השנה האחרונה היוותה נקודת מפנה בכל הנוגע לחשיבות התעשיות הביטחוניות הישראליות, שצבר ההזמנות מהן עולה כיום על 250 מיליארד שקל ־ סכום דמיוני עד לפני שנה וקצת.
עסקת הענק שפורסמה, שלפיה רפא"ל ואלביט יקבלו הזמנות בהיקף של כ־100 מיליארד דולר, היא הסנונית האחרונה, ואליה ככל הנראה יתווספו השקעות בתעשיות קטנות ובינוניות בהיקף של עשרות מיליוני דולר. האם זו מגמה שתלך ותגבר בשנים הקרובות? יש להניח שהתשובה חיובית לאור התפתחויות גיאופוליטיות המתרחשות באזורנו.
כניסת איראן למעורבות במלחמה בישראל, כמו גם איום החות'ים, המיליציות בעיראק והתמיכה המסיבית של רוסיה וסין, לא מותירה ספק כי המלחמה באזורנו מהווה ספח למלחמה הבין־גושית בין סין, קוריאה הצפונית, איראן, טורקיה, רוסיה ואחרות לבין מדינות המערב. מגמה זו של התחמשות המדינות משמשת קטליזטור לכלל התעשיות הביטחוניות, אך במיוחד לישראל שנאבקת בשבע זירות בו־זמנית.
בהקשר זה, הדגיש מנכ"ל משרד הביטחון היוצא אלוף (במיל') אייל זמיר כי מערכות ההגנה החדשות אמורות מצד אחד לפתח תשובות לכטב"מים, ומצד שני להוזיל את העלויות הגבוהות של אמצעי ההגנה המופעלים כיום. אחד האמצעים שחברת רפא"ל חשפה בימים האחרונים הוא מערכת הגנה ניידת לכוחות המתמרנים באזורי לחימה כדי להגן עליהם מפני כטב"מים ופצצות מרגמה.
הדבר הנדרש כיום הוא יכולת מענה של מערכת מגן אור לגילוי וזיהוי בזמן אמת. מעבר לכך, אלביט קיבלה נתח ענק בסך 200 מיליון שקל בעסקת הענק למערכות הלייזר שמהוות נתח משמעותי ביירוטים. יש לזכור שכל פיתוח כזה יאפשר לחברות, לרבות התעשייה האווירית שנחשבת מובילה בתחומי היירוט, לפתח את היכולות למדינות שלהן משווקות התעשיות את מרכולתן.
לדוגמה, אחד האתגרים המרכזיים נוגע להכוונת ומיקוד קרן הלייזר בין שני אובייקטים שטסים במקביל זאת באמצעות כלי טיס אחד - דבר שיחסוך עלויות משמעותיות למערכת הביטחון. חלק נוסף הוא המענק שהעמידה ארה"ב לישראל בגובה 8.7 מיליארד דולר ונועד לתיאום בהצטיידות ממושכת של מאות ואלפי טילי יירוט עבור כיפת ברזל וקלע דוד, אך גם לפיתוח מגן אור. זוהי למעשה תפנית אסטרטגית ביכולותיה של ישראל לשמור על שמיים כמעט נקיים ולהגדיל את אחוזי הבלימה של הטילים והרקטות הנורים לעברה.
המשמעויות של כל אלו הן דחיפה עצומה לתעשיות הביטחוניות, שכבר היום מתקשות לעמוד בקצב גיוס עובדים למרות הפיתויים הגדולים המוצעים להם בשכר ובאופק להתקדמות בתפקידים. השילוב של מערכות מגן אור וכיפת ברזל הוא הסיבה המרכזית להחלטת משרד הביטחון להשקיע בהן, כאשר אלביט היא הספק של המערכות להכוונת פצצות לייזר, וכן מערכות לייזר להסטת טילי כתף המופעלים בידי חוליות מחבלים בלבנון ובעזה ומאיימים על כלי הטיס.
פיתוח משותף ללוקהיד מרטין ורפא"ל נוגע למערכות הלייזר המותקנות במגן אור, שיהוו תשובה הולמת לאיומים המגוונים המופנים כלפינו. נוסיף לכך נתון שפרסמה מערכת הביטחון, שלפיו מתחילת המלחמה עד היום הסתכם הרכש הביטחוני בכ־10 מיליארד שקל. לא מדובר רק בהגנה אווירית, אלא גם במענה למטענים המופעלים מרחוק ופוגעים בטנקים ובנגמ"שים.
היקפי המכירות בחברות הביטחוניות גדלו מאוד. כך למשל אלביט דיווחה על חוזים חדשים, מהארץ ומחו"ל, ביותר מ־930 מיליון דולר; ספקית שירותי הלוויין אימאג'סט מדווחת על הזמנות בשווי 84.5 מיליון דולר; עשות אשקלון דיווחה לאחרונה על הזמנות ממערכת הביטחון בהיקף של 23.5 מיליון דולר; ארית תעשיות מרעומים דיווחה על הזמנות בהיקף של 80 מיליון שקל ועוד.
במקביל, התעשייה האווירית חוותה את אחת השנים המוצלחות ביותר שלה בעקבות עסקת ענק למערכות אוויריות עם מדינה זרה בשווי 1.9 מיליארד דולר. החברה דיווחה על הכנסות ורווחים בחציון הראשון של 2024 בהיקף של 1.4 מיליארד דולר, כאשר צבר ההזמנות לרבעון השני עמד על סכום שיא של 22 מיליארד דולר.
לכך מתווספות התעשיות הקטנות של רובים, תת־מקלעים, אקדחים, ציוד אלקטרו־אופטי, וכן חברות המפתחות מערכות מבוססות בינה מלאכותית לזיהוי רחפנים, מערכות בקרת ירי, מערכות ניווט עמידות בפני כטב"מים ורחפנים, מערכות צילום המותקנות בכטב"מים ורבות אחרות.
ישראל יודעת תקופת פריחה חסרת תקדים ושוברת שיאים, וככל שיפותחו מערכות מורכבות מצד מדינות יריבות, כך נראה בשנים הקרובות גידול מתמיד בהיערכות טכנולוגית, צבאית ומודיעינית נרחבת.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי לתעשיות ביטחוניות וטכנולוגיות מתקדמות