קופות החולים בישראל סיימו את שנת 2023 כולל של כ-965 מיליון ש״ח, כך עולה מהדוח השנתי המסכם את פעילות הקופות, שמפרסם האגף לפיקוח על הקופות במשרד הבריאות. אף כי מדובר בירידה בגירעון, לעומת יותר ממיליארד וחצי ש״ח ב-2022, עדיין מדובר בגירעון משמעותי שכולל בחישובו גם את כספי התמיכה שמקבלות הקופות מהמדינה.
קופת החולים כללית, שמבטחת כמחצית מהישראלים, הייתה בסוף השנה בגירעון של 802 מיליון ש״ח. סכום שכולל את גירעון מגזר בתי החולים של הקופה – כ-2.9 מיליארד ש״ח. במשרד הבריאות מודאגים מהנתון, ואומרים כי מדובר בגירעון ״משמעותי שמחייב מתן מענה לטווח ארוך, באופן שלא יפגע באיכות וזמינות שירותי הבריאות למבוטחים״.
מכבי סיימה את השנה עם גירעון של 92 מיליון ש״ח, מאוחדת עם גירעון של 69 מיליון ש״ח ולאומית עם גירעון של 2 מיליון ש״ח.
במשרד הבריאות טוענים כי ״החלטות הממשלה שהתקבלו בשנים האחרונות בדבר עדכון מדדי יוקר הבריאות והגידול הדמוגרפי הגדילו את בסיס עלות הסל ועדכנו אותו מעתה ואילך, אולם ככל שאותן החלטות מתודולוגיות היו מתקבלות בתחילת העשור הקודם הרי שבסיס עלות הסל היה גדל בסכום נוסף של כ- 3.4 מיליארד ש״ח, שהיה מייתר את הצורך בכספי תמיכות, בהתמודדות עם הגרעון הקיים ואף מאפשר את הרחבת השירותים״.
״עם זאת״, אומרים במשרד, ״בשל קצב הזדקנות האוכלוסייה המואץ, עדכונים אלה עדיין אינם משקפים באופן מלא את העלייה הצפויה בשנים הקרובות בצריכת שירותי הבריאות והגידול בתחלואה ובהוצאות שונות. עדכון המקדם הדמוגרפי בתחילת כל שנה יאפשר את התאמת שירותי הבריאות להזדקנות האוכלוסייה והתחלואה העולה״.
בדוח נכתב כי ״בחודש דצמבר 2023 אושר המתווה הרב שנתי להסדרת תקציבי הקופות במטרה לייצר אופק תכנוני ותפעולי ארוך טווח למערכת הבריאות. הממשלה אישרה את הגדלת בסיס עלות הסל בכ-4 מיליארד שקלים, מתוכם למעלה מ-2 מיליארד עבור הטמעת תמיכות קיימות״. במשרד הבריאות טוענים כי בהתאם, חלה ירידה בגירעונות הקופות ללא תמיכות, ובהתאם השתפרה יכולת התכנון ארוך הטווח ויציבות קופות החולים.
מימון עלות סל הבריאות מהכנסות מהשתתפויות המבוטחים ירד לשיעור של 5.41% לעומת שיעור של כ- 6.8% לפני כעשור. הכנסות מהשתתפויות עצמיות מתרופות בסל עלו בשיעור ריאלי של כ- 2% והשתתפויות עצמיות ממבוטחים עבור שירותים עלו בכ- 1.5% בשנת 2023 לעומת 2022.
באשר להוצאות השכר בגין רופאים עצמאיים – בשנת 2023 עמדו ההוצאות על כ-6.8 מיליארד שקלים לעומת כ-6.1 מיליארד ש״ח בשנת 2022, גידול של כ-10%, זאת בהשוואה לגידול של כ-6% בהוצאה על כוח אדם שכיר. כתוצאה מכך, שיעור ההוצאה על רופאים עצמאיים מסך ההוצאה על השכר גדל בכל קופות החולים כאשר מכבי עם השיעור הגבוה ביותר של כ-59.4% הוצאות שכר לרופאים עצמאיים מתוך סך הוצאות השכר.
סך היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ- 3.9 מיליארד ש״ח, המהווים שיעור של כ- 5.5% מעלות סל הבריאות. לעומת היקף תמיכות בסך של 6.3 מיליארד בשנת 2022 (10.3%) לאור הטמעת תמיכות כאמור לבסיס סל הבריאות.
הוצאות קופות החולים עבור תרופות וציוד רפואי עלו בשיעור של 2.9%, ״בעיקר לאור טכנולוגיות חדשות שהתווספו לסל״, לפי משרד הבריאות.
כללית מימנה מתוך מקורות הסל כ-2.9 מיליארד ש״ח עבור בתי החולים שבבעלותה ומכבי מימנה סך של 104 מיליון ש״ח עבור ביה"ח אסותא אשדוד. במקביל, רשמה מכבי רווח סולו של 68 מיליון ש״ח מפעילות אסותא מרכזים רפואיים.
בעוד כללית ומכבי הציגו הון עצמי חיובי, מאוחדת ולאומית הציגו הון עצמי שלילי, שמשמעותו גירעון בנכסים נטו. במאוחדת הגירעון בנכסים נטו עומד בתום התקופה על כ-958 מיליון ש״ח, ובלאומית על סך של כ- 1.145 מיליארד ש״ח. ההון החוזר, המשקף את עודף ההתחייבויות השוטפות על הנכסים השוטפים, עמד בתום שנת 2023 בגרעון של כ- 11.2 מיליארד ש״ח לעומת כ-10.8 מיליארד ש״ח בשנת 2022.
כל הקופות רשמו גידול במספר המבוטחים. במכבי ובמאוחדת קצב ההזדקנות היחסי של מבוטחיהן גרם לעלייה גדולה יותר במספר הנפשות המתוקננות (בהתאם לגיל, מגדר ומקום מגורים) ולעלייה של שיעור חלקן מתוך כלל הנפשות המתוקננות.
הגידול בהוצאות מכונים, מרפאות ומעבדות פרטיים (כ- 6.1%), הוצאות אשפוז (כ- 2.3%), הוצאות שכר (כ- 1.6%) והוצאות תרופות וציוד רפואי (כ-2.9%) בשנת 2023 לעומת ההוצאות המתואמות לשנת 2022, הביאו לעיקר העלייה בהוצאות מגזר הקהילה, בשיעור של כ-2.3%, כאשר ההוצאה המתואמת לנפש נותרה ללא שינוי לעומת שנת 2022.