מלחמת חרבות ברזל הייתה ועודנה מהקשות והמאתגרות עבור הכלכלה הישראלית, אף כי זו הוכיחה בעבר כי היא מסוגלת לצמוח לאחר משברים. ההשתקפות הברורה ביותר למשבר הכלכלי שבו שרויה ישראל היא הגירעון ההולך ומעמיק בתקציב המדינה. בחודש ספטמבר הגירעון הוסיף לטפס והגיע לשיעור של 8.5% מהתוצר, כשהוא ממשיך להתרחק מהיעד העליון שהציבה הממשלה – 6.6%.
במשרד האוצר צופים כי מגמת העלייה תיבלם בחודש אוקטובר, בעקבות הכנסות המדינה ממיסים – עניין שיתברר רק בחודש הבא. בינתיים מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של כ־92.8 מיליארד שקל. ב־12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של כ־165.8 מיליארד שקל.
בתחילת החודש אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כי לפי תחזיות הבנק בסוף השנה הגירעון יגיע ל־7.2%, בעקבות המשך הוצאות הלחימה והעיכוב הצפוי בהגעת מלוא הסיוע האמריקאי.
לכך מצטרפת גם ההחלטה של שר האוצר סמוטריץ' לבצע פריצה של התקציב בפעם השנייה מתחילת השנה, ולהרחיב את מגבלת ההוצאות בכ־3.5 מיליארד שקל. זאת בניגוד לדעתם של אנשי הדרג המקצועי. בתשובה לשאלת "מעריב", אמר הנגיד כי היה "מעדיף שהכל היה מתבצע בפעם אחת, יחד עם ביצוע תקציב 2025, זה היה מחזק את האמון נגד הצעד הזה".
מעט לפני חג הסוכות התבשרנו כי הלמ"ס חתכה את הערכות הצמיחה לרבעון השני. לפי האומדן השלישי של הלמ"ס הצמיחה הייתה 0.3% בלבד. חשוב לזכור – מאחר שקצב גידול האוכלוסייה בישראל בשנה עומד על 2%, כל נתון שנמוך מכך מהווה ירידה בתמ"ג לנפש. מדובר בבשורה רעה למשק ולצרכנים, שכן משמעות הדבר היא שהישראלי הממוצע נעשה עני יותר ויותר. בעוד הצמיחה ירדה משמעותית, הוצאות הצרכנים הפרטיות זינקו ב־11.8% לעומת השנה שעברה במהלך אותו פרק זמן. הדבר מעיד על תלות גבוהה בהוצאות הצרכנים כדי להניע את הצמיחה הכלכלית – תלות שאי אפשר להסתמך עליה לאורך זמן.
מדד נוסף למצבנו הכלכלי, שאותו כולנו מרגישים היטב בכיס, הוא מדד המחירים לצרכן והאינפלציה. מאז חודש פברואר חלה עלייה ממושכת באינפלציה, אולם בשבוע שעבר, ולראשונה זה יותר מחצי שנה, נודע כי המדד ירד בספטמבר ב־0.2% והאינפלציה האטה לקצב של 3.5%, לעומת 3.6% בחודש שעבר. בהחלט מדובר בהפתעה מעודדת, אך חשוב לזכור כי עדיין מדובר בחריגה משמעותית מהרף העליון שהותווה לאינפלציה – 3%.
כזכור, בהחלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל בתחילת אוקטובר אמר הנגיד כי שיעור האינפלציה במהלך שנת 2024 צפוי לעמוד על 3.8%, ובמהלך שנת 2025 הוא צפוי להתמתן ל־2.8%. אינפלציה ברמה גבוהה ומחירי דיור שרק הולכים ועולים, לא רק מרחיקים הורדת ריבית אפשרית, אלא בעיקר מקרבים מהלך של העלאת ריבית, כפי שהצהיר הנגיד: "אם נראה שהאינפלציה תעלה, נוכל להעלות את הריבית במידת הצורך".
לא ניתן לדבר על ההשפעה הכבדה של המלחמה על הכלכלה מבלי להזכיר את דירוג האשראי. ערב המלחמה ניצבו דירוגי האשראי של ישראל בצמרת המדרגים של שלוש החברות שסוקרות את ישראל. בחודשים הראשונים למלחמה הן הפגינו אורך רוח, ושמרו על הדירוג כפי שהוא – אולם החל מחודש פברואר החלו כל הסוכנויות בזו אחר זו להוריד אותו.
מודי'ס הייתה הראשונה להוריד את הדירוג בפברואר, בפעם הראשונה אי־פעם, ובפעם השנייה בסוף החודש שעבר – הפעם בשתי דרגות, לרמה Baa1. חברת S&P הפחיתה אותו בפעם הראשונה בחודש אפריל, לאחר המתקפה האיראנית על ישראל, ושוב בתחילת אוקטובר לרמה A. גם פיץ' הורידה את הדירוג באוגוסט השנה, לרמה A. החברות מתחו בדוחותיהן ביקורת על המדיניות הכלכלית של ישראל, והצמידו לישראל תחזית שלילית, שאומרת כי הדירוג יוכל לרדת שוב בסבירות גבוהה.
זה זמן רב שלבכירי המערכת הכלכלית ברור כי הוצאות המלחמה האסטרונומיות ידרשו צעדי התכנסות וקיצוצים משמעותיים בתקציב לשנה הבאה. אולם במשך חודשים נראה היה ששר האוצר התעלם מהחשיבות שבקידומו. בתחילת ספטמבר, למרות עיכוב משמעותי, הודיע סמוטריץ' כי יקדם את התקציב ונתן את קווי המתאר של התוכנית הכלכלית שלו.
בשבועות האחרונים מתחילות להתברר הגזירות המשמעותיות שיביאו איתם התקציב וחוק ההסדרים. בתוכנית: מיסוי על משיכת חסכונות הפנסיה וקרנות ההשתלמות, הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי ומדרגות המס, הקפאת שכר אנשי המגזר הציבורי, העלאת דמי הביטוח הלאומי והבריאות עבור מובטלים, הטלת מע"מ על תיירות ועוד בשורות לא פשוטות עבור מעמד הביניים והנושאים בנטל. מה שלא מופיע בטיוטת חוק ההסדרים הוא סעיף של סגירת משרדי ממשלה מיותרים וקיצוץ בכספים הקואליציוניים.