מדד המחירים לחודש ספטמבר, שירד ב־0.2%, הפחית משמעותית את הסיכוי להעלאת הריבית, כפי שנרמז בהודעות ששוגרו לפני החג על ידי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. החלטת הריבית הקרובה תתקבל ב־25 בנובמבר, והסיכוי להעלאתה הוא אפסי.
עם זאת כמעט ברור שבעיתוי זה היא גם לא תרד. החלטת הריבית הבאה בתור תתקבל ב־6 בינואר, ותהיה הראשונה לשנה זו. גם בהחלטה זו צפויה הריבית להישאר ללא שינוי.
בסקירת כלכלני בנק מזרחי טפחות נכתב כי "המדד היה נמוך באופן בולט ביחס לקונצנזוס האנליסטים ולציפיות הבנק". לדבריהם, "רכיב הטיסות לחו"ל תעתע, ירד ב־16.7% ותרם 0.37% למדד. ציפינו שהוא יירד רק בנובמבר. אז סביר שנראה עלייה מחודשת באוקטובר, ואז ירידה בחזרה בנובמבר".
ביחס לאפשרות להעלאת הריבית כותבים בבנק כי "לאחר טיפוס לתמחור של 60% להעלאת ריבית בסביבת ההחלטה של ינואר - בעקבות פרסום המדד, הציפיות בשוק מעניקות סיכויים נמוכים יחסית להעלאה נוספת".
עוד נכתב כי "התחזקות השקל לאחר חיסול סנוואר, החזירה את השוק להעדיף הורדה בתוך המהלך הבא של בנק ישראל, אם כי צפוי שהירידה בפועל תהיה עמוק לתוך 2025". הערכות דומות פורסמו גם בסקירות בבנק הפועלים.
הגורם שישפיע יותר מכל דבר אחר על מצב הריבית ועל שוק ההון יהיו צעדי הממשלה בנוגע לתקציב. תקציב 2025 אמור להגיע לאישור הממשלה, ולאחר מכן לאישור הכנסת עם חזרתה מפגרה בתחילת נובמבר.
על פי ההערכות, הכנסת לא תספיק לאשר את תקציב 2025 בשלוש קריאות, ואז, בלית ברירה, יאושר בתחילה תקציב המשכי ללא הקצאת כספים חדשים למשרדי הממשלה, אלא אך ורק בהתאם לשיעור עליית המדד בינואר־פברואר 2024. עניין זה בלבד ימנע מהנגיד להוריד את הריבית.
כדי למנוע מצב שבו לא יאושרו צעדים חיוניים שהומלצו על ידי משרד האוצר, כמו ביטול הצמדת השכר ושכר המינימום למדד או היטל מס על דיווידנד כלואים - יובאו שני הסעיפים התקציביים הללו להצבעה בנפרד מהתקציב.
כדי לאשרם יהיה צורך באישור הממשלה והכנסת בשלוש קריאות. שני חוקים אלה אמורים להכניס לקופת האוצר 7.9 מיליארד שקל (2.9 מיליארד מהקפאת מדרגות המס, ו־5 מיליארד שקל נוספים מהמס על הדיווידנד). ללא אישורם כעת, לא יהיה ניתן לבצעם במהלך 2025.