חמשת הבנקים הגדולים סיימו את תשעת החודשים הראשונים של 2024 (ינואר־ספטמבר) ברווחי שיא של 22.6 מיליארד שקל – גידול של 15.3% בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2023.
ברבעון השלישי של השנה הרוויחו הבנקים 7.64 מיליארד שקל, גידול של 30.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אתמול פרסם הבנק הבינלאומי את דוחותיו הרבעוניים וחתם את עונת הדוחות. הבנק הרוויח ברבעון 620 מיליון שקל ורשם את הזינוק הגבוה ביותר (36.3%) ברווח. התשואה על ההון הסתכמה ב־19.4%.
מתחילת השנה גדלו רווחיו ל־1.8 מיליארד שקל. מנכ״ל הבנק, אלי כהן: ״הבנק שומר על כריות הון ונזילות גבוהה לנוכח התמשכות המלחמה וכדי לצלוח בשלום את התקופה הקשה״.
את הרווח הרבעוני הגבוה ביותר (2.3 מיליארד שקל) הציג הרבעון בנק לאומי בניהול חנן פרידמן, שרשם גם את הרווח הגבוה ביותר (7.3 מיליארד שקל) מתחילת 2024.
את התשואה הגבוהה ביותר על ההון (30.6%) רשם הרבעון הבנק הבינלאומי. בזכות הרווחים יוצאי הדופן חילקו הבנקים לבעלי המניות מתחילת השנה דיבידנד במזומן בסכום שיא של 2.6 מיליארד שקל.
הכסף חולק אף שבמקביל המשיכו הבנקים לשמור על נזילות ועל רזרבות כספיות. כך למשל הונם העצמי זינק לסכום שיא של 193 מיליארד שקל.
כיצד מוסברת תופעת הרווחים בבנקים בשיאה של המלחמה, כשמאות אלפי חיילים מגויסים ודירוג האשראי בישראל בירידה? הרווחיות יוצאת הדופן מוסברת על ידי שלושה גורמים עיקריים: רווחי ריביות גבוהים בזכות הפער הגבוה בין הריבית על הפלוס לריבית על האוברדרפט; הירידה החדה בהפרשות לחובות בעייתיים בזכות שמרנות יתר שהוצגה ברבעונים הקודמים; ולבסוף, גם המדדים הגבוהים יחסית ברבעון, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, יצרו רווחי הון לבנקים בגין השקעותיהם בנכסים צמודי מדד.
הרווחים הגבוהים עלולים לפתות פוליטיקאים כמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ לשים יד על הכסף באמצעות גביית היטלי מלחמה, בנוסף על אלה שכבר הוטלו בסכום של 2.5 מיליארד שקל.