משפחה ממוצעת צפויה לספוג הפסדים בגובה כמה אלפי שקלים בשנת 2025, זאת בעקבות רצף הגזרות הכלכליות שסוכמו באישור התקציב בממשלה ביום שישי האחרון. ההכנסות ייפגעו עם צעדים כמו הקפאת מדרגות מס והתייקרות דמי הביטוח הלאומי, וההוצאות יזנקו בחסות עליית המע״מ.
התקציב עומד על כ-607.4 מיליארד שקל, וכדי לעמוד ביעד הגירעון השאפתני שהוצב, ביקשו באוצר לאשר צעדי התכנסות והתאמות תקציביות בסך 37 מיליארד שקל. אף כי הדבר חיוני לטובת שידור אמינות לשווקים, אין עוררין על כך שמדובר במספר מכות משמעותיות למעמד הביניים והעובדים בישראל. כך נרגיש זאת בכיס:
מס ההכנסה ודמי הביטוח לאומי יתייקרו – העובדים ישלמו יותר
מי שירגישו את הגזרות באופן הקשה ביותר הם העובדים והמעגלים היצרניים בישראל. מכה מורגשת במיוחד עבורם תהיה הקפאת ההצמדה למדד של מדרגות המס ושל נקודות הזיכוי, שיביאו לעלייה במס ההכנסה שנשלם.
משמעות המהלך הזה היא לא שנראה מספר נמוך יותר בשכר הנטו בתלוש, אלא שבעוד האינפלציה תעלה, השכר שלנו לא יעלה יחד איתה, וכך אותו סכום שקנה לנו כמות מסוימת של שירותים ומוצרים – יישחק ויקנה לנו פחות בשנה הבאה. ההערכות הן שהקפאת מדרגות המס תגרום להפסד של כ-900 ש״ח בשנה למשפחה.
צעד נוסף, שדווקא כן עלול להפחית את שכר הנטו, הוא העלאת דמי הביטוח הלאומי, שנועדה לממן את הקצבאות שהקפאתן בוטלה. כפי שפורסם ב״מעריב״, עצמאים ישלמו את עיקר המחיר, עם תוספת שנתית של 1,440 ש״ח בדמי הביטוח הלאומי. שכירים ישלמו את אותה תוספת, אך היא תחולק באופן שווה בינם לבין המעסיק. כלומר, שכירים ישלמו תוספת של 720 ש״ח בשנה – ומעסיקיהם 720 ש״ח נוספים.
מובטלים ועצמאים שאינם עובדים ישלמו תוספת של עוד 540 ש״ח בשנה. לעומתם, סטודנטים ואברכים ישלמו תוספת מצומצמת יותר של 174 ש״ח בשנה. משמעות הדבר היא שהעול היחסי על העובדים, ומתוכם אלה שעובדים ומשתכרים בשכר נמוך יחסית – ימשיך לגדול. כך, משפחה בה שני ההורים הם שכירים, ומשכורתם כגודל השכר הממוצע במשק (13,376 ש״ח), תספוג עלייה של כ-1,500 ש״ח בתשלום לביטוח לאומי.
עליית השכר תידחה במגזר הציבורי; 2 ימי הבראה יופחתו
דרישה מרכזית של משרד האוצר בתוכנית הכלכלית היא להפחית את הוצאות המגזר הציבורי בכ-3 מיליארד ש״ח בשלוש השנים הקרובות, והצעד שנשקל היה הקפאת העלאות השכר. אולם לאחר הידברות עם ההסתדרות, הסיכום המסתמן הוא דחייה של פעימת העלאת השכר – ולאחר שהממשלה תראה כי היא אכן תסגור משרדים מיותרים.
במקביל, יופחתו לעובדים בישראל שני ימי הבראה בשנה הבאה. שווי יום הבראה אחד במגזר הפרטי עומד על 418 ש״ח, ובמגזר הציבורי על כ-471 ש״ח. כלומר, במשפחה בה עובדים שני ההורים במגזר הציבורי, יופחתו מהכנסת משק הבית כ-1,884 ש״ח, ובמשפחה בה עובדים ההורים במגזר הפרטי, יופחתו 1,672 ש״ח.
לא רק שההכנסות יקטנו, גם ההוצאות יעלו בתחילת השנה הבאה. כך למשל, עליית המע״מ ל-18% ב-1 בינואר תביא להתייקרות גורפת בצורה מיידית בכל ענפי השירותים והמוצרים.
אולם חשוב לציין כי אין מדובר בצעד שנעשה כחלק מהתוכנית הכלכלית של התקציב, אלא מדובר בצעד שנקבע בתקציב 2024 שנפרץ לפני כמה חודשים. המשמעות: אדם שהוצאותיו עומדות בחודש על 10,000 ש״ח, ישלם 100 שקלים נוספים, והוצאותיו יעלו ב-1,200 ש״ח בשנה.
אילו גזרות נשארו בחוץ?
למרות שהגזרות הקיימות יורגשו היטב בכיס שלנו החל מינואר הקרוב, בכל זאת נחסכו מאיתנו ברגע האחרון מספר בשורות קשות. כפי שפורסם לראשונה ב״מעריב״, הפגיעה בשכר המינימום נמנעה, והוא יעלה כסדרו באפריל הקרוב. כך גם מיסוי ההטבות בקרנות ההשתלמות, שיצא מתוכנית האוצר לאחר לחץ שהופעל בהסתדרות. בתמורה לכך, יש להגיד, נאלצים העובדים לישראל לוותר על שני ימי הבראה.
כמו כן, הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי הוצאה מהתקציב לאחר לחץ שהפעילו שרי ש״ס, וכך קצבאות הנכים, הזקנה, שורדי השואה ועוד, ימשיכו להיות צמודות למדד המחירים לצרכן כסדרן. עם זאת, מימון הצמדת הקצבאות למדד הוא הסיבה להתייקרות החדה שנרגיש בדמי הביטוח הלאומי.