שבוע לאחר שהנחה רה"מ נתניהו את מנכ״ל משרדו והצמרת הכלכלית לכנס דיון בעניין ביטול שטר ה-200 ש"ח – נרשמו בימים האחרונים ניסיונות רבים של ישראלים להחליף את השטרות שבבעלותם. במערכת הבנקאית מאשרים ל"מעריב" כי אכן חלה מגמת עלייה בביקוש להחלפתם – הן בהפקדה והן בניסיונות המרה למט"ח.
גורם בתחום מוסיף כי המגמה אף הביאה אתמול (שלישי) להתחזקות הדולר אל מול השקל – התחזקות שנחלשה לאורך היום ונעצרה בסיומו. באחד הבנקים מציינים כי פרט להפקדה ולניסיונות המרה, שמו לב לצעדי פריטה של השטרות בשטרות של 100 ש"ח, בשל החשש מביטול שטר ה-200. גם בנקודות ההחלפה והצ׳יינג׳ים אומרים כי קיים מחסור מסוים בדולרים בעקבות ההמרות הרבות שמתבצעות באמצעות 200 ש"ח – מחסור שנפתר ברוב הנקודות.
ביטול שטר ה-200: מאבק בהון השחור או פגיעה בפרטיות? בבנק ישראל לא מתרגשים
החשש מצד הישראלים מגיע למרות שלא התקבלה החלטה רשמית, ומבלי שחלה התקדמות ידועה לציבור בדרך לביטולו. בבנק ישראל, שבידיו היכולת לביטול שטרות, אף הבהירו בתגובה לשאלת "מעריב" כי לא מתרגשים מהקולות הקוראים לעשות זאת. גורמים בבנק מזכירים כי ההצעה לביטול השטר עלתה כבר מספר פעמים לדיון ציבורי בשנים האחרונות – ובכולן לא יצאה לפועל. "בנק ישראל יציג את עמדתו המקצועית בנוגע למהלך כזה, ככל שיעלה לדיון", אמרו בבנק, "הסמכות לביטול שטרות על פי חוק הינה של הנגיד. עד כה, לא הוצג צידוק מקצועי מבוסס דיו לביטול שטר כזה או אחר".
בשבוע שעבר הגיע ללשכות שר האוצר וראש הממשלה מכתב חתום ע"י מספר כלכלנים שמציע מהלך מיידי וקצר מועד לביטול שטר ה-200 ש"ח כחלק מתוכנית בת שלושה שלבים למאבק בהון השחור (אפשר לקשר לאייטם הרחב) במדינה, שעומד על שיעור גבוה של 19.8% מהתוצר, לפי הערכת רשות המיסים. בשלבים הבאים, יונהג מהלך "גילוי מרצון", ולאחר מכן יופחת השימוש במזומן בשלבים עד לדיגיטציה מלאה.
לדברי המנסחים, באמצעות התוכנית ניתן יהיה לחסוך כ-21.9 מיליארד ש"ח לקופת המדינה עד סוף השנה הבאה, וכ-115.8 מיליארד ש"ח במצטבר עד סוף שנת 2029. לעומת זאת, יש המזהירים כי מהלך כזה עלול להיות מסובך עבור שכבות חלשות באוכלוסייה כמו אזרחים ותיקים, שאינם מסתדרים עם הדיגיטציה, וכן יהווה פגיעה מסוימת בפרטיותם של אנשים שלא מעוניינים ברישום רכישות מסוימות – אף כי הן חוקיות לגמרי.