אמש (ראשון) העולם התעורר לנפילתו ובריחתו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, מדמשק והפלגים החמושים שהשתלטו על הבירה. צעד זה הביא לשיאה של תקופה בת כמעט 13 שנים של סכסוך בסוריה, שהרס את הכלכלה, דחף את הלירה הסורית לקריסה, וגרם לעוני קיצוני עבור רוב האזרחים.
אנליסטים שונים מאמינים שיכול לקחת לכלכלת סוריה עשור להתגבר על ההשלכות של המהומה שנבעה מכל אותן שנים, בתנאי שהסערות הפוליטיות יירגעו והמדינה תשיג תמיכה חיצונית, כך לפי מה שדווח באתר "The National".
"עם קהילה גדולה ועשירה של גולים וארגונים בינלאומיים שמוכנים להיכנס ולתמוך במדינה, לסוריה יש סיכוי לשגשג לראשונה מזה שנים", אומרים אנליסטים.
כלכלת סוריה סבלה מאז פרוץ הסכסוך שהחל בסוריה לאחר דיכוי "תנועת המחאה השלווה" שדרשה את עזיבת אסד בשנת 2011. התמ"ג הריאלי צפוי להתכווץ השנה ב-1.5%, לפי בנק עולמי דו"ח שפורסם במאי.
בעוד שהסטטיסטיקה הרשמית הראתה התכווצות בתוצר המקומי הגולמי של סוריה ב-54% בין 2010 ל-2021, הבנק העולמי ציין כי השפעת הסכסוך עשויה להיות הרבה יותר גדולה.
הצריכה הפרטית, המניע העיקרי לצמיחה כלכלית, תישאר חלשה ב-2024, שכן עליית המחירים תמשיך להפחית את כוח הקנייה. ההשקעות הפרטיות צפויות להישאר חלשות, לאור המצב הביטחוני הפכפך ואי הוודאות הכלכלית והפוליטית המשמעותית.
69% מהאוכלוסייה נפגעו מעוני, שווה ערך לכ-14.5 מיליון סורים, עד 2022. באשר לעוני הקיצוני, שכמעט ולא היה קיים לפני הסכסוך, הוא פגע ביותר מרבע מהסורים ב-2022, וייתכן שהחמיר עוד כתוצאה מהשפעת רעידת האדמה בפברואר 2023 על פי דו"ח של הבנק העולמי.
כיום המצב החמיר יותר. ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסרה אמש ברדיו 103FM כי: "אנחנו מדברים על 90% מהאוכלוסייה שחיה מתחת לקו העוני, מחוסר בדלק ובמוצרי יסוד. הייתה לתקופה מסוימת החלטה של המשטר הסורי להוסיף ימי חופש נוספים במהלך השבוע כדי לחסוך בעלויות החשמל והדלק בתפקודים השונים של מוסדות המדינה".
עוד הוסיפה כי "מקור ההכנסה המרכזי שהמשטר הצליח בזכותו להתקיים עד לרגעים אלו היה תעשיית הסמים. אני לא בטוחה שהסורים בעצמם יודעים לאן פניה של סוריה מועדות במציאות הכאוטית הזו, ייקח זמן להבין לאן אנחנו הולכים. בתקווה שהגופים המתונים יותר ימנפו את ההישגים הצבאיים בשטח למסגרת פוליטית יציבה, חיובית יותר עבור האוכלוסייה הסורית מאשר החלופה של בשאר".
גורמים חיצוניים רבים, כולל המשבר הפיננסי בלבנון ב-2019, מגיפת הקורונה והמלחמה באוקראינה, תרמו אף הם להידרדרות נוספת של תנאיהן של משפחות סוריות.
היועץ הכלכלי חאלד אל-תרקאווי, אמר כי המדינה תצטרך שבע עד שמונה שנות עבודה כדי לחזור לנקודת האפס, כלומר לרמה בה הייתה ב-2011.
הוא מאמין שאם התנאים הפוליטיים יעברו חלק והמוסדות ייוצבו בהצלחה, עשר שנות עבודה עשויות להחזיר את הכלכלה לשלב טוב בהרבה ממה שהיה ב-2011.
עם זאת, באקו חלאדזה, אנליסט פוליטי המתמחה באיראן ובדרום הקווקז, סבור כי הגורם המכריע בהתאוששות הכלכלית הוא השליטה בנפת דיר א-זור במזרח סוריה, החיונית להחייאת הכלכלה בשל משאבי הגז העשירים שלה.
"ההתאוששות הכלכלית של סוריה נותרה קשורה באופן עמוק לנוף הפוליטי המפוצל שלה וליריבות הבינלאומיות", אמר חאלדזה. "ללא דיאלוג רציני ופתרונות בין הצדדים המתחרים הללו, הסיכויים ליציבות והתאוששות כלכלית בסוריה נותרו עגומים".
תחום האנרגיה בסוריה חווה גם הוא סערה מאז 2011, כאשר ייצור הנפט והגז הטבעי ירד משמעותית. הוא ירד מתחת ל-25,000 חביות ליום בתחילת 2015, בעוד שהייצור הממוצע הגיע לכ-91,000 חביות ליום בשנת 2023, בהשוואה ליותר מ-400,000 חביות ליום בין 2008 ל-2010, על פי מנהל המידע האמריקאי לאנרגיה.
גם שער החליפין של הלירה הסורית ירד מאז 2011 עקב סכסוכים, סנקציות והתפתחויות פוליטיות, אך נרשמה ירידה חדה עוד יותר בימים האחרונים.
השער הרשמי של הלירה הסורית מול הדולר האמריקאי ירד פי 270 בין 2011 ל-2023, והגיע ל-12,562 לירות לדולר, על פי הבנק העולמי. שער החליפין מול הדולר ירד כעת ל-19,000 לירות, מ-15,000 לירות לפני תחילת התקפת הפלגים החמושים. בחלב, המטבע הגיע לסביבות 25,000 לירות לדולר עקב השימוש הכפול בלירה הטורקית באזור.
מאז 2020, הלירה הסורית איבדה יותר מ-90% מערכה מול הדולר האמריקאי בשוק המקביל. בשנת 2023, מחיר השוק הממוצע של הלירה רשם ירידה של 141% מול הדולר האמריקאי. במהלך אותה שנה, הוריד הבנק המרכזי הסורי את המחיר הרשמי של הלירה מספר פעמים, אך הוא נותר נמוך כל הזמן ממחיר השוק הרווח.