בימים אלה בוחן שר הכלכלה ניר ברקת אפשרות לבטל את חובת סימון המחירים על מוצרים, והחלפה של התצוגה הפיזית בדיגיטלית. מבחינת ענף הקמעונאות מדובר כמובן בצעד שיחסוך כוח אדם וזמן עבודה, ויגדיל עבורו את הרווחים. אבל מבחינת ציבור הצרכנים, מדובר בשינוי מדאיג מאוד שעלול להקל את הדרך והמהירות בה יכולות הרשתות להקפיץ מחירים.
מבלי אלטרנטיבה אמיתית ומפורטת לחובת ההצגה הפיזית, ובמידה והרשות להגנת הצרכן לא תגביל את הרשתות באופן בו הן יכולות להעלות מחירים – מדובר במדרון חלקלק שבסופו מוצרים רבים יתייקרו, מבלי שנוכל לשים לב. הקלות בה יוכלו לעשות זאת עלולה לתת להם את הכוח להקפיץ מחירים בכל סניפי הרשת ו״בלחיצת כפתור״.
יזם ההייטק אראל מרגלית: "פתיחת מלחמה בצפון - טעות קשה" | ראיון מיוחד
מחיר המלחמה: העודף בחשבון השוטף של ישראל ירד ביותר מחצי מיליארד דולר
הבעיה מתחילה כשברשות להגנת הצרכן מדברים על חשיבות הקדמה הטכנולוגית – ולא על הגנת הצרכן. בהודעה שפרסמה הרשות נכתב: ״קיימים פתרונות דיגיטליים להצגת המחירים אשר בהסדרים הנכונים יכולים להיטיב בצורה ניכרת עם הצרכנים בישראל, ולצעוד עם הקדמה הטכנולוגית במסגרת מה ׳שטוב באירופה טוב גם לישראל׳״.
עוד כתבו ברשות, כי ״ההסדר המוצע הוא מתן אפשרות חוקית לעוסקים כך שיוכלו לבחור בחלופה דיגיטלית להצגת מחירים (...) שתהיה באמצעות צגים דיגיטליים המקושרים לקופה, וככל שהחנות גדולה יותר – היא תידרש לעזרים נוספים כמו מכשירים נייחים לבדיקת המחיר, הדפסת תוויות מחיר ברות הדבקה, הנגשת סכום הקנייה המצטבר באופן נייד, סריקת המוצר לשם קבלת מחיר ליחידת מידה וכן חשבונית דיגיטלית״. המשמעות – רוצים לדעת מה המחיר? מוזמנים להוריד אפליקציה, לסרוק את המוצרים או להדפיס בעצמכם תווית מחיר – ולהפוך לעובדי הסופר.
אבל כשברשות להגנת הצרכן ובמשרד הכלכלה לא מתאמצים לבלום את המהלך, אלא מעודדים אותו – בארגוני הצרכנים כבר מתריעים שמדובר בצעד מזיק. במכתב שנשלח מטעם לובי 99 לרשות, שמתפרסם לראשונה ב״מעריב״, נכתב כי ״החובה להציג מחירים על גבי כל מוצר היא אחת ההגנות הצרכניות האחרונות שנותרו לצרכנים, במציאות בה יוקר המחיה רק הולך ועולה״.
״מדבקות המחיר על גבי כל מוצר מאפשרות לדעת מה מחיר המוצר״, נכתב מטעם לובי 99, ״גם לאחר שהצרכן מוריד אותו מהמדף, ובכך להקל על השוואת מחירים בין מוצרים שונים, בדגש על כאלו שלא נמצאים זה לצד זה (כמו ירקות משומרים מול ירקות קפואים); למנוע מצבים שבהם הרשת הקמעונאית גובה בקופה מחיר גבוה מזה שמופיע על המוצר; וכן לאפשר השוואת מחירים גם לאחר ההגעה הביתה (למשל, בין מחירי מוצרים זהים בחנויות שונות או לצורך מעקב אחרי התייקרות של מוצר מסוים לאורך זמן). בנוסף, המדבקות מקשות על העלאות מחירים מצד הקמעונאים״.
בארגון מזכירים כי בתחילת המלחמה, הרשות פרסמה הנחיית אי אכיפה, שלמעשה פטרה עוד אז את הרשתות מהצגת מחירים פיזית: ״כארגון צרכנים יציג קיבלנו בתקופה זו מאות תלונות של צרכנים, שנותרו חסרי אונים מול המדפים, ללא יכולת לדעת מה המחיר של מוצרים רבים. נראה שגם הרשות קיבלה תלונות רבות בעניין, שכן מחיפוש קצר באתר הרשות מצאנו כ-10 מקרים בהם הוטלו עיצומים כספיים על רשתות מזון, בעקבות ביקורות שבוצעו בחודשים אוקטובר ונובמבר 2023״.
״אלא שלא מצאנו עדות באתר הרשות ביקורות נוספות שבוצעו בחודשים שלאחר מכן, למרות שמתלונות שהגיעו אלינו ומפרסומים בכלי התקשורת עולה כי הרשתות הקמעונאיות עדיין נוקטות ב״שיטת מצליח״ ולא מקפידות כראוי על הצגת המחירים על גבי כל מוצר. כל עוד הרשתות לא מקפידות כראוי על חובת הסימון והאכיפה לוקה בחסר – אנו מתנגדים בתוקף להקלה עם הקמעונאים״.
כאמור, החובה החוקית להציג מחירים על גבי כל מוצר כרוכה בעלויות לרשתות הקמעונאות, שמנסות לבטל אותה כבר 25 שנים, מאז החלתה. הן טוענות שיישום החובה דורש כוח אדם, ושהעלות הזו מגולגלת לצרכנים. אלא שביטול חובת סימון המחירים על גבי המוצרים לא יביא להוזלת מחירים. ניתן ללמוד על כך הן מדבריו של אייל רביד, מנכ״ל רשת ״ויקטורי״, בפני ועדת הכלכלה של הכנסת ביוני אשתקד: ״המחירים לא ירדו מעבר לשני אחוזים בגלל הקידוד, הקידוד שווה שני אחוזים״, והן מכך שהמחירים ברשתות המזון המשיכו לעלות בחודשי המלחמה הראשונים, שבהם כאמור הרשתות היו פטורות דה-פקטו מחובה זו.
אתמול ניסה שר הכלכלה ברקת להרגיע, ובדברים שנשא בכנס של איגוד לשכות המסחר אמר: ״ביקשתי מהממונה על הגנת הצרכן לבדוק כיצד מאמצים דברים טובים מאירופה ומארה"ב. שיטות טובות שמיטיבות עם הצרכן. אתה מסתכל על המחשוב בארה"ב, ואין פער בין המדבקה מלפני חודשיים לבין המחיר בקופה. עשינו על כך עבודת מטה כדי לראות איך מאמצים שיטות מודרניות בקמעונאות ובמסחר בכלל. שמעתי תיאוריות שמפחידות את הציבור. מגיע לצרכן הישראלי להיכנס לחנות ולחוות כמו באירופה ובאמריקה איך עומדים מוצרים על המדפים״.
מה שמוביל לנקודה הבאה. רבים תמהים מה הקשר בין רפורמת הייבוא ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״, שנוגעת להתאמת שיטת הייבוא לזו הנהוגה באירופה ולהגדלת מגוון המוצרים שניתן יהיה לייבא לישראל, לבין סימון מחירים על המוצרים. במכתב של לובי 99 התייחסו לנושא באומרם: ״אין בין הרפורמה לחובת הסימון דבר וחצי דבר״.
צריך לומר, השיטה אכן נהוגה במדינות מסוימות באירופה, אבל שאר ״החבילה״ שנהוגה שם, כמו למשל הפיקוח והאכיפה, חסרה אצלנו. הניסיון לכרוך בין סימון המחירים לבין הרחבת הייבוא, נראה בעיקר כמו ניסיון להעביר מתחת לרדאר בשורה רעה לצרכנים, בתוך מעטפת של בשורות טובות אחרות.