אומנם בשבוע שעבר שוחררו נתונים מרגיעים מעט, אבל קיים חשש כי מדיניותו הפרוטקציוניסטית של טראמפ תביא לירידה בתחרות בתוך ארה”ב, מה שיאפשר לספקים מקומיים להעלות מחירים.
בנוסף, הטלת מכסי יבוא כבדים על סין עלולה לפגוע במגדלי הסויה האמריקאים, החוששים כי הדבר ימנע מהם מכירות לסינים שצפויים להשיב באותו מטבע.
דיוויד קלי, מנכ”ל ניהול הנכסים של בנק ההשקעות ג’י.פי מורגן, אף אמר כי מדיניותו האגרסיבית של טראמפ תוביל לאינפלציה, שעלולה להטיל צל על שוק המניות הנוסק.
טראמפ דורש הדדיות בסחר, ומדינות שיבקשו לאזן את הסחר עם ארה”ב יוכלו לעשות זאת באמצעות הגדלת הרכישות של ציוד צבאי וביטחוני מארה”ב - החל ממטוסי קרב ועד מוצרים אחרים שבהם מתמחה הצבא האמריקאי. בעקיפין זה יוכל גם לעזור לקונצרן בואינג, המתקשה בימים אלו. מה גם שאם בלאו הכי הולכים לתקופה של מתח גובר בין גושי המעצמות, ואם בלאו הכי אירופה מגדילה את הוצאות הביטחון על רקע האיום הרוסי, אפשר באותה הזדמנות גם לפייס את האמריקאים בשיפור מאזן הסחר וגם ברכישת ציוד צבאי אמריקאי.
מי שדווקא תוכל ליהנות מצעדיו של הנשיא החדש היא ישראל. למדינת ישראל הסכם סחר חופשי עם ארה”ב, המונע הטלת מכסים. ישראל אף מייצאת יותר שירותי הייטק מאשר מוצרי הייטק, לכן יהיה לה יתרון ביצוא לארה”ב לעומת שאר העולם - להוציא אולי קנדה ובמידה מסוימת מקסיקו, שנמצאות עם ארה”ב בגוש נפט”א - אזור סחר חופשי של שלוש המדינות.
בראייה זו, ההשקעה בישראל כמסלול עוקף מכס הופכת לכדאית במיוחד: כסף שיושקע בישראל יתועל לשירותי הייטק שמיובאים לארה”ב ללא מכס. כוורת השרים של טראמפ, כולל השגריר המיועד לישראל מייק האקבי, מבטיחים כי ישראל תצא נשכרת גם בתחום הכלכלי מעלייתו של טראמפ לשלטון. זאת טרם הבונוס, אם יבוא, בדמות התקרבות לערב הסעודית בהמשך להסכמי אברהם והשגת יציבות במזרח התיכון.