עסקים תחת אש: המפעלים בצפון המופגז נערכים לקראת החגים

ביומיים האחרונים, עם הסלמת הלחימה מול חיזבאללה, מעל 500 אלף תושבי הצפון נאלצו לשהות במרחבים מוגנים, חלקם באזורים שכמעט לא חוו אזעקות מאז תחילת המלחמה, כמו מפרץ חיפה, הקריות ועמק יזרעאל. בעוד המלחמה בצפון מחריפה והפעילות בלבנון בשיא עוזה, נקלעים בעלי עסקים - יקבים, משקים ומפעלים שמספקים עוגות, יין, דבש, פירות ודגים, ותקופת חגי תשרי היא העמוסה ביותר עבורם - לאתגרים לא פשוטים שעמם עליהם להתמודד, כשבוע וחצי לפני ראש השנה.

“תקופת החגים היא תמיד התקופה הכי עמוסה אצלנו, אבל לצערנו כל השנה האחרונה הרגשנו פגיעה מאוד חזקה כי 40% מהלקוחות שלנו באזור הצפון לא יכולים להגיע. או שהם מפונים או שהם מפחדים לצאת מהבית", מסביר שמעון ביטון, הבעלים של המותג “עוגיות המלך" בעכו לייצור ושיווק מוצרי מאפה. “גם ככה קשה לנו, ועכשיו פתאום ‘מיסטר נסראללה’ הגיע ומפגיז את עכו, אז זה רק מוסיף עוד קושי. בכל פעם שמתחילים קצת להתאושש בשנה האחרונה, יש אזעקה וזה עוצר את הכל. לא נכנסים לקוחות ואז אתה לא יודע איך להיערך – כמה עוגות לאפות? האם זה יימכר או לא יימכר?".

זכור לך משבר דומה?
“אני בעסק הזה 18 שנה וחוויתי הרבה משברים, וגם בקורונה היה משהו דומה, אבל זה לא מתקרב לקושי של המלחמה הזו. בקורונה המדינה תמכה בנו כלכלית והפעם לא, כי אנחנו נמצאים באזור לא מפונה אז אף אחד לא מתחשב בנו. המזל הוא שכעצמאי אני אדם מאוד אופטימי ומשתדל להילחם. זו מלחמה מאוד קשה ולא פשוטה בכלל".

בעקבות המטח לכיוון עכו בחר ביטון שלא לפתוח אתמול את העסק: “אמרתי לעובדים לא לבוא, אני הלכתי לעסק כדי לבדוק מה קורה, אבל היה ברור לי שאין טעם לפתוח עכשיו. נכון שאנחנו לפני החגים וזה לחוץ, אבל אין כל כך ברירה. אני מסתובב בעיר עכשיו ורואה שהיא ריקה. כואב לי גם על עסקים נוספים שסגורים, ויותר מרגיז שהמדינה לא עוזרת. אגב, מבחינת לקוחות, יש כאלה שבגלל המצב מחליטים להזמין עוגות ועוגיות מתל אביב וזה פוגע בנו, אבל יש לשמחתנו הרבה שתומכים בנו ושומרים על נאמנות, ומודעים לקשיים שאנחנו נמצאים בהם עכשיו".

“הפסד כלכלי עצום"

אלמוג פלור, מנכ"ל “מילופרי", חברה לפיתוח משקי מפרץ חיפה בע"מ, שבשנה האחרונה, נוסף לקשיים בניהול עסק בצל מלחמה גם גויס למילואים, מתאר אף הוא את הקושי לעבוד ביומיים האחרונים, רגע לפני החגים: “אתמול משעה 05:30 רצנו למקלטים. רק רבע מהעובדים שהיו צריכים להגיע הגיעו, אז לא הצלחנו להפעיל את כל כלי האריזה אלא עשינו מה שאפשר, וגם במקלטים שמענו את האדמה כולה רועדת. קשה להחזיר את העובדים לקווי האריזה, דבר שפוגע מאוד ביעילות שלנו. אבל אני מבין אותם, זה באמת מפחיד. חוץ מזה אין גנים ובתי ספר, אני למשל מתגורר בקיבוץ עין המפרץ, אז אשתי והילדים בממ"ד".

"זה מאוד מאתגר, ותוסיף לזה שהקטיפים בוטלו, ככה שלא מגיע פרי, ומתוך תוכנית של 600 מכלי פירות הגיעו רק 80 מכלים, כי התחילו ליפול טילים באמצע הקטיף אז העובדים ברחו הביתה. קשה גם להתרכז בעבודה כשכל האתגרים האלה, והם רק חלק מכלל האתגרים, ניצבים לפניך. כל זה מעמיד אותנו באתגרים מול המתחרים שלנו במרכז שממשיכים לעבוד רצוף, והמשווקים שלנו לא מרחמים עלינו כי הם צריכים את האספקה. תקופת החגים היא מאוד תובענית ויש לנו מחויבויות וגם להם יש מחויבויות כלפי רשתות השיווק וקהל הלקוחות. זה מעמיד אותנו בצורה לא טובה, אנחנו מפסידים מדפים וסחורה שלא נמכרה, כזו שיכלה להימכר, וזה הפסד כלכלי עצום".

ספר על האתגרים בשנה האחרונה.
“מאז ה־7 באוקטובר אנחנו מתמודדים עם אזעקות באזור הצפון, קשה לגייס עובדים וקבלנים של כוח אדם לאזור, עובדים עוזבים אותנו בגלל המצב הביטחוני המתוח, יש גם נפילות טילים בשטחים החקלאיים, מה שמעכב את הקטיף ומעכב את אספקת חומר הגלם. עוד עניין הוא שהמון עובדים שלנו, כולל אני, מגויסים למילואים, נלחמים בחזיתות בדרום ובצפון, דבר שמקשה עוד יותר על ניהול האופרציה. מה שכן, אנחנו נעבור את זה, אנחנו אופטימיים ומקווים שבקרוב מאוד יחזור השקט לאזור ולמדינת ישראל. את זה אני אומר גם כבעל עסק, אבל בעיקר כאיש מילואים".

“משק אופיר", עסק משפחתי בן שלושה דורות ביישוב אלון הגליל שבעמק יזרעאל, שפעיל כבר 39 שנים ובו מכוורת לייצור דבש, כרם יין, יקב ומרכז מבקרים, קיים בשבת האחרונה את פסטיבל הדבש המסורתי שלו בנוכחות 300 מבקרים, כשהפסטיבל הבא, שתוכנן להתקיים בשבת הקרובה – עומד בסימן שאלה בשל המצב.

“מבחינת שיווק של דבש התקופה הזו קצת יותר עמוסה אצלנו, למרות שכל השנה אנחנו עסוקים, וכרגע אנחנו באי־ודאות לגבי הפסטיבל הקרוב. זה מצב מורכב כי יש ירי בלתי פוסק וזה לא נעים, ואתה רואה שהטילים האלה מתפוצצים לך מעל הראש", מסביר צביקה אופיר, הבעלים של המשק. “הפסטיבל הוא מקור פרנסה חשוב עבורנו בתקופת החגים, ואם לא נקיים אותו – אז נפסיד קצת כסף, אבל בכל מקרה מה שקורה אצלנו זה ‘כלום’ לעומת מה שחווים יישובי הצפון האחרים מאז ה־7 באוקטובר. בדרך כלל בפסטיבל הדבש המסורתי שלנו יש יותר אנשים ממה שבאו אתמול, וזה מובן, כי אנחנו בתקופת מלחמה, אבל אנחנו מודים על כל מי שמגיע".

“מפחדים לצאת מהבית"

“אנחנו מקווים מאוד שהמלחמה הזו לא תתפשט יותר ממה שהיא התפשטה עד עכשיו", מציין עזרא סלמה, הבעלים של “שני הדייגים", מפעל לממכר דגים בחיפה. “כל השנה אנחנו נערכים לתקופת חגי תשרי, הבאנו כבר את כל הסחורה והיא בבתי קירור, ועכשיו אנחנו מכינים את הסחורה בתוך המקררים ומקווים שיהיה בסדר ושקט ושאנשים יבואו ויקנו כמו תמיד. האווירה אצלנו עכשיו מתוחה, שזה הגיוני מאוד. העובדים מופיעים לעבודה. הייתי בטוח שביום ראשון לא יופיעו פועלים לעבודה בגלל חשש אבל כולם באו. אומנם מתוחים אבל באו. יש פועלים שבאו מאוקראינה ולא יודעים מה פשר הבומים החזקים. חלק מהפועלים באו עם הילדים למפעל כי הילדים לא הלכו לבית הספר. יש אצלנו ממ"ד והכל בטוח".

אתה מרגיש שינוי בכמות הלקוחות שמגיעים לחנות עכשיו?
“כן, אומנם אין ירידה בכמות הלקוחות שבאים, אבל בדרך כלל מגיעים אלינו משפחות שלמות - אבא, אמא וילדים, שבאים יחד לבחור את הדגים, לחוות את החוויה, ועכשיו אין את זה. בא נציג אחד מכל משפחה, בחיפזון, נשאר זמן קצר מאוד, קונה ומיד הולך. אנשים מפחדים לצאת מהבית. אנחנו מקווים שנעבור את החגים האלה עד כמה שאפשר".

“צריך לקחת את הכל בפרופורציה", מצהיר פיני סריג, הבעלים של יקב סריג, יקב בוטיק משפחתי הפועל מאז 2005 וממוקם במושב מרחביה שבעמק יזרעאל. “ביחס לעמיתים ולחברים שלנו מאזור הצפון, שעסקיהם נפגעו אנושות, לנו היה ‘מזל’, ולהפסיד קצת כסף זה משהו שאנחנו יכולים לספוג לעומת הרס העסק לגמרי. אנחנו מייצרים 10 אלף בקבוקים ובנויים בעיקר על אספקה לברי יין ולמסעדות ומכירה ביקב. מבחינת ההכנות, הבציר מאחורינו והיין של 2024 במכלים, כך שמהבחינה הזו צלחנו יפה יחסית את התקופה הזו".

"שתי תקופות המכירה המשמעותיות אצלנו הן פסח וראש השנה, ובדרך כלל בתקופה הזו אנחנו מוצפים במבקרים שמגיעים ליקב, ואילו בשבוע האחרון, ובמיוחד ביומיים האחרונים, יש פשוט דממה, דבר שהוא מובן לחלוטין. אנחנו כמובן מבצעים גם משלוחים, אבל כל הקטע המשפחתי של ביקור ביקב וטעימות נפגע לגמרי, אבל מובן שצריך לקחת את הכל בפרופורציות, כי כמו שאמרתי - ביחס לחברים ולקולגות שלנו באזורים שמופגזים כל החודשים האלה - אנחנו פחות סובלים מבחינת העסק ולכן אנחנו מוכנים לסבול את זה. היין יימכר בצורה כזו או אחרת אבל האירוע של היומיים האחרונים בהחלט פוגע".