היום (שלישי) מציינים בחלק ממדינות חבר העמים הבריטי את יום או נכון לומר ליל אבק השריפה. בעבר היה זה לילה רווי אש ותמרות עשן, זיקוקים ומדורות. אלפים ורבבות חגגו אותו בהתלהבות רבה. הוא קצת הזכיר את ל"ג בעומר שלנו. אך כיום התמעטו המדורות והזיקוקים ועמם גם מספר החוגגים.

מה סיפורו של ליל אבק השריפה וכיצד הוא קשור למדור הכלכלה?

אחת המילים באנגלית לאדם, אנוש, בחור, היא המילה גאי. כמו this guy. אבל למה, מה המקור הבלשני למילה הזאת? התשובה מפתיעה: הכינוי הזה הוא למעשה שמו הפרטי של מישהו שחי לפני יותר מארבע מאות שנה בשם גאי פוקס.

ובקצרה: גאי פוקס היה אחד מחמישה קושרים קתולים שביקשו להתנקש בחייו של מלך אנגליה ג'יימס הראשון, כל משפחתו ורבים מהאצולה הפרוטסטנטית. הם תכננו לעשות זאת באמצעות פיצוץ ענק מתחת לארמון וסטמינסטר שבלונדון. למה? כדי להבטיח זכויות גם למיעוט הקתולי הגדול שחי באי הבריטי.

במשך חודשים על גבי חודשים העבירו הקושרים כמויות עצומות של אבק שריפה למרתף מתחת לבית הלורדים. באביב 1605 היו במרתף עשרות חביות עץ שהכילו ביחד כמות מטורפת של 2.5 טון אבקת שריפה שהייתה אמורה "להרים" את כל הבתים שמעליה וסביבותיהם. וכמובן להרוג את המלך ואת האצילים. זה לא קרה...

ב־5 לנובמבר אותה שנה, בעקבות הלשנה, נלכד גאי פוקס בתוך המרתף ובידו חומרי בעירה. הוא עונה והסגיר את שמות הקושרים הנוספים וביום האחרון של ינואר 1606, הוצאו הקושרים להורג ויחד עמם נשללו זכויות רבות מהקתולים. לציון ההצלה של המלך והאצולה החלו לחגוג את יום החמישי בנובמבר במדינות שנשלטו על ידי הכתר האנגלי. את שרידיו של אותו חג תוכלו למצוא כיום בבריטניה, ניו זילנד, דרום אפריקה, ניו־פאונדלנד שבקנדה, באוסטרליה, ואפילו באי הקטן סנט קיטס ונוויס.

ואיך כל זה קשור לכלכלה?

ניסיונות התנקשות קיימים גם בשוק ההון ובשוקי המטבע. גם הם כמו מזימת אבק השריפה, כושלים ומסתיימים בקול ענות חלושה. אחד כזה שרבים מאיתנו עדיין זוכרים, הוא סיפורה של מניית גיימסטופ שהתרחש בסך הכל לפני פחות מארבע שנים, ב־2021. גם כאן הייתה זו קבוצה קטנה של "קושרים" משקיעים שביקשו להפיל את המערכת ולהעניש את קרנות הגידור. אך שוק ההון התגבר על האירוע ואף למד ממנו לקח.

בקצרה: קבוצה של משקיעי "כסף טיפש", עלו על־כך שיש שורט מטורף על מניית גיימסטופ והם קנו עוד ועוד ממניותיה. המחיר טיפס בטירוף והשורטיסטים, קרי, קרנות הגידור שהחזיקו בשורט של יותר ממאה אחוזים על המנייה, נלחצו. הם הימרו על מחיר רצפה ומצאו את עצמם מתמודדים מול מניה שמחירה מרקיע שחקים ללא כל סיבה ונאלצו לקנות את המניה במחיר גבוה כדי למזער הפסדים. רק להמחשה, באפריל 2020 עמד מחיר מניית גיימסטופ על 2.57 דולר בלבד. ב־28 בינואר  2021 נסחרה המנייה בסביבות ה-500 דולר!!!

אירוע כזה נקרא כיום בשם "שורט סקוויז" ולא אאריך בסיפור המרד הזה שניסה להפיל את המערכת והסתיים כאמור בקול ענות חלושה משום שהברוקרים הגבילו את המסחר, הרגולטורים התערבו והגבירו את הפיקוח והשוק חזר לאיזון.

אירועים דומים התרחשו גם בשוק המטבע הבינלאומי כשספקולנטים ניסו להפיל את הליש"ט הבריטית בשנת 1992 או במשבר המטבעות האסייתיים ב־1997. גם במקרים הללו, המערכת המוניטרית והפיננסית ידעה לבלום את "הקושרים" ולשמור על ה"ממלכה".

בכל שנה, בחמישי לנובמבר, אני נזכר בסיפורו של גאי פוקס ובכישלונה של המזימה להפיל את המלך והאצולה. מה שמזכיר לי את סיפורה של גיימסטופ וסיפורים דומים. כיצד מצליחה "ממלכת" שוק ההון לשרוד ניסיונות התנקשות כמו זה?

היא לומדת מכל ניסיון כזה ומשכללת את עצמה. כיום קיימים מנגנוני הגנה מובנים שכוללים מפסקי מסחר אוטומטיים שבולמים נפילות חדות ודרמטיות; ישנן מגבלות על תנודות מחירים שנועדו לשמור על יציבות גם במקרים חריגים; קיים פיקוח רגולטורי הדוק וישנה יכולת להגביל פעילות קיצונית. בנוסף, הכוח וההשפעה אינם נמצאים בידי גורם אחד והם מבוזרים וזאת בשל ריבוי השחקנים בשוק; מגוון מקורות נזילות; וכאמור מערכות של איזונים ובלמים.

בעניין הרגולציה אולי כדאי להוסיף ששקיפות והפיקוח התחזקו בשנים האחרונות והם כוללים דרישות דיווח מחמירות; ניטור עסקאות בזמן אמת ואכיפה משמעותית. כל אלה נועדו לשמור על כספי המשקיעים ולצמצם את הסיכויים של קבוצת קושרים "להפיל את המערכת". זה לא אומר שאין אפשרות כזאת ולכן צריכים תמיד לזכור את החמישי בנובמבר.

דניאל שבקס הוא מנכ"ל 'הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.