בשעות האחרונות חווה דרום קוריאה טלטלה, מאז הכריז הנשיא יון סוק יאול מוקדם יותר היום (שלישי) על ממשל צבאי במדינה. אף כי הספיק לבטל את החלטתו בשעות שחלפו, המומחים עוקבים לא רק אחר המשבר הפוליטי, אלא גם בהשלכות הכלכליות שייתכן שיפקדו את דרום קוריאה.
"בהצהרה של הנשיא היו כמה רבדים מדאיגים", מסביר ד"ר אלון לבקוביץ׳, מרצה ללימודי קוריאה באוניברסיטת בר אילן, "אף שבוטלה, ההכרזה על מצב חירום צבאי החזיר את דרום קוריאה אחורה לתקופות אפלות והיה ברור שהאזרחים יעשו כל דבר כדי לעצור את זה. מהסיבה הזאת, גם הכלכלנים במדינה היו מודאגים מהמצב".
"שער המטבע הקוריאני, הוון, נמצא בטלטלה – והוא סימן למערכת הפוליטית שלא כדאי לה להיכנס לסחרור, כי הכלכלה תושפע מזה. במובן הזה, קוריאה היא בעיקר מדינה מוטת ייצוא. שידור של חוסר יציבות פוליטית היה מביא בסבירות גבוהה לפגיעה בדירוג האשראי וכתוצאה מכך גם בייצוא".
"המטרה הייתה לסיים את הפיאסקו הזה עד שיעלה הבוקר", אומר ד"ר לבקוביץ׳, "כדי שהבורסה לא תיפתח ותתחיל לזעזע את קוריאה. היו בתמונה שחקנים כלכליים פוליטיים שהבינו את המשמעות של החלטה קיצונית כזו וידעו שיעשו כל מאמץ לפתור את המשבר כמה שיותר מהר, ושבסיומו יתחילו בהליך הדחה של הנשיא".
“כפי שהאסיפה הלאומית קבעה תוך פחות משעה שההחלטה היא בלתי חוקתית, כך היא תוכל להביא באותה מהירות הצעה להדחת הנשיא. צריך לכך רוב של שני־שליש שלא תהיה בעיה להשיג. על כן, אני מאמין שלא נראה שם משבר כלכלי חריף".
"אם כן תהיה השפעה כלכלית, היא תהיה בטווח קצר מאוד", טוען ד"ר לבקוביץ׳, "לא יותר מ'גיהוק כלכלי' שיפגע לכמה רגעים בשער המטבע. מאחר והמשבר נפתר במהירות, קוריאה יכולה להוכיח שגם כשהנשיא מאבד את שפיותו, יש לה מנגנוני בלימה דמוקרטיים שמחזקים את השלטון – האסיפה הלאומית ובית המשפט לחוקה. כל מנגנוני הבלימה האלה תפקדו כמו שצריך במהרה. ולכן לא תהיה סיבה להוריד את דירוג האשראי אלא ניתן יהיה להסתפק בהורדת את הנשיא ממקומו".