לאחרונה נערכה בבנק ישראל בדיקה שסקרה את הריביות הניתנות על הלוואה על ידי הגופים השונים. כיום, אדם המבקש להשוות בין גובה הריביות המוצעות לו עבור הלוואה או משכנתה כבר לא פוגש רק את הבנקים כשחקנים היחידים על מגרש מתן האשראי הצרכני. לתחרות הזו הצטרפו בשנים האחרונות גם חברות כרטיסי האשראי וחברות אשראי חוץ־בנקאיות, שמציעות הלוואות ומימון בתנאים שונים - בהתאם ללקוח המבקש וסכום ההלוואה. אלא שלמרות ההתרחבות שחלה לכאורה בתחרות, כלל הגופים המלווים עדיין שמים את הדגש הגדול ביותר על פרמטר אחד.
בין אם מדובר בבנק ובין אם בחברת אשראי חוץ־בנקאית, בין אם מדובר בלקוחות פרטיים או בלקוחות עסקיים – אחת מאמות המידה החשובות ביותר במתן האשראי, ההלוואה או המשכנתה הוא דירוג האשראי של הלווה. מעין תווית בלתי נראית הקובעת ממש לפי ציון אילו תנאים נקבל בעת נטילת הלוואה או אשראי – ואם בכלל נקבל אותו.
בשנת 2016 חוקק חוק נתוני האשראי, שנועד להנגיש ולבאר עבור כל צרכן בישראל את דירוג האשראי שלו ואת הדרך שבה משתקפת ההתנהלות הפיננסית שלו בעיני הגופים המלווים. במסגרת החוק, נוצר מאגר נתונים שמנוהל על ידי בנק ישראל ומרכז את כלל הנתונים על לקוחות פרטיים וחברות, שמגיעים מהגופים נותני האשראי וכן מגופים ציבוריים כמו הוצאה לפועל וכונס הנכסים. כל אדם וחברה יכולים להיכנס למאגר ולהבין את מצב האשראי שלהם, אולם את ה”ציון” שניתן לכל אדם, משקללות החברות שהוסמכו לכך על ידי בנק ישראל.
בעוד בעלי ציון טוב יזכו לתנאים טובים יחסית להלוואות, משכנתאות ומסגרות אשראי – בעלי ציון נמוך יקבלו תנאים פחות נוחים משמעותית, ריביות גבוהות, דרישה למספר ערבים גבוה יותר – ובמצב מסוים אף עלולים להיתקל בסירוב. הריבית שיקבל לווה עם דירוג אשראי חיובי תהיה נמוכה, לעיתים בשיעור ניכר מאוד, לעומת זו שתינתן ללקוח בעל דירוג אשראי שלילי.
“אנחנו נתקלים לעיתים במקרים שבהם אשראי על מינוס או הלוואה קצרת טווח יכולים לעלות ל’לקוח בעייתי’ ריבית בשיעור של 22%”, אומר רמי קוסטוקובסקי, מנכ”ל חברת קרדיט קלין שעוסקת בייעוץ ושיפור דירוג האשראי. “יש לקוחות שמרגישים שאין להם ברירה, ולאחר בדיקה קצרה בין שניים או שלושה גופים פיננסיים בוחרים בהצעה שהיא הרע במיעוטו ומשלמים ביוקר על הטעויות שהובילו לפגיעה בדירוג האשראי שלהם”.
הבדלים של עשרות אלפי שקלים בריביות
הנתונים לקביעת דירוג האשראי עבור כל אדם או חברה שפעילים פיננסית בישראל מוחזקים כיום בידי שתי חברות מתחרות: BDI ו־D&B, שקובעות למעשה את ציון האשראי שלנו ואת הריבית שנקבל על ידי כלל הגופים מעניקי האשראי. מבדיקה השוואתית שערכו בקרדיט קלין עולים פערים עצומים בעלויות האשראי בין לווים בעלי דירוגים שונים. “במקרים רבים לווים בעלי דירוג שלילי קיצוני כלל לא יקבלו אשראי מגופים שונים בישראל”, אומרים בחברה, “ונגזר עליהם להתמודד עם מציאות כלכלית קשה, ללא אפשרויות לגיוס אשראי. מה שעלול להוביל לפנייה לשוק האפור”.
על פי בדיקת החברה, לווה בעל דירוג חיובי שיבקש מהבנק הלוואה של 100 אלף שקל לחמש שנים, ישלם בסוף התקופה בסך התשלום על קרן בתוספת ריבית 117,397 שקל - זאת לפי הריבית המקובלת כיום בשוק, 6.5%. לעומתו, לווה בעל דירוג שלילי שייקח את אותה הלוואה יידרש לתשלום ריבית של 16% וישלם בסוף התקופה 145,908 שקל – פער מצטבר של 28,511 שקל. לווה בדירוג שלילי קיצוני יקבל על אותה הלוואה ריבית של 22% וישלם עד סוף התקופה כ־165,713 שקל - 48,316 שקל יותר מהלווה בעל דירוג האשראי החיובי.
“גם בהלוואות ‘קטנות’ ראינו הפרשים עצומים בין לווה חיובי ללווה שלילי או שלילי קיצוני, אבל הפרשים אלה מקבלים משמעות כלכלית עצומה כשמדובר במשכנתאות”, מסבירים בקרדיט קלין. לדבריהם, כאשר בוחנים שני לקוחות שלוקחים משכנתה של מיליון שקל לתקופה של 30 שנה – אדם עם דירוג חיובי יקבל בממוצע משכנתה בריבית של 6% וישלם עבור ההלוואה הזו במשך כל התקופה 2,158,382 שקל. לעומתו, לקוח עם דירוג נמוך, אם בכלל יעמידו עבורו משכנתה, יקבל אותה בריבית של 12%, שתוביל לתשלום כולל של 3,703,005 שקל - הפרש של יותר ממיליון וחצי שקל.
על מנת לצאת ממצב של דירוג שלילי, האפשרות הטובה ביותר, לפי המומחים, היא בקרה מתמדת על הדירוג, טיפול מיידי בחובות וסגירת הלוואות ומינוסים ככל הניתן. “ככל שיש לנו יותר הלוואות או יותר כסף במינוס, זה מוריד את הדירוג ואנחנו נחשבים ללקוחות מסוכנים יותר מבחינת הבנק”, אומרת שרון לוין, מנהלת ההסברה של ארגון פעמונים. "לכן ההמלצה שלנו היא לנסות לסגור מינוס, לסגור הלוואות ולהשתדל שיהיו לנו כמה שפחות התחייבויות לבנק כדי שהדירוג שלנו יעלה.
"שתי החברות שמדרגות אותנו שולחות הודעות SMS כשהדירוג משתנה, ובכל רגע נתון אפשר להיכנס לאתר שלהן ולבדוק אותו. הדירוג מוצג באמצעות סולם צבעים, המשקף את רמת הסיכון של הלקוח”.
שתי החברות שמקבלות את נתוני בנק ישראל, מפיקות מהן כאמור ציונים עבור כל צרכן ואדם פעיל פיננסית בישראל. אחת מהן, דן אנד ברדסטריט (D&B), עורכת את הדירוג לפי שיטת ניקוד שבין 0 ל־1,000. מנתוני החברה, שניתנו לבקשת ״מעריב״, עולה כי רוב הישראלים נמצאים במשבצת הדירוג ״טוב מאוד״, אולם יותר מ־10% מהאוכלוסייה מדורגים עם ציון ״נמוך״ ו״נמוך מאוד״.