אמש (שישי) הורידה סוכנות דירוג האשראי מודי'ס את הדירוג של ישראל מרמה של A2 ל- Baa1, הרמה הנמוכה ביותר אליה הגיעה ישראל מעולם בדירוג. בכך הפכה מודי'ס לחברה הראשונה שמורידה את הדירוג לישראל פעמיים, זאת לאחר שבפברואר האחרון כבר רשמה את הורדת הדירוג הראשונה בהיסטוריה של ישראל. כלכלנים רבים הביעו דאגה מההחלטה, ומאותתים כי מדובר באחת ההשלכות מהמדיניות הכלכלית בישראל.
שיין על הכוונת: הצעת החוק שתמנע ייבוא שלהם למדינה
טראמפ נכנס לבר ומשלם בביטקוין – התחלה של בדיחה או היסטוריה פיננסית?
בשיחה עם "מעריב", מסביר אחד מהם, עומר מואב, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת רייכמן ומגיש הפודקאסט "עושים חשבון", את המכה הקשה למשק: "חשוב להבין את משמעות ההורדה. דירוג האשראי הוא סוקר מציאות יותר מאשר שהוא יוצר אותה. הוא מראה מה העולם חושב על גיוס אגרות החוב של הממשלה ועל הריבית שהיא משלמת לרוכשים שלהן".
לדברי פרופ׳ מואב, "אפשר לשאול את עצמינו 'מה זה משנה שחברות הדירוג מאשרות את העובדה שאנחנו במשבר? הרי אנחנו מבינים זאת ממילא'. הראיה הכי חשובה לחשיבות של זה היא ההסתכלות על המחיר. הממשלה מגייסת אג״ח, ובעזרת הדירוג אפשר לראות מה העולם חושב. לפי עלות גיוס החוב, אנחנו בדירוג הרבה יותר נמוך ממה שנותנים לנו. למעשה, הסוכנויות נדיבות במיוחד כלפי ממשלת ישראל בהשוואה למציאות כפי שהיא משתקפת".
"בסוף, מי שקונה אג״חים של ישראל רוצה לדעת מה הסיכוי שהממשלה לא תעמוד בהתחייבויות שלה", הוא אומר, "אין מדינה בעולם שהסיכוי שתפשוט רגל הוא אפס, אבל כשמסתכלים על הריבית בה אנחנו מגייסים את החוב, קל לראות שאנחנו נמדדים יחד עם מדינות שדירוגן משמעותית נמוך משלנו. ככל שהסיכוי שמדינת ישראל תעמוד בהתחייבויות שלה לטווח ארוך נהיה יותר נמוך - כך דירוג האשראי יורד, הריבית נהיית יקרה יותר וגובר הנטל הכלכלי של ריבית גבוהה על גיוס חוב".
"זה כמובן משפיע מאוד גם על הצרכן הקטן", מחדד פרופ׳ מואב, "ככל שהמדינה מגדילה את הגירעון, כך הממשלה מוציאה כסף כשאין לה בהכרח איך לממן את זה. כל שקל שהממשלה מוציאה, אנחנו נשלם בעתיד בתוספת ריבית. וזה בדיוק העניין - ככל שדירוג האשראי נמוך יותר והריבית גבוהה יותר, המשמעות היא שנשלם יותר מיסים בעתיד".
פרופ׳ מואב מסכם באומרו כי ההחלטה של סוכנות הדירוג מהווה נדבך נוסף במה שהוא מכנה "ספירלת קריסה". "אם לא ייראה כאן שיפור במצב הכלכלי ובאמינות הכלכלית", הוא טוען, "קשה לנבא כמה אנשים יעזבו את הארץ מתוך הקבוצה החזקה והמפרנסת. מספיק שיעזבו רק 10 אחוז מהרופאים, שמחוזרים מאוד בהצעות עבודה בחו"ל, כדי שהתורים לרופא והוא יגדל במאות אחוזים ומגיעים למצב שאנשים שואלים את עצמם אם אפילו שירותי בריאות שישראל כן הייתה טובה בו".