דוח יציבות הבנקים למחצית הראשונה של 2024 מראה כי למרות המלחמה והתרחבותה לגזרות נוספות - המערכת הבנקאית מפגינה יציבות. הדוח בוחן את השפעת המלחמה על ערוצי החשיפה לסיכון. לראשונה קיימת התייחסות בדוח גם לחברות הביטוח.
"למרות האתגרים הביטחוניים והגיאופוליטיים המתמשכים, המערכת הפיננסית בישראל מפגינה עמידות טובה עם יחסי הון, נזילות וכריות ספיגה נאותים במערכת הבנקאית ובחברות הביטוח. יחס חוב־תוצר נמוך ערב המלחמה ויתרות מט"ח גבוהות של בנק ישראל תומכים ביציבות המערכת", נכתב בדוח בנק ישראל בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון.
עוד נכתב כי צורכי המימון של הממשלה והעלויות למימונם גדלו בין השאר בגלל הורדת דירוג האשראי על ידי סוכנויות האשראי הבינלאומיות. מדדי המניות עלו במתינות בתקופה הנסקרת. מחירי המניות ביחס לרווחיות החברות וביחס לשער המניות בעולם הצביעו על רמת תמחור נמוכה.
אחת הסיבות לכך היו מימושים של משקיעים זרים בשווקים הפיננסיים בישראל – מגמה שהלכה ונחלשה לאחר מספר חודשים עם חזרת המשק לפעילות מלאה.
עוד מתברר מהדוח כי האשראי למגזר הפרטי גדל במחצית 2024 ב־51 מיליארד שקל, ועיקרו מיוחס לענפי הנדל"ן והמשכנתאות. עם זאת, שיעורי הפיגור באשראי הבנקאי נמוכים ביחס לכלל החוב, אך ישנה עלייה בשיעור החוב בפיגור במגזרים מסוימים, במיוחד בקרב עסקים גדולים וחברות בנייה.
רמת הסיכון בערוץ המקרו־כלכלה נותרה גבוהה. אולם ישנם סימנים להתאוששות כלכלית בהשוואה לתחילת המלחמה, בעיקר בצריכה הפרטית, בייצוא ובשוק העבודה. עם זאת, הגירעון הממשלתי העמיק והתשואות לפדיון של איגרות החוב עלו בהתאם.
סיכון פיננסי נוסף הוא הגידול בהנפקות אגרות לטווח קצר – זאת כדי לגלגל את החוב כל עוד הריבית עדיין גבוהה, ומתוך הנחה לירידתה. מגמה זו, לטענת בנק ישראל, חושפת את המנפיקים לסיכון גבוה יותר לגבי מימון מחדש.
עוד נכתב כי בין הגורמים התומכים ביציבות המערכת – מדיניות מוניטרית ופיסקלית אחראית והולמת, שננקטה עם פרוץ המלחמה, ותגובה מהירה של הפיקוח על הבנקים ושל הממשלה ביישומם של צעדים שיסייעו ללווים הפגיעים ביותר להתמודד עם בעיות נזילות קצרות טווח.