נתוני הארגון דף חדש, שנחשפו במהלך הכנס שנערך בשיתוף אוניברסיטת רייכמן אתמול (רביעי), מראים שנכון לאפריל 2024, ישנם 2.49 מיליון לקוחות, שהם 39% מכלל האוכלוסייה, שנמצאים במצב של מינוס - אוברדרפט במינוח המקצועי. במילים אחרות, הם לאורך זמן ביתרה כספית שלילית.
הריבית על המינוס עומדת כיום על 11.64% לשנה, בעוד הריבית על יתרות זכות בפיקדון שקלי עומדת על כ־3% בשנה בלבד. עוד מתברר כי היקף האשראי של משקי הבית 230 מיליארד זינק בכ־8% מתחילת השנה.
אין חוסן כלכלי: ליותר ישראלים קשה לסגור את החודש, אבל זה לא החדשות הרעות
נתוני הארגון בהובלת עו״ד תומר רבינוביץ' מתפרסמים במסגרת דוח החובות השנתי, המתפרסם לראשונה במסגרת כנס שנערך באוניברסיטת רייכמן.
האשראי הצרכני זינק ב־15 השנים האחרונות פי ארבעה. היקף הבקשות לחדלות פירעון נותר על 20% מהחשבונות. לכל מבוגר עשירי בישראל יש תיק הוצאה לפועל. שוק האשראי למשקי בית מאופיין בריכוזיות גבוהה, ומרבית האשראי ניתן על ידי בנק הפועלים ובנק לאומי.
בכנס נטען כי כדי לתכנן בצורה נכונה את ההתנהלות הפיננסית נדרשת חשיבה מחודשת על המטרה השיקומית של הליך חדלות הפירעון. בנק ישראל צריך לחייב את הבנקים לצמצם את האפשרות שמשקי הבית ייכנסו ליתרת חובה ולוודא שמי שמקבל את ההלוואה יכול גם לפרוע אותה.
יש לבחון מחדש את התנהלות רשות האכיפה כדי להימנע מדחיקת הלקוחות להליכי חדלות פירעון. מומלץ גם לבחון מחדש את הפן השיקומי ולוודא ששיעור הפירעון מהחייב לא יעבור את רף היכולת האובייקטיבית שלו לתשלום, וזאת במסגרת לוח זמנים מקסימלי של 36 חודשים, כקבוע בחוק.