אתמול (ראשון) נידונה בוועדת השרים לחקיקה הצעת החוק שתאפשר לראות סירוב של בנקים ישראליים לשרת אזרח שהוטלו עליו סנקציות כלכליות בינלאומיות – כסירוב למתן שירות. במהלך הדיון הסגור, מתחו גורמי הדרג הכלכלי, שלפי החוק יתבקשו הלכה למעשה לסרב להנחיות של הקהילה הפיננסית הבינלאומית, ביקורת חריפה על הצעת החוק של לימור סון הר מלך. היום, מזהירים בבנק ישראל מההשלכות החמורות שתאפשר החקיקה.
בתגובה חריפה שמשמיעים בבנק ישראל בפני ״מעריב״, נאמר כי ״אי יישום משטרי סנקציות על ידי המערכת הבנקאית, טומן בחובו פוטנציאל נזק משמעותי מאוד למערכת הפיננסית ולמשק הישראלי והוא עלול להיות כרוך בפגיעה קשה במוניטין של מדינת ישראל כמוקד לעשיית עסקים״.
״לכן״, אומרים בבנק, ״הפתרון להטלת העיצומים על אזרחים ישראלים צריך להיות במישור המדיני ולא באמצעות כפייה על המערכת הבנקאית שלא ליישם משטרי סנקציות״.
כזכור, מאחורי ההצעה הזו עומדת כוונה לגבות מתנחלים וארגונים שחשבונות הבנקים שלהם נחסמו, ושגישתם לאמצעי תשלום הוגבלה כתוצאה מהסנקציות, ולאפשר להם הלכה למעשה לתבוע את הבנקים. ״סירוב לתת ללקוח כל שירות בשל הטלת עיצומים על אותו לקוח מצד מדינה זרה או חבר מדינות זרות, דינו כדין סירוב בלתי סביר לתת שירות״, מציעה סון הר מלך, תוך שהיא מסייגת את עצמה, ״הוראות סעיף קטן זה לא יכולו אם נקבע במפורש במסגרת הטלת העיצומים כי מתן השירות בישראל מהווה הפרעה של אותם עיצומים״.
אתמול פורסמו ב״מעריב״ דבריהם של גורמים בכירים במערכת הבנקאית, שחוששים מאוד מהאפשרות שהממשלה תאשר דרך לעקוף את הסנקציות, מחשש שהמערכת הפיננסית בישראל תיתפס כמי שלא ממלאת אחר ההנחיות הבינלאומיות, מה שיוביל להחרמתה ולהוצאתה ממערכת הסליקה הבינלאומית (SWITF). "יש לכך משמעויות מסוכנות", טוענים הבכירים, "הסרה שלנו מהקהילה העולמית אומרת בפועל שאנשים לא יוכלו לבצע את העסקאות הבינלאומיות הפשוטות ביותר, אפילו לא הזמנה ב׳אלי אקספרס׳. פשוט נהיה מבודדים".
עוד הם ציינו כי אימוץ חקיקה מקילה בנושא, עלולה להוביל דווקא לסנקציות נוספות: "משום מה הפוליטיקאים לא רואים בכך עניין שצריך לסגור מאחורי הקלעים ובצורה דיפלומטית, והם קושרים את עצמם באירוע הזה. אם אני משרד האוצר האמריקאי, ואני רואה שהבנקים מעגלים פינות בהוראת הממשלה, הרי שיכול מאוד להיות שאשקול להטיל סנקציות נוספות, אולי גם עליהם".