נאמן להבטחותיו במסע הבחירות, שחרר נשיא ארצות הברית הנכנס דונלד טראמפ את משלוחי הנשק שיועדו לישראל וקראלמדינות הסמוכות לשקול את האפשרות לקלוט פליטים מעזה. אפשר אם כן להעריך בוודאות גמורה שהבטחות נוספות צפויות להתממש. אחת מהן עשויה להוות הזדמנות השקעה מעניינת למדי.

טראמפ הבהיר לא אחת כי בכוונתו לדרוש מהמדינות שחברות בברית נאט"ו להגדיל, או נכון לומר, להכפיל את תקציבי הביטחון שלהן ל־5% מהתוצר. זאת כשהן מחויבות ל־2% תוצר ורובן אף לא עומדות בכך. טראמפ התבטא לא אחת כי אין בכוונתו להמשיך במצב הקיים בו מוטל רוב הנטל הביטחוני על כתפיה של ארצות הברית.

הדרישה הזאת שכבר נשמעה בקדנציה הקודמת של הנשיא האמריקאי, כבר התממשה בחלקה בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה. מדינות כמו גרמניה ופולין הגדילו את תקציבי הביטחון שלהן כשגרמניה אף חתמה על עסקת רכש ענקית מול ישראל במסגרתה רכשה מישראל מערכת הגנה אווירית מהטובות בעולם.

תותחנים אוקראינים ליד פוקרובסק באוקראינה (צילום: Radio Free Europe/Radio Liberty/Serhii Nuzhnenko via REUTERS)
תותחנים אוקראינים ליד פוקרובסק באוקראינה (צילום: Radio Free Europe/Radio Liberty/Serhii Nuzhnenko via REUTERS)

כל משקיע יודע שתמורות גיאופוליטיות עשויות להשפיע על הכיס שלו ואף לייצר הזדמנויות השקעה חדשות. וזה בדיוק מה שעשוי לקרות בעקבות הלחץ האמריקאי על מדינות אירופה.

גם אם נניח שבסופו של דבר יצליחו מנהיגי אירופה לשכנע את האמריקאים להסתפק בהגדלת תקציבי הביטחון שלהן באחוז אחד בלבד, כך שההוצאה תעמוד על 3% מהתוצר, עדיין מדובר במיליארדים רבים שימצאו את דרכם למאזני התעשיות הצבאיות וחברות הסייבר המובילות.

ישראל הקטנה נחשבת לאחת משמונה יצואניות הנשק הגדולות בעולם ולנשק שמייצרות התעשיות הביטחוניות בישראל ביקוש רב בקרב מדינות העולם. האבסורד הוא שלצד אמברגו נשק מוצהר של מדינות באירופה, כמו צרפת, ספרד ופורטוגל, קיימת התעניינות ערה הולכת וגוברת בכלי הנשק ההתקפיים ובמערכות ההגנה של ישראל.

ההבנה שמלחמות העתיד שכבר כאן, תתנהלנה במספר מימדים, מאלצת את המדינות השונות לפצל את הרכש הצבאי שלהם ביניהם. שדה הקרב של ימינו כולל מלחמה קיברנטית, מלחמה בחלל ומלחמה בשדה הקרב בים וביבשה ויש שיאמרו אף מלחמה על התודעה. למרבית הפלא, גם במלחמה הזו צברה ישראל לא מעט הישגים בחודשים הרבים שחלפו מאז שפרצה המלחמה (די להקשיב לכלי התקשורת במדינות ערב על־מנת להבין את גודל ההישג).

ואיך זה מייצר עבורנו הזדמנויות השקעה?

כאמור, הביקוש לנשק הישראלי הולך וגדל וצבר ההזמנות של התעשיות הביטחוניות נמצא בשיא של כל הזמנים. וכאמור, הצעדים שמתכוון טראמפ לנקוט נגד מדינות נאט"ו, יגדילו עוד יותר את הביקוש שכן הסחורה הישראלית אינה תיאורטית. היא עברה טבילת אש ארוכה, והוכיחה את עצמה בשדה הקרב.

לכך יש להוסיף את חברות הסייבר הישראליות, במיוחד את אותן חברות שמתמחות בהגנה אקטיבית שהשירותים שלהן הפכו למצרך מבוקש במיוחד בשוק הבינלאומי בעקבות המלחמה הרוסית באוקראינה, שכוללת שימוש גדול מאוד בהתקפות סייבר על תשתיות צבאיות ואזרחיות. באירופה כבר מודעים ונערכים למלחמות העתיד שכבר אורב מעבר לפינה.

הסכר שהופצץ סמוך לחרסון באוקראינה (צילום: FROM VIDEO OBTAINED BY REUTERS/via REUTERS)
הסכר שהופצץ סמוך לחרסון באוקראינה (צילום: FROM VIDEO OBTAINED BY REUTERS/via REUTERS)

סכרים, מאגרים, תחנות כוח, בנקים, כבישים ונמלים יהפכו חלק משדה הקרב של המחר שכבר התחיל אתמול. אלה, לצד שדה הקרב הקלאסי  מחייבים השקעות גדולות בהגנה ובהתקפה. תעשיית ההייטק והתעשיות הביטחוניות בישראל עשויות להניב מכך רווחים גדולים מה שמחייב את המשקיעים בכלל ואת אלה הישראליים בפרט, לשקול בחיוב השקעה בתחומים הללו.

דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם