שופינג בזמן משבר כלכלי: "לא יודעים מה יקרה מחר"

שוחחנו עם חמישה מנהלים על שופינג בזמן משבר כלכלי, על צרכנים שלא סוגרים את החודש ועל כאלה שמתביישים לצאת לחופשה כשכל המדינה במלחמה. "במהלך השנתיים האחרונות - ובעיקר בשנה כזאת, שנת מלחמה - כולנו מרגישים את יוקר המחיה. אנחנו, מועדוני הצרכנות, נדרשנו להיות מאוד יצירתיים על מנת להקל באופן משמעותי בנושא הזה על החברים שלנו".

"אם קודם לכן עיקר הפעילות שלנו היה בתחום התרבות והפנאי, בשנה האחרונה השינוי הגדול הוא שמועדוני הצרכנות הפכו גם למקום שבו רוכשים מזון”. כך אומרת הילה קניסטר בר־דוד, מנכ”לית מועדון הצרכנות “שלך” ו”שלך לגמלאי”, המונה יותר מ־‏‏֫200 אלף חברים - עובדי הרשויות המקומיות בישראל, גמלאי הרשויות המקומיות, התאגידים העירוניים וגופי הסמך.

אחת השיטות לנסות להוזיל לעצמנו את יוקר המחיה ולחסוך בהוצאות היומיומיות היא הצטרפות לאחד ממועדוני הצרכנות וההטבות, שמציעים בהנחה מוצרים שונים לצד תווי קנייה בשלל קטגוריות צרכניות. “באמצעות המועדונים האלו אפשר לחסוך בסל המשפחתי עד 30% בחודש”, מדגישה קניסטר בר־דוד. “חיסכון בעת קניית ביגוד, הנעלה, פרפומריה, ובטח ובטח מזון. כאשר הכוונה לא רק לקניות בסופרמרקט, אלא גם במסעדות ובהזמנת אוכל הביתה”.

באופן כללי, היא מציינת, כל מי שיש לו כרטיס אשראי הוא כיום חבר במועדון זה או אחר, אבל עדיין אנשים רבים לא יודעים שזה נמצא אצלם בכיס ולא מנצלים את ההטבות המשמעותיות שניתן ליהנות מהן. “יש למשל כאלה שמנצלים עכשיו את מועדוני הצרכנות לטובת כרטיסים לפסטיגל ומופעי חנוכה כי הילדים רוצים, אבל אם הם היו משתמשים בהטבות השונות לאורך כל השנה - היו חוסכים מאות שקלים בחודש”, היא אומרת ומוסיפה כי  השנה, בשל עליית המחירים, היה מאוד מאתגר לספק הטבות שייתנו מענה ליוקר המחיה. “בסוף, את צריכה לסבסד את המוצר באופן משמעותי כדי שיהיה משתלם ויהיה שווה ללקוח לקנות אותו. זה דרש מאיתנו גם להיערך אחרת מבחינה כלכלית מול התקציב שעומד לרשותנו, וכמובן להכניס ספקים חדשים שעונים על הצורך הזה. פתחנו גם קטגוריה ייעודית לעסקים מהצפון ומהדרום על מנת לתמוך בהם”.

לא קונים אוהלים
“יוקר המחיה פוגש כיום כל בית. עליית הריבית ייקרה את המשכנתה במאות ואלפי שקלים, גם המחירים בסופר עלו, ואני מרגישה שאנשים התחילו השנה לנצל יותר את ההטבות שמגיעות להם”, אומרת גנית הראל, מנכ”לית מועדון הצרכנות “הוט”, המונה כ־300 אלף עמיתים ומשרת בעיקר הנדסאים, אנשי טכנולוגיה ועובדי הייטק. לדבריה, “אנשים מודעים יותר לכסף שלהם, רוצים לחסוך יותר. ראינו למשל עלייה של מאות אחוזים ברכישת הטבות לרשתות מזון דרך המועדון. בכלל, שיעור ניצול ההטבות השונות אצלנו עלה השנה בעשרות אחוזים, וכך גם הבקשות להצטרף למועדון. השנה גם ייצרנו וובינרים מקצועיים ללא עלות לחברי המועדון בנושאי צרכנות נבונה ואיך משקיעים נכון את הכסף שלנו בתקופה של אי־ודאות".

“החל מתקופת הרפורמה המשפטית ענף ההייטק חווה טלטלה ומשברים. אנחנו עושים לא מעט סקרים. הייטקיסטים אמרו לנו שנכון שהם לא ירעבו ללחם מחר, אבל כל אחד מחשב להיכן הולך השקל הפנוי שלו. הבנו שהם ישמחו לקבל הנחות בכל סוגי ההוצאות”, אומרת ספי פלס, משנה למנכ”ל “הייטקזון”, מועדון הצרכנות של עובדי ההייטק בישראל (כ־1,700 חברות), המונה כ־370 אלף חברים. כ־180 אלף מלקוחות המועדון מחזיקים כרטיסי אשראי הייטקזון מבית כאל.

איך פעלתם לאור הבקשה של חברי המועדון?
פלס: “הגברנו את שיתוף הפעולה עם רשתות מזון נוספות, הוספנו מסעדות בלבל יותר עממי למסעדות היוקרה שכבר היו לנו, הרחבנו כל מה שקשור באופנה והנעלה. היום יש לנו יותר מ־600 הסכמים על כל הרשתות המובילות בתחומי הצרכנות. בנוסף, הזמנו גם את בנות ובני הזוג של החברים להצטרף למועדון ולהוציא כרטיס אשראי - מה שמקנה חיסכון עצום למשפחה”.

אילו מוצרים היו הכי מבוקשים בקרב ההייטקיסטים השנה?
פלס: “ההפתעה הגדולה הייתה גידול של 91% בקניית שואבים שוטפים. כמו כן, היה גידול של 70% ברכישת מכשירים להסרת שיער, וגם גידול של 14% בקניית סמאטרפונים. מצד שני, הייתה ירידה של 50% ברכישת מכונות קפה, אוהלים ואביזרי קמפינג, וירידה של 15% בקניית מזוודות”.

לעשות - ומהר
יוקר המחיה, המצב הביטחוני, הנחיות פיקוד העורף המשתנות, וגם מצב הרוח הלאומי זימנו לקברניטי המועדונים השונים אתגרים רבים בשנה זו ואילצו אותם להתאים עצמם במהרה למציאות משתנה. “היו פעילויות גדולות שבוטלו, כמו למשל יום סגור לחברי המועדון שארגנו בלונה פארק תל אביב ושאליו נרשמו 5,000 איש, ואז יומיים קודם הגבירו את הכוננות בפיקוד העורף ונאלצנו לבטל. אז צריך להחזיר את הכסף, או לנסות להביא יום אחר במקום. כל השנה הזו נעה סביב אי־‏‏֫ ודאות, הצורך להגיב לכל הביטולים, ובמקביל גם לנצל הזדמנויות, וכשאפשר לעשות דברים - אז לעשות אותם מהר”, אומר ארי שטינברג, מנכ”ל “אשמורת”, מועדון הצרכנות וההטבות מבית הסתדרות המורים, המיועד לעובדי הוראה וגמלאי הוראה בישראל ומונה כ־180 אלף חברים ו־270 אלף מחזיקי כרטיסי אשראי אשמורת.

שטינבג ממחיש כמה מהשפעות המלחמה: “עשינו למשל עם רשת טרקלין חשמל יריד הנחות מאוד משמעותי לחברי המועדון, ובדיוק נפתחה המערכה בצפון. אנשים מהצפון לא יכלו להגיע לסניפים בגלל הטילים והאזעקות. אנשים שמגיעות להם הטבות לא יכלו לממש אותן בגלל המצב. יש גם מקרים שאנשים מזמינים דרכנו נופשים בבתי מלון ומבטלים מכל מיני סיבות, כמו הקפצה למילואים, ילדים בצבא ולפעמים גם חרדה בעקבות המצב. אנחנו הולכים לקראת העמיתים שלנו במקסימום, אבל לפעמים אנחנו לא יכולים להושיע בגלל קשיחות של הספק או סיבות לא מוצדקות לביטול. גם זה יכול לקרות”.

“כחברה עסקית יש לנו יעדים ואתגרים”, מתארת פלס. “אחד מהם למשל הוא להגדיל מחזורים ביעדי חו”ל. כלומר, כשאת נוסעת לחו”ל, תשלפי את הכרטיס שלנו ולא כרטיסים אחרים. השנה היו יחסית מעט טיסות, ואחד הדברים שעשינו גם לטובת הלקוחות וגם לחיזוק הכרטיס הוא 0% עמלת המרת מט”ח בעת קנייה בחו”ל בחודשי הקיץ. גם בנובמבר, שנחשב לחודש הקניות, אפשרנו הטבה זו ברכישה באתרים הבינלאומיים”.

“לא יודעים מה יקרה מחר”
“האוכלוסייה שלנו היא האוכלוסייה שבחזית, שנעדרת הרבה מאוד מהבית בתקופה הזאת”, אומרת אושרת פרידריך, סמנכ״לית שיווק במועדון ״חבר״, הפועל למען משרתי הקבע, גמלאי צה”ל ואנשי כוחות הביטחון ובני משפחותיהם. “אחד האתגרים המרכזיים היה איך אנחנו ממשיכים להעניק להם ולעטוף אותם, ובעיקר להקל על המשפחות שבעורף. הצענו למשל לרכישה מארזים שמגיעים עם שליח עד הבית במחירים מאוד אטרקטיביים: מארזים לניקיון הבית, מארזים לתינוקות, מארזי מזון ומוצרי חירום. הצענו גם שוברים לרשת מזון שקונים אותם ב־200 שקל ויכולים לממש ב־300 שקל”.

במה השתנו צורכי החברים שלכם השנה?
פרידריך: “האוכלוסייה שלנו, שחלק גדול ממנה כאמור לא נמצא בבית, לא יכולה לצאת לחו”ל בזמן מלחמה. לכן כל עולם התיירות - בעיקר בחו”ל אבל גם בארץ - היה בעצימות הרבה יותר נמוכה אצלנו. מצד שני, הגברנו את אירועי התרבות והפנאי. עשינו אירועים ייעודיים סגורים לקהל שלנו עם אלפי אנשים ועם האומנים הכי גדולים, כמו עומר אדם, אושר כהן, נועה קירל. היה צורך אמיתי באירועים הללו למשפחות שנמצאות בבית, אנשים היו צריכים את האתנחתא הזו. עשינו כ־50 אירועים השנה לעומת 20 בשנה שעברה. הייתה אצלנו גם עלייה בהזמנת כרטיסים לאטרקציות ולמופעי סטנדאפ ועלייה של 46% בתחומי הידע וההשכלה, הזמנת קורסים וסדנאות. ערכנו לחברים שלנו גם הרבה זומים בחינם, כמו זומים לילדים עם אומנים וזומים עם הרצאות להורים על חרדה והתמודדות”.

“כ־85% מהחברים אצלנו במועדון הם נשים”, מציין שטינברג. “הצריכה עלתה משמעותית, כי רוב העמיתים שלנו נשארו בארץ השנה. אנו רואים עלייה של כ־15% בתשלומים שנעשו דרך כרטיס האשראי שלנו לעומת הימים שלפני המלחמה, ואילו בעולם ההטבות, בכרטיס נטען, חלה עלייה של 20%־25%. השנה גם התפתחנו מאוד בעולמות הרכב, הפיננסים, מכירת דירות ודיור מוגן”.

“אנחנו מזהים ירידה של כ־20% בעסקאות בפריסה לתשלומים”, מציינת הראל. “לפי הניתוח שלנו, הצרכנים נמנעים מהתחייבויות ארוכות טווח כי הם לא יודעים מה יקרה מחר. קונים יותר מוצרים שצריכים כאן ועכשיו, ורוכשים פחות מוצרי חשמל יקרים, פחות טיפולי קוסמטיקה יקרים כגון הסרת שיער, וגם משקיעים פחות בשיפוץ בתים. לעומת זאת, זיהינו למשל עלייה של 15% בחדרי כושר ובריכות. בתרגום שלנו, זה המקום של המצוקה הנפשית - אנשים מחפשים שחרור. כמו כן, אם תחום התיירות ירד בחודשים הראשונים של המלחמה כמעט ב־100% - במהלך השנה התחלנו לראות עלייה בהזמנות, גם בארץ וגם בחו”ל. באיזשהו שלב אנשים כבר לא התביישו להגיד שהם יוצאים לנופש”.

שומרים על גמישות
“בתחום הפנאי - מופעים, תיאטרון, מסעדות ואטרקציות - חלה ירידה של 50% לפחות”, מציין שטינברג. “התחומים האלו מאוד מושפעים ממצב הרוח וגם נחשבים מותרות. מה שלא קיומי - נפגע. גם הנחיות פיקוד העורף קשורות לכך. למשל, הרבה אטרקציות בצפון הארץ בכלל סגורות כעת”.

“עולם התרבות וההופעות ירד משמעותית לא מפני שאנשים לא רצו, אלא כי בעקבות הנחיות פיקוד העורף נזהרנו והיינו צריכים כל הזמן לבטל ולשנות”, מוסיפה קניסטר בר־דוד. “אבל אנחנו כמובן ממשיכים עם אירועי תרבות. למשל, מופע סיכום השנה של המועדון שלנו, עם עומר אדם, היה אמור להתקיים בספטמבר בקיסריה. לא יכולנו לקיים את האירוע בגלל ההנחיות, אז פיצלנו אותו לשני מופעים בהיכל התרבות בתל אביב בדצמבר ובינואר. דווקא בזמן מלחמה, תרבות ממלאה את הנפש וצריך לדאוג לייצר אירועים בתחום עד כמה שניתן”.

מה לגבי מופעי חנוכה, יש היענות?
קניסטר בר־דוד: “כחודש וחצי לפני מועד המופעים השונים כ־10,000 איש כבר רכשו דרכנו כרטיסים. זה תואם את הנתונים שהיינו רגילים אליהם לפני המלחמה. אפשר בהחלט לראות בכך תקווה”.

כיצד אתם נערכים ל־2025?
הראל: “המציאות הכלכלית שתפגוש אותנו ב־2025 תהיה כנראה לא פשוטה, כי צריך יהיה לממן את הוצאות המלחמה. אנו מתכננים את התקציב בזהירות יתרה, ומצד שני כן מאתגרים את התוכניות העסקיות במטרה לחסוך כסף לחברים שלנו - הן בקניות השוטפות והן ברכישות היותר גדולות”.

שטינברג: “כרגע למשל אני מתכנן יריד גדול לפסח, כאילו אין בעיות יבוא או הגבלת התקהלויות במקומות מסוימים. מתכנן כרגיל, אבל יש לנו כמה תוכניות לכל תרחיש ונתאים את עצמנו”.
פרידריך: “אנחנו מאוד גמישים, בוחנים כל הזמן את השוק ועורכים התאמות תוך כדי תנועה, בהתאם לצרכים ולבקשות של החברים במועדון שלנו”.

פלס: “אחד האתגרים היותר גדולים שלנו הוא להביא חדשנות בעולם התשלומים. להציע ללקוחות שיטות תשלום חדשות, לא רק באמצעות כרטיסי אשראי פיזיים וארנקים דיגיטליים”.

קניסטר בר־דוד: “מבחינתנו, שנת 2025 תהיה עטופה בארץ ישראל, ונציע טיולים יומיים בארץ ופעילויות שונות עם נגיעה בעוטף ובצפון. כמועדון צרכנים גם חשוב לנו לאחד בין ימין לשמאל, בין מרכז לפריפריה. כמה שיותר מפגשים מרכזיים שנערוך ושבהם כולם יהיו ביחד, רוקדים ושמחים - גם יקרבו לבבות”.