המספרים לא משקרים? לא בטוח. לפעמים כדאי לקחת בחשבון שהסיפור המלא מסתתר בין המספרים ולא גלוי לעיניהם של מי שאינם יודעים לקרוא אותם.
משקיעים רבים יודעים לקרוא דוחות כספיים. חלקם אפילו יודעים לצלול לנתונים ולא להסתפק בתמצית שנשלחת לעיתונים. אבל זה לא מספיק. כן. בדיוק מה שקראתם. הדוחות והמספרים, לא תמיד משקפים. אדרבה, לעיתים הם עלולים לספר סיפור שונה מהמציאות.
רוצים דוגמאות? יש למכביר. אך קודם אשאל אתכם שאלה: איזו מנייה זינקה מתחילת השנה ביותר מ־2,700 אחוזים, ולמה אין משמעות לנתון המדהים הזה? תשובה לשאלה הזו תמצאו בסוף הטור ובינתיים נחזור לסיפורם של המספרים.
בתחילת שנות האלפיים רשמה מיקרוסופט עלייה בהכנסות. הדוחות חייכו אליה אך המשקיעים פחות. המניה דשדשה. קדמה לה IBM שבשנות התשעים של המאה הקודמת רשמה עלייה מדהימה ברווחיות אך ירידה מדאיגה בשווי השוק. איך זה קורה?
למה ללכת רחוק, בואו נדבר על ההווה, על מניית עליבאבא הסינית. שימו לב לנתונים המדהימים הללו: בעשור האחרון זינקו הכנסותיה של עליבאבא ב־1,445% ומחיר המניה צנח ב־30%. איך ייתכן שחברה שצומחת בקצב מסחרר מאבדת כל כך הרבה משווי השוק שלה?
שימו לב לפער בין המספרים בדוחות לביצועי המנייה בשוק ההון: הרווח צמח מ־3.8 מיליארד דולר ב־2014 ל־9.9 מיליארד דולר ב־2024. כלומר, בתוך עשר שנים הצליחה הענקית הסינית לשלש (כמעט) את הרווח שלה. מכפיל הרווח צנח מ־52 ל־11. הצמיחה המרשימה נמשכה אך אמון המשקיעים נשחק.
את ההסבר צריך לחפש מחוץ לעמודות המספרים והגרפים בדוחות הכספיים. יש חיים מחוץ לטבלאות הנתונים. כשמדובר בעליבאבא הסינית צריך לקחת בחשבון הרבה פרמטרים שלא באים לידי ביטוי במספרים. מה למשל? הממשל הסיני שמהווה גורם סיכון משמעותי שאינו משתקף בדוחות הכספיים ולא רק במקרה הזה. קחו עוד שתי חברות סיניות נוספות בהן בולט הפרדוקס שבין הביצועים לשווי המנייה.
חברת הטכנולוגיה הסינית טנסנט רושמת צמיחה עקבית בהכנסות אך תנודתיות גבוהה במניה. גם ג'יי.די.קום הסינית מציגה בדוחות שיפור תפעולי מתמשך מול תמחור תנודתי של המניה.
אבל זה לא רק סיפורן של מניות סיניות. זה סיפורו של השוק ההון. סיפור שמלמד אותנו שהמספרים הם רק חלק מהסיפור. מה צריך לבדוק כשבאים לבחון השקעה במניות? צריך לבדוק את הדוחות לאורך זמן אבל לא רק אותם. להלן רשימה חלקית של פרמטרים שעשויים להשפיע על ביצועי המנייה במנותק מביצועי החברה. נוכל לקרוא להם "סיכונים נסתרים". סיכונים שלא תמיד יבואו לידי ביטוי בדוחות הכספיים.
קחו למשל סיכונים רגולטוריים שבאים לידי ביטוי בהתערבות ממשלתית פתאומית או בשינויי מדיניות לא צפויים והטלת הגבלות על פעילות עסקית מהרגע להרגע. קחו למשל סיכונים גיאופוליטיים שנובעים ממתיחות בינלאומית, מהתגברות או פרוץ מלחמות סחר ומסנקציות כלכליות שמוטלות על מדינות וחברות. לעיתים אין כל סיכון מאלה שהוזכרו, אך החברה פועלת בסביבה בה הממשל התאגידי אינו מפותח. במקרים כאלה חשופים המשקיעים לסיכוני ממשל תאגידי שכוללים שקיפות מוגבלת, מבנה בעלות מורכב ועוד.
משקיעים נוטים לחשוב שמכפיל נמוך מעיד על מחיר זול ו"משתלם" של המניה. משקיעים רבים רואים ברווח את חזות הכל וסבורים שרווחיות גבוהה היא ערבה לתשואה גבוהה. זה הגיוני ועושה שכל אבל כפי שכבר למדנו לעיל, המספרים מספרים רק חלק מהסיפור וקריאת דוחות אינה מספקת. משקיע חכם יודע לקרוא גם את מה שלעולם לא יופיע במספרים ובטבלאות. לא תמיד אפשר לקבל החלטת השקעה על סמך נתונים מספריים.
הבטחתי לספר לכם איזו מנייה זינקה ביותר מ־2,700 אחוזים מתחילת השנה. וזה הזמן לקיים את ההבטחה. מניית חברת הביו־טכנולוגיה Gendex זינקה מתחילת השנה ב־2,727%. וואו! מרשים, לא?
לא! זה מרשים את מי שלא טורח לבדוק מה היה מחירה בעת ההנפקה. המניה הזאת ירדה ב־76% מאז הונפקה לפני קצת פחות מחמש שנים. למה, זה כבר עניין לטור אחר ביום אחר. אבל זה רק ממחיש את מה שכתבתי לעיל – המספרים אינם חזות הכל. וזה הלקח החשוב ביותר שכדאי להפנים מהטור הזה: לעולם אל תניחו שמחיר נמוך משמעו הזדמנות, או שצמיחה מהירה מבטיחה תשואה. השקעה חכמה דורשת הבנה מעמיקה של כל גורמי הסיכון, גם אלה שאינם מופיעים בדוחות הכספיים.
דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.