אתמול (שני) פצה אסד את פיו לראשונה מאז נמלט מדמשק למוסקבה. הוא אמר כי נשאר בסוריה "עד הרגע האחרון" וכי לא נותרה לו ברירה מול מתקפת הטרור שכוונה נגדו.
אסד אינו הדיקטטור האחרון שמאבד את נכסיו ואת השלטון. רבים לפניו איבדו גם ראשיהם ומשפחותיהם. מעניין מה יקרה עכשיו, כשהרודן איננו, מה יקרה לכלכלה הסורית שירדה לשפל של כל הזמנים בתקופת מלחמת האזרחים (ולמען האמת, אף המשיכה לצנוח עם סיומה).
ככלל, והדבר מוכח אמפירית שוב ושוב, דמוקרטיות עשירות יותר, חירויות פרט הן חלק בלתי נפרד מהצלחה כלכלית. אפילו דמוקרטיות בירוקרטיות מצליחות להציג ביצועים טובים יותר בשדה הכלכלי וזאת בשל חופש הביטוי והעיסוק וקיומה של יוזמה פרטית שאינה תלויה בגחמות השלטון.
חשוב להדגיש, שכוח רב בידי פקידות בלתי נבחרת יחד עם בירוקרטיה כבדה ורגולציה מעיקה, משפיעים אף הם לרעה על ביצועי הכלכלה. אך עדיין, שלטון רודני דיקטטורי שאינו נבחר בבחירות דמוקרטיות (ולא, בסוריה לא היו בחירות דמוקרטיות), הוא אסון לכלכלה המקומית.
ברוב המקרים, נפילת דיקטטור היא נקודת מפנה בחייה הכלכליים של האומה בה רדה. דיקטטורים נוטים, מטבע הדברים לכלכלה ריכוזית, נפוטיזם, בעלות על נכסים לאומיים ופיקוח כבד על סחר בינלאומי, שער חליפין ועוד.
נפילת רודן עשויה להשפיע לרעה על הכלכלה המקומית ולהביא לבריחת משקיעים, בוודאי משקיעי חוץ. משקיעים שונאים אי ודאות וכפי שראינו בשבוע האחרון, נפילת השלטון העלאווי הפילה את המטבע הסורי לשפל חסר תקדים. זה לא ייחודי לסוריה.
זה קורה שוב ושוב כל אימת שרודנים נופלים. כלומר, מי שיוצא מנקודת הנחה שימי שלטון האייתולות קרבים לקיצם, יכול להמר בקלות נגד הריאל האיראני. כדי לבדוק מה קורה לכלכלה במדינות שהצליחו להתגבר על הרודנים שלהם, בואו איתי למסע קצר בהיסטוריה הקרובה של העולם.
רומניה – נפילת צ'אוצ'סקו
נכון אמנם שחלפו שנים רבות מאז. אך מי שמסתכל על כלכלת רומניה בעשור האחרון, עומד נדהם לנוכח השיפור המתמיד בכלכלה הרומנית. נקודת המפנה הייתה ללא ספק, הפלת הרודן הרומני והשחרור מציפורני הדוב הרוסי.
דרום אפריקה – תום האפרטהייד
כאן חייבים להסתייג ולהבהיר שהנתונים אינם מתייחסים להווה אלא לשנים הראשונות שלאחר חיסול האפרטהייד. בשנים הראשונות חל זינוק מרשים בהשקעות זרות וצמיחה מהירה ותלולה בכלכלה המקומית. המצב הנוכחי הוא פרי ניהול כושל והתנהלות בעייתית שאין כאן המקום לדון בסיבותיה.
מצרים – נפילת מובארכ
מהפכת האביב הערבי שהפילה את מובארכ הובילה לירידה דרמטית בהשקעות הזרות, פיחות חד בערך הלירה המצרית וזינוק באינפלציה. עם זאת, עשור לאחר מכן, כלכלת מצרים החלה להתייצב בזכות רפורמות של השלטון החדש שגם הוא, איך לומר בעדינות, אינו שלטון דמוקרטי (וטוב שכך. לפחות מבחינתו).
לסיכום, לנפילת רודנים ודיקטטורות השפעה דואלית על הכלכלה. בדרך כלל, בשלב הראשון, המיידי, היא עשויה להבריח משקיעים ולהפיל את המטבע המקומי. בשלב השני, היא עשויה להזרים דם חדש למערכת הכלכלית ולהביא לצמיחה. לעיתים אף מהירה.
מנקודת מבט של משקיע, יש בנפילות כאלו הזדמנויות לטווח הארוך. ככל שהמדינה משופעת באוצרות טבע, יימצאו בה הזדמנויות גדולות יותר. כמובן שלא צריך לרוץ ולחפש אנשי קשר בדמשק, חומס ולטקייה. אבל ידידות עם גולים איראנים והיכרות עם המנטליות העסקית בטהרן יכולים להיות רעיון לא רע.
אגב, מדינה נוספת שכדאי לתת עליה את הדעת היא ונצואלה שהייתה יכולה להיות אחת המדינות העשירות ביותר בדרום אמריקה והפכה לאחת המדינות הנחשלות ביותר בעולם. מי יודע, אולי, בעתיד הקרוב, תשלוט בקראקס ממשלה דמוקרטית ותממש את הפוטנציאל הכלכלי המדהים שלה.
אך חשוב לזכור. כל מי שמעלה בדעתו לנצל הזדמנות, למהר ולהשקיע במדינות שעומדות לפני או בעיצומו של שינוי כה דרמטי, חייב לעשות שיעורי בית ובהם מחקר מעמיק של השוק המקומי; בחינת היציבות הפוליטית אחרי נפילת המשטר תוך מעקב צמוד אחרי פעילותם של גופים כלכליים בינלאומיים, כמו קרן המטבע העולמית ועוד.
דניאל שבקס הוא מנכ"ל "הירשוביץ פיננסים". אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.