על פניו, גם בתום שנת לחימה, המשק הישראלי מגלה עמידות וסימני חוסן יחסיים. כך למשל בתחילת השבוע פורסמו נתונים שמעידים על התאוששות קצב הצמיחה, שהגיעה ל-3.8% ברבעון השלישי. אולם בהסתכלות על הנתונים בפילוח גיאוגרפי, מתבררת תמונה מורכבת יותר. למרות שברוב אזורי הדרום חלה התאוששות, הצפון המפונה ממשיך להיות הנפגע הכלכלי העיקרי מהמלחמה המתמשכת.
היום (שלישי) מפרסמת שבא, שמנהלת את מערכת התשלומים בכרטיסי אשראי, את נתוני ההוצאות בערים המרכזיות בדרום ובצפון, בחודשים ינואר עד אוקטובר 2024, לעומת אותם חודשים בשנה שעברה. נתוני הפעילות העסקית שמתבצעת באותם ערים מהווים דרך טובה להבין את תמונת המצב הכלכלית העגומה.
מהנתונים עולה כי הערים המפונות בצפון, שלומי וקריית שמונה, חוו את הירידה הדרמטית ביותר כאשר בחודש אוקטובר 2024 ההוצאות באשראי בהן צנחו ביותר מ- 55% אל מול החודש הראשון של המלחמה באוקטובר 2023.
בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2024, במקביל לעצימות המלחמה הגוברת בלבנון ולהרחבת טווח השיגורים, ניתן לראות שחלה ירידה בהיקפי הרכישות בכרטיסי חיוב וערים נוספות בצפון חוו ירידה בפעילות כגון – טבריה, עכו, צפת והקריות.
לעומת זאת, בערים גדולות באזור המרכז, כמו תל אביב וראשון לציון, ההוצאות דווקא צמחו בחודש אוקטובר 2024 בכ-30% ביחס לחודש הראשון של המלחמה, אוקטובר 2023.
בערים אחרות בצפון, שטווח והיקף השיגורים התרחב אליהם במהלך אוקטובר, ניתן לראות שהעלייה בהוצאות לעומת אוקטובר אשתקד הייתה מתונה יותר בצורה משמעותית והסתכם באחוזים בודדים.
התאוששות בדרום, נתוני אילת מזנקים
אילת, שמתבססת ברובה על הכנסות מתיירות, סבלה מטבע הדברים בחודשי המלחמה הראשונים מירידה בפעילות העסקית לאור העובדה שהפכה לעיר שאכלסה מפונים רבים מהדרום והצפון. החזרה של אילת לפעילות עסקית באה לידי ביטוי באוקטובר 2024, החודש בו צוינו כל חגי תשרי, עם עליה של יותר מ-66% בהוצאות בכרטיסי אשראי.
בעיר שדרות, שלאחר מתקפת 7 באוקטובר תושביה פונו, חלה התאוששות, כשהציגה באוקטובר היקף הוצאות של יותר מפי שלוש לעומת אוקטובר אשתקד. בעיר נתיבות השכנה, העלייה בהוצאות זינקה ביותר מפי שניים.