"תקופת ההמתנה" לתגובה האיראנית אחרי חיסול המחבל מוחמד רזא זאהדי בבניין הקונסוליה האיראנית בדמשק התחלפה בהמתנה ארוכה יותר לתגובה על חיסול המחבל אסמאעיל הנייה בטהראן וגם היא חלפה. עכשיו שוב הגיע תורם של האיראנים לחגוג תקופת המתנה משלהם.
פורום הכלכלנים: "סמוטריץ׳ בוחר להשתלח במודי'ס - במקום לקחת אחריות"
זינוק של יותר מ-250%: אאורה מכרה 655 דירות מתחילת 2024
אחרי התקיפה האיראנית השנייה שהתרחשה בשבוע האחרון של תשפ"ד, השתרכו תורים ארוכים בכניסות לתחנות הדלק בבירה האיראנית. התורים ביטאו את החשש מפני מחסור בדלק בעקבות התקפה ישראלית צפויה על מתקני הנפט של איראן שמהווים צינור מימון מרכזי למשמרות המהפכה שמחזיקים בגרונה של איראן למעלה מארבעים שנה. על פי הדיווחים במידה וישראל תתקוף את איראן, מחירי הנפט יעלו בין 10 עד 15 דולר לחבית.
רבים במערב מעריכים כי התגובה הישראלית על ההתקפה הנפשעת של איראן תכלול פגיעה במקור ההכנסה הזה, אך אותנו פחות מעניינת הפגיעה בהכנסות של משמרות המהפכה. פחות ייצוא נפט משמעו פחות ייצוא טרור, וזה דווקא כן מעניין אותנו.
אבל יש מי שמאוד מתעניינים במקורות ההכנסה של משמרות המהפכה, אלו כל אותן מדינות שעלולות לשלם הרבה יותר תמורת הנפט שהן מייבאות. פגיעה בתעשיית הנפט של איראן שמספקת כארבעה אחוזים מכלל התצרוכת העולמית, עלולה לגרום לעלייה, ואולי אפילו עלייה חדה, במחירי הנפט באגן הים התיכון ובכלל.
רק להמחשה: הנפט הגולמי האיראני מציב אותה כספקית הנפט של סין שרוכשת ממנה כ-90% מכלל תצרוכת הנפט שלה. סין אולי "מצפצפת" על הסנקציות שהוטלו על איראן אך תתקשה מאוד לצפצף על העלייה במחירים ותגלגל זאת לכיסי הצרכנים שלה. כלומר אזרחי המערב שחלק גדול מהמוצרים שהם רוכשים מיוצרים בסין באמצעות דלק איראני.
התסבוכת הגיאופוליטית הזאת היא ככל הנראה מה שעומד מאחורי הלחצים של ארצות הברית ומדינות אחרות במערב "למתן" את התגובה הישראלית כך שלא תשבית או תכלול פגיעה מאסיבית בתעשיית הנפט האיראנית.
מאז ומתמיד שיחקה הגיאופוליטיקה של המזרח התיכון תפקיד מרכזי במחירי הנפט בעולם והשפיעה על הכלכלה העולמית, אך האמת היא שאויבותיה של איראן יכולות למלא במהירות את החסר ולמתן מיידית את ההשפעה שתהיה לתקיפה ישראלית באיראן. תקיפה שעשויה להתרחש תוך כדי כתיבת שורות אלו.
סעודיה ויצרניות נפט נוספות במפרץ יכולות להגדיל את קצב ההפקה שלהן ולבלום די בקלות את עליית המחיר המתבקשת. הן אמנם לא עשו זאת עדיין והמחירים אכן עלו בשל ההסלמה והמתיחות הביטחונית הגואה, אך הן בהחלט יכולות לעשות זאת ואף ליהנות מהתקיפה הישראלית גם בהיבט הכלכלי ולא רק בהיבט המדיני-ביטחוני. נזכיר, סעודיה והאמירויות הן מדינות סוניות ושנואות נפשן של השיעים האיראנים שמשתמשים בפרוקסי שלהם, החות'ים, כדי לפגוע בהן.
כאמור, לאחר ההתקפה האיראנית האחרונה היינו עדים לעליות (מתונות) במחירי הנפט בעולם. אך מה יקרה אם ישראל תבחר לתקוף את תעשיית הנפט האיראנית וכמה זה ישפיע על הכיס של אזרחי המערב?
האמת היא שייתכן שזה כלל לא ישפיע או למצער, ישפיע רק בשוליים. סביר להניח ששכנותיה של איראן יגבירו את תפוקת הנפט שלהן. גם במידה והן תחשושנה לעשות זאת כדי שמשמרות המהפכה לא ינקמו בהן על־ידי פגיעה במתקני הנפט שלהן, סביר להניח שהפגיעה בכלכלה העולמית לא תהיה גדולה מאוד.
מדינות רבות במערב השקיעו בעשורים האחרונים בפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים וביצירת מאגרים גדולים לעת חרום, חלקן כלל לא תלויות בנפט מהאזור שלנו.
מה גם שאנחנו, הישראלים, יכולים לצאת נשכרים מהאירוע הזה. פגיעה שתביא לעליית מחירי הנפט תגדיל את הביקושים לגז טבעי, מצרך שישראל שמחה מאוד למכור לעולם. כך שישראל יכולה להרוויח פעמיים מהתקפה על תעשיית הנפט האיראנית.
במבט צופה פני עתיד, ניתן להעריך בסבירות גבוהה כי גם אם בטווח הקצר נראה תנודתיות מוגברת במחירי הנפט, בטווח הארוך סביר להניח שהמגמה תתמתן עד תיעלם לגמרי, לנוכח השינויים שחלו בשוק האנרגיה העולמי בשנים האחרונות. מקבלי החלטות וצרכנים צריכים להיות ערניים להתפתחויות. ניהול נכון של משאבים ומדיניות כלכלית מאוזנת, יסייעו בוודאי בהתמודדות עם האתגרים הצפויים בשוק האנרגיה העולמי.
דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.