ישיבת עבודה שאמורה הייתה לדון ולגבש את תקציב המדינה ל־2025 פוצצה בהנחיית שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לאחר שראש הממשלה סירב להעלות לדיון הצעה לסגירת חמישה משרדי ממשלה. בישיבה היו אמורים להשתתף מלבד שר האוצר גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי ויו"ר המועצה הכלכלית אבי שמחון.
סגירתם של חמשת המשרדים, כפי שהומלץ על ידי משרד האוצר, אמורה להוות צעד סמלי שנועד להראות על רצינות כוונותיה של הממשלה ועל הירתמותה לצעדים הכואבים. אך נתניהו העדיף שלא לטפל בשלב זה במוקש הפוליטי, שעלול לגרום לו צרות בקואליציה.
מבחינת נתניהו, מה שעומד כעת בראש סדר היום הוא קידום חוק ההשתמטות, המונע בפועל גיוס חרדים, על אף התעקשותו לאישור התקציב במועד. שר האוצר כאמור התרעם על כך - והורה על ביטול הישיבה.
על רקע כל אלה לא ברור אם וכיצד נתניהו יצליח לאשר את התקציב ביום חמישי, בעוד יומיים. הרבה מאוד סעיפים שנויים במחלוקת לא ייפתרו עד אז, וללא אישור הממשלה עלול להיווצר צורך בצעדים כואבים ומידיים כמו העלאת נוספת של 1% במע"מ (מעבר למה שכבר אושר) או ביטול מדרגת המס הנמוכה.
בתוך כך, המצוקה התקציבית מחריפה. ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני תדון היום ביוזמת ארגון לה"ב (ארגון העצמאים) בפיצוי עסקים שנפגעו בצפון. בישיבה ישתתפו בין השאר נשיא לה"ב עו"ד רועי כהן, ראש עיריית חיפה יונה יהב, ומנהל קרן מס רכוש אמיר דהאן. על פי ההערכות ברשות המיסים, עלות הפיצוי הנוסף עלולה להסתכם ב־1.5־2 מיליארד שקל, זאת אם הדרישות יתקבלו במלואן.
מדובר בפיצוי שייעשה החל מספטמבר עד סוף 2024 (כולל נובמבר־דצמבר), כאשר חודש ההתייחסות יהיה ספטמבר 2022 (כדי שגובה הפיצוי ביחס למחזור העסקים יהיה ריאלי).
הפיצויים ששולמו על ידי מס רכוש מתחילת המלחמה עד היום הסתכמו ב־18 מיליארד שקל. כעת, בעקבות הצורך בפיצויים נוספים, הם יחצו עד סוף 2024 את רף ה־20 מיליארד שקל, מבלי שיהיה למימון התקציב מקור תקציבי חלופי. בארגון לה"ב הדגישו כי יותר מ־100 אלף עסקים בצפון חשופים לפגיעה כלכלית ו־76 אלף מהם שייכים למחוז חיפה.
עו"ד כהן: "שוב חוזר הניגון וציבור העצמאים והעסקים מופקר לגורלו. אין תקנות פיצוי ליישובים מצפון לחיפה מלבד אזור קו העימות. כיצד מצפים שישלמו את הוצאות המיסים והארנונה? מספיק להתייחס אלינו כאל אזרחים מסוג ב".