אגף הכלכלן הראשי באוצר פרסם היום (שני) מסמך המנתח את מבנה הטבות המס לחיסכון פנסיוני בישראל. לפי המסמך, ההטבות והפטור ממס בהפקדת ומשיכת כספים ממנו בישראל הם הגדולים ביותר במערכת המס הישראלית, והגדולים ביותר במדינות ה-OECD – הטבות שמוערכות בסך של כ-34 מיליארד שקלים.
עם זאת, מצוין כי ההקלות במס משמעותיות בעיקר עבור העשירונים העליונים, שנהנים מהטבות גבוהות פי 40 בהשוואה לעשירונים הנמוכים יותר. הכלכלן הראשי מוסיף כי קיימות ראיות לכך שבעלי הכנסות גבוהות נוטים להקצות מחדש את חסכונותיהם בעקבות הטבות המס, ולא בהכרח לחסוך סכומים נוספים. כל אלה הובילו אותו להמליץ על צמצום משמעותי בהטבת המס לחיסכון פנסיוני.
מתווך בעסקת שליט: "חמאס מוכן להחזיר את כל החטופים תוך שלושה שבועות"
גורם לבנוני לרויטרס: "היום הקטלני ביותר בלבנון מאז מלחמת האזרחים"
בסוף המסמך נכתב: "הפחתת תקרת ההפקדה המוטבת של המעסיק לתגמולים ופיצויים תצמצם את סך הטבת המס בכחמישה מיליארד שקלים. איחוד כלל תקרות ההפקדה המוטבות תקטין את גובה ההטבה לכלל החוסכים אך במידה גבוהה יותר בעשירוני השכר הגבוהים ותצמצם את סך הטבת המס בכ-10.5 מיליארד".
באמצעות הטענות האלה, סולל הכלכלן את הדרך לשורת מהלכים שיפגעו בחסכונות לטווח הבינוני והארוך של הישראלים, כחלק מהרצון להגדיל את הכנסות המדינה בתקציב לשנת 2025.
״במצוקתו הרבה, בצלאל סמוטריץ' עושה נזק אדיר״, טען עומר מואב, מנחה הפודקאסט ׳עושים חשבון׳ ופרופ׳ לכלכלה. "הדבר החיוני ביותר כרגע לכלכלת ישראל הוא מעט אופטימיות לעתיד, ואם לא אופטימיות, אז לפחות מידה גבוהה של ביטחון שהממשלה לא תשדוד לנו את החיסכון – ובפרט את כספי הפנסיה. הגדלת המיסוי על החיסכון הפנסיוני או התערבות בהחלטות מנהלי הקרנות במטרה לכפות על השקעה בישראל, יפגעו בחוסכים ויגרמו ליותר אנשים לנסות להוציא מכאן את הכסף".
״היקף חסכונות הציבור יפחת דרמטית״
חסכונות הפנסיה הם לא היחידים שנמצאים על הכוונת. במסגרת צעדי ההתכנסות שפרסמו באוצר, הוצע לצמצם את הטבות המס על קרנות ההשתלמות. כיום, הקרנות זכאיות לפטור ממס רווחי הון, כל עוד לא נמשכו מהן כספים במשך שש שנים מההפקדה הראשונה. לפי ההצעה, מתחילת השנה הבאה, ברגע שהקרן תהפוך לנזילה, יחול עליה ועל התשואות שלה מס רווחי הון. המשמעות: אם בתום שש השנים ייבחר המפקיד שלא להמשיך לחסוך במסגרת קרן ההשתלמות, הוא יחל לשלם בתום התקופה מס על התשואה, בשיעור של 25%.
הגזרה הזו צפויה לחסוך כ-1.4 מיליארד שקלים בשנה לקופת המדינה, אבל מדובר בפגיעה קשה בחוסכים לטווח הבינוני-ארוך, בעיקר ממעמד הביניים.
״האוצר למוד התנגדויות מצד ההסתדרות למיסוי קרנות ההשתלמות, ולכן בוחר בפרקטיקה של מיסוי רק לקרנות נזילות״, אמר דניאל שבקס, מנכ״ל ׳הירשוביץ פיננסיים׳. ״צעד שעשוי להתפרש ככזה שממסה אך ורק מי שאין בכוונתו להשתמש בקרן לצרכי השתלמות״.
״מדובר בבלון הניסוי השני של האוצר תוך תקופה קצרה בעניינן של קרנות ההשתלמות״, ציין, ״כאשר בפעם הקודמת עודד האוצר למשוך את החיסכון עוד בטרם הגעת הקרנות לתקופת הנזילות. מדובר בצעד איום מצד האוצר, אשר הורס עבודה של שנים במהלכן עודדה המדינה את אזרחיה לחסוך כמה שיותר לגיל פרישה״.
״מיסוי קרנות ההשתלמות יעודד רבים למשוך מיליארדים מקרנות ההשתלמות לצריכה שוטפת, וכך יפחת דרמטית היקף חסכונות הציבור״, הסביר שבקס. ״המשמעות היא שאזרחים אלו, בהיעדר קרן חסכון מספק לשעת חירום או גיל פרישה, עשויים להפוך בעתיד לנטל עבור המדינה ומוסדותיה. באוצר נוקטים כאן בגישה מנצחת לטווח הקצר, אך הרסנית לטווח הארוך״.
כאמור, גזרה זו מצטרפת לניסיונות קודמים להקנות לקופת המדינה רווח מקרנות ההשתלמות. באוגוסט האחרון אישרה הממשלה את הצעתו של סמוטריץ׳ לאפשר לשכירים ועצמאיים למשוך כספים מקרן השתלמות בשיעור מס מופחת, במקום בשיעור מס שולי, עד סוף 2024.
על פי הצעת החוק, במקום המס השולי, יחול שיעור מס של 15% (ובמקרה של יחיד שהגיע לגיל פרישה – 7.5%), לכל היותר, על סכומים שנמשכו לפני מועד קבלת הפטור. ככל שמועד המשיכה קרוב לתקופה הקבועה בדין למשיכה פטורה ממס, שיעור המס שיחול יהיה נמוך יותר. כך, לדוגמה, יחיד שלא הגיע לגיל הפרישה ויבקש למשוך כספים שלוש שנים לאחר מועד התשלום הראשון, ישלם מס בשיעור של 7.5% על הכספים שנמשכו.
במסלול רגיל של קרן השתלמות, המדינה לא מרוויחה דבר, ועם כניסת החוק לתוקף – היא תקבל מס. אף כי הוא יהיה בשיעור נמוך יותר, היא עדיין תקבל יותר מאשר שהייתה מקבלת על משיכת קרן בחלוף שש שנים.