שוק תלפיות שבחיפה היה עד לא מזמן מרכז שוקק חיים, מקום בו ריחות התבלינים, מנות הגורמה והלחשים בין הדוכנים היוו את הקצב היומיומי. השוק היה ליבה הפועם של העיר – נקודת מפגש בין תושבים מקומיים, תיירים וחובבי קולינריה. המסעדות הקטנות היו עמוסות, דוכנים הציעו סחורה ייחודית לעוברים והשבים - והאווירה הייתה חמימה וצבעונית.
אך כיום, בעלי העסקים בשוק, שפעם היה מלא באנשים, עוברים תקופה קשה שמעולם לא חוו לפני כן. הרחובות שהיו הומי אדם, התרוקנו אט אט, בהדרגתיות עם כל התרעת צבע אדום. אמנם מלחמת ״חרבות ברזל״ נמשכת כבר מעל לשנה, אך אותותיה החלו להופיע בשוק בעיקר בחודש האחרון, מאז החל מבצע ״חיצי צפון״. עם תחילת המבצע וכניסת חיילי צה״ל ללחימה בדרום לבנון, טווח הירי של חיזבאללה התרחב לעבר אזורים נוספים בצפון, כמו לעיר חיפה.
בעיר נשמעות אזעקות כמעט על בסיס יומיומי, מה שמוביל לפגיעה בחיי השגרה של התושבים. רק בשבוע שעבר, רסיסי רקטה התנפצו באזור שוק תלפיות - מה שגרם לירידה חדה עוד יותר בביקור תושבים ותיירים בשוק. אין לדעת עוד כמה זמן המבצע יימשך - ובינתיים בעלי העסקים בעיר מתמודדים עם קשיים רבים - אך ללא זכאות לפיצויים.
חיתם נעאמנה, בעלת מסעדת "זית זיתון", חשה את השינוי המשמעותי: "מאז שהתעצמה הלחימה בצפון וחיילי צה״ל נכנסו לדרום לבנון - בכל יום נשמעות אזעקות בעיר, לפעמים אפילו מספר פעמים ביום״, היא משתפת בכאב. "אנשים פשוט מפחדים להגיע לכאן, אין להם ביטחון. בכל האזור של שוק תלפיות, אין כלל מקלטים, המבנים ישנים מאוד ואנשים חוששים להיות באזור כזה בזמן מלחמה״.
מסעדת "זית זיתון", המוכרת אוכל ערבי בעונותיו, היא חלק מהנוף הקולינרי של השוק, אך כעת נדמה שהמקום איבד את הלקוחות שהיו פוקדים אותו באופן קבוע. חיתם מתארת את הירידה הדרסטית במספר הלקוחות: "מאז אמצע חודש ספטמבר הנוכחי, מספר הלקוחות פחתו בצורה משמעותית. אנו חשים את זה בכיס - וישנה ירידה של 80 אחוזים בהכנסות״.
הסוחרים ובעלי המסעדות בשוק תלפיות מוצאים עצמם נאלצים לקבל החלטות קשות כדי לשרוד. "הוצאנו את רוב העובדים לחל״ת וצמצמנו את הצוותים״, מספרת חיתם. "אנחנו סוגרים את המסעדות באמצע היום כי אין אנשים. זה לא רווחי בשבילנו להחזיק את העסק פתוח. כמונו עושים גם רוב בעלי המסעדות בשוק, ויש כאלה שאף החליטו לסגור אותן לצמיתות מאז הצניחה בלקוחות בחודש האחרון״.
ואכן, הפחד שורר בכל השוק. לקוחות שהיו קבועים מספרים לחיתם שהם לא מעזים להגיע, מחשש שאזעקה תתפוס אותם באמצע הדרך, רחוק ממקום מוגן. ״ביום ראשון שעבר, נפלו רסיסים בשוק תלפיות וזה גרם לאנשים להימנע עוד יותר מלהגיע לכאן", היא אומרת. גם חג הסוכות, שבעבר היה תקופה פורייה עבור העסקים בשוק, לא עזר הפעם. "כולם חיכו לפסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיפה, אבל הוא התבטל בעקבות המצב הביטחוני. בדרך כלל, בכל שנה, זהו שבוע ייחודי ורווחי במיוחד שבו כל העסקים בשוק מלאים בתיירים אך המציאות השנה רחוקה מזה״.
ורד פרן, בעלת סטודיו לבישול ואירוח קולינרי בתלפיות, רואה כיצד המציאות הביטחונית השפיעה על תיירות החוץ והפנים כאחד: "מאז שכוחות צה״ל נכנסו ללבנון והתגבר הירי לעבר אזור חיפה - אין לנו כאן עבודה. פתחתי את העסק שלי בשוק ב-2015, מאז ותמיד היו תיירים – גם חיפאים, גם תיירים מהארץ ומהעולם כולו. עכשיו? לא מגיע אף אחד״, היא מספרת.
ורד מתארת את השוק בשעות אחר הצהריים המאוחרות כמו "עיר רפאים". "בשעה 17:00 השוק ריק. זה היה שוק שוקק חיים, במיוחד בתקופת פסטיבל הסרטים שבו השוק היה מלא באנשים מכל העולם״, היא מספרת בעצב. "עכשיו זה פשוט ריק״.
המציאות הכלכלית של ורד קשה לא פחות. העסק שלה, שסיפק סיורי אוכל וסדנאות בישול, נותר מושבת מאז תחילת ספטמבר. "אין הכנסות, אבל כל התשלומים ממשיכים לרדת. הלוואות, שכר דירה של העסק - כל ההוצאות יורדות כאילו אין מלחמה״. היא משתפת. "פנינו לוועדה בכנסת שאמורה לטפל בנושא הפיצויים, אך קיבלנו תשובה שמאחר שאנו נמצאים במבצע ולא במלחמה, לא מגיעים לנו פיצויים״.
אלי בן חיים, הבעלים של חנות "בית הגבינות", זוכר היטב את הימים שבהם השוק היה הומה אדם. במשך 30 שנים הוא בנה את העסק שלו, שהתחיל כמעין מפעל לגבינות לבנות. "כשפתחתי את חנות המפעל 'מחלבנה', זו הייתה מעדנייה רק לגבינות לבנות. כיום, תמצאו כאן מעל 100 סוגי גבינות מכל העולם״, מספר אלי. החנות שלו הפכה במרוצת השנים למינימרקט עם מעדנייה עשירה ומגוונת.
בכל יום שישי, עד לפרוץ המלחמה, התקיימו ב"בית הגבינות" חגיגות טעימות, כחלק מסיורים קולינריים שעברו בשוק. הלקוחות היו מגיעים בהמוניהם, נרגשים לטעום גבינות מאיטליה, ספרד וצרפת. אבל מאז שהחלו האזעקות והירי לעבר חיפה, הסיורים הופסקו, והמציאות בשוק השתנתה לחלוטין. ״היו נוהגים להגיע למעדנייה תיירים רבים בסיורים קולינריים וטועמים גבינות, בייחוד בימי שישי. מאז שהחלה המלחמה ובפרט בחודשים האחרונים - כלל לא מתקיימים סיורים״.
"בכל פעם שיש אזעקה, השוק מתנקה כמו וואקום. אנשים פשוט נעלמים. ישנה ירידה דרמטית בצריכה, אפילו במצרכים בסיסיים. בשעות אחר הצהריים, אנשים כמעט ולא מסתובבים כאן, וזה הגיע עד למצב בו עסקים רבים החליטו לסגור בשעה מוקדמת כי אין צרכנים. גם כאשר נשמעות אזעקות, אני לא יכול לעזוב את החנות - אי אפשר להשאיר אותה פתוחה עם כסף בקופות ועם סחורה בחוץ ולרוץ למקלט. זה פלונטר״.
המציאות החדשה שנכפתה על בעלי העסקים בשוק תלפיות היא מציאות מתישה. השוק, שהיה אחד מאבני היסוד של חיי המסחר והקולינריה בחיפה, מתמודד כעת עם משבר קיומי. חיתם, ורד ואלי - כמו רבים אחרים, מקווים שהעתיד יביא עמו שקט ויציבות, והלקוחות יחזרו.