שתי חברות העוסקות בתחום ייצור מערכות ביטחוניות דיווחו אתמול לבורסה על קבלת הזמנות חדשות בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
חברת אלביט מערכות קיבלה מצבא ארה"ב הזמנה לאספקת מערכות ביטחוניות בהיקף 127 מיליון דולר (כ־480 מיליון שקל). מתחילת 2024 היקף ההזמנות למערכות ביטחוניות של אלביט עבר את המיליארד דולר וזה עוד לא הסוף. אלביט מערכות נשלטת על ידי משפחת פרדמן.
חברת עשו"ת אשקלון דיווחה במהלך הרבעון השלישי ובמהלך אוקטובר של שנת 2024 שחברת הבת אי די סי קיבלה הזמנות ממשרד הביטחון לאספקת חלקי חילוף ושיקום של המערכות המיוצרות לפרויקטים של רק"מ (רכב קרבי משוריין) בהיקף 29 מיליון שקל. זמן האספקה הוא במהלך 2025־2026. צבר ההזמנות הקיימות וההזמנות הצפויות ל־30 בספטמבר עומד על 1.66 מיליארד דולר, שמתוכם 89 מיליון שקל הם צבר הזמנות והזמנות צפויות של אי די סי.
בהנהלת החברה מסבירים שקצב קבלת ההזמנות ממשרד הביטחון התגבר משמעותית בעקבות המלחמה. זאת הסיבה שתקציב הביטחון ל־2025 יגדל באופן ניכר ויסתכם ב־117 מיליארד שקל. זאת ועוד: עם הגשת ההמלצות של ועדת נגל ייתכן שהוא יגדל בשיעור נוסף בהמשך הדרך.
עשו"ת אשקלון נשלטת על ידי קרן ההשקעות פימי שבניהול ישי דוידי. הגידול בהיקף ההזמנות ניכר בעלייה במניות, שהשלימו מתחילת השנה זינוק של כ־90%. לקרן פימי השקעות נוספות במוצרים מתחום הפעילות הביטחונית, כמו מוצרי תעופה (מנועי בית שמש ותאת טכנולוגיות) ועוד. מוטבות נוספות ממצב המלחמה הן החברות הממשלתיות, ובראשן התעשייה האווירית, אלתא ורפאל. מכירותיהן צפויות לגדול בעיקר בזכות פיתוח מערכות הגנה מפני ירי אווירי לסוגיו. מדובר בין השאר בכיפת ברזל, חץ, קלע דוד, מעיל רוח ומערכת הלייזר החדשנית (אם תוכח אפקטיבית נגד מתקפות כטבמ"ים).
הצלחות עסקיות אלה אינן נעלמות מעיניו של שר האוצר. בצלאל סמוטריץ' החליט על הקמת ועדה לבחינת היטל מיוחד על רווחי היתר של הבנקים ושל מגזרים אחרים (כשהכוונה היא בין השאר לחברות הביטחוניות). בוועדה יהיו חברים בכירי האוצר, והכוונה היא להשית את תשלומי המס החל משנת 2026. נזכיר שהבנקים כבר חויבו בתשלום היטל של 2.5 מיליארד שקל בגין הרווחים ב־2024 ו־2025.