בשבוע שעבר נכנס לתוקף שינוי בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שעשוי להזרים מיליארדים רבים לבורסה הישראלית.
גופים גדולים, מדינתיים, הם גופים "כבדים" ועמוסי בירוקרטיה. "תהליכי ייצור" של רפורמות במדינת ישראל נמשכים לעיתים שנים ארוכות (את הרכבת הקלה בתל אביב למשל החלו לתכנן כבר בשנות השישים של המאה הקודמת).
גם ה"רפורמה" הזאת בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ששינתה את הדרך בה יכולים אפוטרופוסים להשקיע את כספי החסויים עליהם הם ממונים, הייתה אמורה להתרחש לפני שנים רבות. אבל, בשעה טובה, גם המדינה הבינה שאם היא רוצה בטובתם של החסויים עליה לאפשר לאפוטרופוסים שלהם להשקיע את כספם בשוק ההון, או לפחות את חלקו.
להבנת הרפורמה, הנה כמה מילים על אפוטרופסות: אפוטרופוס הוא מי שאחראי ל"חסוי" ומונה לכך על ידי המדינה. חסוי הוא מי שאינו יכול לבצע בעצמו פעולות שונות בכספו. מקור המילה אפוטרופוס לקוח מיוונית ומשמעותו "ממונה". כך לדוגמא ממונה האפוטרופוס על יתומים בכלל ויתומים מאב ומאם בפרט (ולצערנו התרבה מספרם בשנה האחרונה) או לאנשים שנמצאים במצב סיעודי לא עלינו ולא עליכם.
האפוטרופוס אחראי לכספם של אלו ותפקידו לשמור עליו. זו הסיבה לכך שישנן תקנות שנועדו להסדיר את הדרך בה יכול אפוטרופוס להשקיע את כספם של החסויים. עד השבוע שעבר יכול היה אפוטרופוס להשקיע את הכספים במסלולים סולידיים בלבד. מאוד סולידיים. להמחשה: אג"ח ממשלתיות לטווח קצר. אה, ופיקדונות בבנקים שנושאים ריבית כמעט אפסית אך גם אינם מסכנים את כספי החסויים.
אם בכל זאת ביקש אפוטרופוס להשקיע את הכספים שבאחריותו באפיקים קצת יותר מניבים כמו מניות, היה עליו לעבור מסלול ייסורים שכלל אישור של האפוטרופוס הכללי ואפילו אישור של בית המשפט. דבר שהרתיע רבים ומנע ממיליארדים רבים להיכנס לשוק ההון. כספם של החסויים אמנם נותר אולי בעינו אך לא הניב פירות, לפחות לא מה שיכול היה להיות.
לא ידוע כמה כסף נמצא באחריות אפוטרופוסים אך ההנחה היא שמדובר בעשרות אם לא מאות מיליארדי שקלים. כאמור, החל משבוע שעבר חלו שינויים בתקנות כך שיתאפשר לאפוטרופוס להשקיע בתנאים מסוימים, חלק מסוים מהכסף, גם בשוק ההון. בין היתר קובע השינוי כי האפוטרופוס יוכל להשקיע במוצרים מחקים ולא רק בישראל. הוא יוכל להשקיע ב־ S&P 500 ובדאו ג'ונס שזינקו בשבוע שעבר בצורה משמעותית. הוא יוכל להשקיע ישירות במניות ואף באגרות חוב קונצרניות.
וזה למעשה הלקח עבורנו. אפילו המדינה ואפילו מוסד האפוטרופוס הכללי שהוא אחד מהגופים השמרניים ביותר במדינה, הפנים את העובדה הפשוטה שהאפיק הטוב ביותר לחיסכון לטווח ארוך ובינוני הוא שוק ההון. כדאי שכל אחד מאיתנו שרוצה לחסוך לעתיד, יסיק גם הוא את המסקנה הפשוטה הזאת ויעשה "רפורמה" באפיקי החיסכון שלו כדי להגדיל את התשואה הפוטנציאלית של השקעותיו.
ונחזור לרפורמה בה פתחנו. מדובר בבשורה לשוק ההון המקומי שיזכה ל"דם חדש" שיוזרם אליו על ידי אפוטרופוסים. נכון אמנם שלא נראה בימים הקרובים "קפיצה" דרמטית בהיקף הכספים שיוזרמו לבורסה בפרט ולשוק ההון בכלל. אך הדבר עשוי לבוא לידי ביטוי בשנים הקרובות. מה גם שבעידן של אינפלציה מדובר בבשורה גם עבור החסויים שכספם - עליו הופקדו האפוטרופוסים - עשוי להישחק במהירות בשל עליית המחירים. הגמשת תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תאפשר למי שממונה על כספם להגן עליו ולו במעט מהשלכות האינפלציה.
–
דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.