המלחמה טובה מאוד לבנקים, וזה נכון בעולם מאז ומתמיד. ממשלות זקוקות לכסף בכדי לנהל מלחמה; המנהיגים מלווים כסף מהמערכת הבנקאית; הממשלות מנפיקות אג"ח בשיעור מוגבר בכדי לנהל מלחמה - והבנקים נהנים מזרימת הון במערכת או מדמי הפצה. הממשלות קונות כלי נשק, צריך מימון לרכישה, אחזקה, הפעלה, וגם שכר לחיילים.
גם בשיקום ההריסות לאחר מלחמה הבנקים מעורבים, כפי שהיה עת ניהלו את קרנות השיקום של כוויית ועיראק לאחר מלחמת המפרץ. קודם לכן סיפקו הלוואות לקואליציה בראשות ארה"ב. במלחמת העולם הראשונה סניף הבנק הלונדוני של משפחת רוטשילד סייע לממשלת בריטניה להנפיק אג"ח עבור רכישת נשק ותחמושת. הסניף בפריז סיפק מימון משמעותי לממשלת צרפת בשלבי המלחמה הראשונים ועשה שימוש בקשריו בארה"ב ובבריטניה. מאז ומתמיד בנקים הרוויחו הרבה כסף בזמן מלחמה, כך גם היום, בישראל.
מצעד הרווחים הגואה של הבנקים בישראל לרבע השלישי של 2024 הסתיים השבוע בקול תרועה: מעל 7.3 מיליארד שקל בכיסיהם התפוחים של הבנקים ומנהליהם, עם תשואה להון של בין 14%-19%. גם בעלי המניות מקרב הציבור הרחב אינם יוצאים חסרים, אם ישירות או באמצעות השקעות המוסדיים המנהלים עבורם את הגמל, הפנסיה והחסכונות.
גם חלוקת הדיווידנדים חזרה - כאילו אנו לא נמצאים באחד האסונות הגדולים של מדינת ישראל. כ-420 יום למלחמת חרבות ברזל, עשרות אלפי עסקים נהרסים, חלקם לא יוכלו לשקם עצמם לעולם, מפעלים, מקומות עבודה, בתים וחצרות מופגזים ונהרסים, עזובה רבה ביישובים בצפון שחלק גדול מהתושבים כבר לא יחזרו אליהם – ובבנקים חגיגה.
כיצד אנומליה זו מתיישרת? מהם מנועי הצמיחה והרווח של מערכת הבנקאות בישראל, מערכת הבטוחה בעצמה גם בימים אלה, עם מבנה הון חזק ויציב, מבנה חיוני למשק המבקש לפעול בתנאי אי ודאות, בטח בזמן מלחמה?
ראשית, מערכת הבנקאות בישראל חזקה ממרבית מערכות הבנקאות בארה"ב ובטח לעומת אחותה באירופה, שלא הצליחה לשקם עצמה ממשבר הסאב-פריים של 2008 עד היום. בנק ישראל קובע בדוח השוטף שלו בדבר היציבות הפיננסית לחצי הראשון של 2024 כי "המוסדות הפיננסיים, לרבות הבנקים וחברות הביטוח שמרו על איתנותם ואף שיפרו בחלק הפרמטרים את עמידותם בפני זעזועים. סביבת הריבית הגבוהה היא בין הגורמים המרכזיים שתורמים לכך". הדברים נכתבו עוד טרם נודע עד כמה שגשגו הבנקים ברבע השלישי של השנה.
הטור המלא יתפרסם מחר ב"מעריב עסקים"