קצב האירועים במדינתנו כל כך גבוהים עד שהאישור על התקציב שעבר בממשלה נראה רחוק כ"כ, אך אנו בלה"ב – לשכת העצמאים בישראל, וכארגון יחיד יציג לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים, אשר מהווה חלק מרכזי בהצגת הסוגיות המקשות על בעלי העסקים – שקדנו בימים האחרונים על הערותינו ביחס לחוק ההסדרים.

ההצעה הנוכחית לתוכנית הכלכלית מתעלמת מעקרון השוויון בדיני המס הקובע: מיסוי שווה על הכנסה המופקת בידי עצמאי או שכיר- היות ומטילה נטל כלכלי אשר מתורגם לעלות מיסוי גבוהה יותר המוטלת על הכנסתו של העצמאי.

הצעת החוק המוצעת פוגעת באופן משמעותי בציבור העצמאים, אשר מהווים חלק מהותי מכלכלה משגשגת, דינמית ותחרותית. בעוד ששכירים נהנים מיציבות סוציאלית רחבה, עצמאים מסתמכים על הכנסותיהם החודשיות ושמירה על גמישות תפעולית על מנת להבטיח את רווחיותם וקיומם הכלכלי. פגיעה זו אינה רק פוגעת ברווחיהם האישיים, אלא משפיעה גם על הכנסה פנויה של אזרחים רבים, עקב עליית יוקר המחיה הנובעת כתוצאה משינויים אלו. 

יש לזכור כי הכבדה בירוקרטית נוספת כגון חיובי מיסים על הכנסות רווחים לא מחולקים רק לעצמאים שהתאגדו כחברת מעטים ואיסור שימוש במזומן, יוצרת אבחנה לא הוגנת בין ציבור העצמאים לשכירים, כשהאחרונים אינם מושפעים מאותם שינויים בצורה דומה.

יתרה מזו, שינויי החקיקה המוצעים מעוררים חשש עמוק לפגיעה משמעותית בציבור העצמאים ובאזרחים בכלל. חשוב להדגיש כי פגיעה בהכנסה הפנויה של האזרחים, ובמיוחד של העצמאים, עלולה להוביל להשלכות מרחיקות לכת על איכות החיים ויוקר המחיה במשק הישראלי. הגדלת הנטל המיסוי והבירוקרטי על העצמאים,  לצד צמצום אפשרויות החיסכון וההשקעה, עלולה לפגוע ביזמות, בחדשנות ובצמיחה הכלכלית. הצעת חוק זו מדגישה את האפליה בין ציבור העצמאים לציבור השכירים, כאשר האחרונים אינם נפגעים באותה מידה מההגבלות על רכישות במזומן וללא חשבוניות. שינויים אלו עלולים להעמיק את הפערים הכלכליים ולהקשות על העצמאים להתמודד עם אתגרי השוק המשתנה.

לדוגמא סעיף מתוך החוק קובע על איסור תשלום שנתי. ההצעה מגבילה הוצאה מעל לסכום של 200,000 ₪ של תשלום במזומן אם בוצעה באופן שנתי.  כך גם לא יותר קיזוז תשומות. מדובר בתשלום חודשי עד 16.6 אש"ח. קרי, הגבלת הוצאות במזומן, ללא תלות בגובה כל אחד מהתשלומים הינו גזירה לא סבירה ופגיעה בסחר הרגיל, ישנם עסקים רבים המתנהלים עדיין במזומן, בסכומים קטנים אך מצטברים, לדוגמא מכולת שכונתית. בעל המכולת שיאלץ לקבל תשלומים במזומן עד גובה 16.6 אש"ח בחודש, יאבד לקוחות פוטנציאלים שיחפשו חלופה.  

דוגמא נוספת מתוך החוק הינה ביטול הפטור ממע"מ לתיירות נכנסת, וביטול שיעור המע"מ אפס על שירותים נלווים לתייר כגון לינה וכדומה. שינוי שיעור המע"מ מ- 0 ל- 17% יגרום לפגיעה אנושה לאותם עסקים קטנים ועצמאים שחלק גדול מפעילותם מתבסס על תיירות. הם ייאלצו לספוג חלק מהעלייה כדי לשמור על מחירים תחרותיים ואת עליית המחירים הצפויה. שינוי זה פוגע ישירות בהכנסותיהם של העצמאים כגון – מורי דרך, חברות הסעות, מסעדות תיירים, חנויות מזכרות, בעלי מלונות קטנים, מפעילי אטרקציות תיירותיות-  כיוון שהפטור הנוכחי תורם לתחרותיות של תיירות ישראל ביחס לשוק הגלובלי. הפגיעה תהיה כפולה: העצמאים יסבלו מהכנסות מופחתות, וישראל תאבד תיירים שיחפשו יעדים זולים יותר מבחינת מס. מצב זה עלול להוביל לפגיעה משמעותית בקיומם של עסקים קטנים ובינוניים בתחום, וכניסתם של רשתות ענק שהן יכולות לספוג עלויות נוספות ולגלגלן לצרכן. הדבר גם יוביל לפגיעה בכלכלה המקומית: תיירות נכנסת מהווה מקור חשוב להכנסות במטבע זר. פגיעה בענף עלולה להשפיע לרעה על מאזן התשלומים של המדינה ועל הכלכלה המקומית בכללותה.

עוד דוגמא מתוך החוק היא חלקות רווחים כפויה על חברות מיעוטים. כיון שפקידי האוצר מנסים למצוא מוצא איך למלא את קופת המדינה ולצמצם את הגרעון בעקבות המלחמה, ישנה דרישה לחלק את הרווחים בחברה ומתוך זה להטיל מס מידי. קרי, הכספים לא ינותבו לאפיקי שיפור והשבחת העסק.

דוגמא אחרונה מתוך החוק היא מיסוי קרנות השתלמות ועצירת הגידול בהטבת המס במשיכת פנסיה. האוצר רוצה למסות את קרנות ההשתלמות ולהקפיא את ההטבות להפקדות פנסיוניות, כך שיאפשר למסות את הריבית ורווחים שנצברו בקרן ההשתלמות מהיום שהפכה לנזילה. על אף שהאוצר טוען שרוב ההכנסות מהמס יגיעו מהעשירונים העליונים, לעשירונים אלו יש אפיקי השקעה חלופיים והפגיעה הלא פרופורציונלית היא בעיקר במעמד הביניים, בהם עצמאים. עצמאי ממוצע המשתכר ב-11,180 שקל בחודש ישלם 1,200 שקל יותר במס הכנסה כל שנה. מדובר באובדן של 1% מהכנסותיו. מיסוי זה צפוי להוריד את האטרקטיביות של קרנות ההשתלמות, ולמעשה לפגוע באחד אפיקי החיסכון לטווח הבינוני אשר יכולים לשמש עצמאים לפתח ולקדם את העסק שלהם. אחד הדברים החשובים לעסק הוא לגדול ולצמוח באופן עקבי ועדיין לשמור על יציבות פיננסית, וכאמור אחת הדרכים לבצע זו הוא חיסכון נזיל ונגיש – מה שקרן ההשתלמות סיפקה עד כה. אך, התיקון החדש המוצע בחוק עלול לפגוע בכלי זה וכתוצאה מכך לפגוע בצמיחת העסקים. המשמעות של הקפאת הגידול בהטבת המס בפנסיה היא שפנסיונרים יקבלו פחות כסף בנטו בקצבה שלהם. מאחר והעצמאים אינם זכאים להטבות שניתנות לשכירים במסגרת ביטוח לאומי והפרשות פנסיוניות מהמעסיק, הם נאלצים לסמוך על הטבות המס כאמצעי עידוד לחיסכון. קרי, תחול פגיעה בביטחון הכלכלי של העצמאים בעתיד וייפגע התמריץ לחיסכון. 

לסיכום, חוק ההסדרים לשנת 2025 מציג שינויים משמעותיים במערכת המיסוי, המשפיעים במיוחד על העצמאים והעסקים הקטנים. האוצר בניסיונו לצמצם את הגירעון התקציבי שנוצר בעקבות המלחמה, בחר לצמצם השקעתו במנועי צמיחה ולהתמקד במדיניות של העלאת נטל המס, מה שיפגע בעיקר במעמד הביניים, שבו נכללים רוב העצמאים והעסקים הקטנים. מדיניות זו צפויה להשפיע לרעה על התנאים סוציאליים, אפיקי חיסכון והשקעה, ורווחיות העסקים, דבר שיאיים על היזמות, החדשנות והצמיחה במשק. לכן יש להתחשב בצרכים הייחודיים של העצמאים ובהשלכות ארוכות הטווח על המשק הישראלי. בעניין זה חשוב להדגיש כי העצמאים והעסקים הקטנים מהווים עמוד תווך משמעותי בכלכלה הישראלית, בהיותם אחראים ליותר ממחצית מהתוצר העסקי במשק ומספקים כ60% מהמשרות במגזר העסקי. יש ליצור איזונים אשר יאפשרו צמיחה והתפתחות של המגזר העסקי. הקשחת ההוראות תוביל להכבדה בירוקרטית, צמצום ההכנסות, שחיקת תנאי הפנסיה והקטנת הגמישות התפעולית של עסקים קטנים. על כן, יש לבחון מחדש את הצעות החוק ולמצוא פתרונות מאוזנים שאינם פוגעים בזכויותיהם ופרנסתם של העצמאים.

הכותבת היא סגנית נשיא להב