"לפעמים ההתמכרות היא ההתמודדות, ולא הבעיה"

ההתמכרות לשימוש בתרופות מרשם מתחילה אולי אצל רופאי המשפחה, אבל לא אליהם צריך להפנות אצבע מאשימה. "המציאות בשטח מורכבת", מזכיר ד"ר נדב שליט מהמרכז הישראלי להתמכרויות. 

חודש לאחר 7 באוקטובר נפגשו מאות רופאי משפחה ופסיכיאטרים מכל רחבי הארץ בהרצאה מקוונת בזום. ברקע, תחושת בהילות ודאגה אחת מרכזית: מה עושים עם היקפי הפנייה לשימוש בתרופות הרגעה - וכיצד נכון להתמודד איתם?

“לפני הכל, מדובר בתגובה נורמלית של אנשים למצב לא נורמלי", מזכיר ד"ר נדב שליט, פסיכיאטר ומנהל תחום חדשנות קלינית במרכז הישראלי להתמכרויות וממארגני המפגש. “כולנו נחשפנו לדברים נוראים, כשהמוני אנשים נמצאים במגע ישיר או כמעט ישיר לאירועים. 'הבן שלי היה במסיבה', 'בת דודה שלי נרצחה', 'הבת של השכנה שלי תצפיתנית והיא לא מצליחה לישון בלילה' - לכולנו יש סיבה מוצדקת מאוד להיות בחרדה. זה לא סתם סטרס".

בימים הראשונים למלחמה, נזכר ד"ר שליט, רץ ברשתות החברתיות “מם" שבו נכנס אדם לחדר הרופא, והדוקטור שואל אותו: “קלונקס או רישיון לאקדח?". “וזה באמת מה שאנשים חיפשו", הוא אומר, “למעשה, מדובר בדרכים שונות להירגע או לקבל תחושת ביטחון. המוני אנשים קיבלו תרופות הרגעה ושינה, וזה בסדר, השאלה היא מה עושים כשהמצב הבעייתי מתמשך".

הכתבה הזאת מובאת במסגרת פרויקט "משחקים באחריות" של מפעל הפיס, המתמקד בסדרת ראיונות עם מומחים וחוקרים מובילים שיספרו על המדע שמאחורי תופעות ההתמכרות, בהתמקדות באירועים שאחרי 7 באוקטובר. הם ישרטטו את הדפוסים הפיזיולוגיים, הפסיכולוגיים וההתנהגותיים ויאפשרו זיהוי, הבנה והתמודדות מוצלחת עם התמכרויות בנות ימינו.

נרטיב שגוי / הדאגה של שליט וחבריו אינה משוללת יסוד. שנה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב־7 באוקטובר חשף דוח מקיף שחובר על ידי המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש (ICA) כי שיעור הישראלים העושים שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים, בהם תרופות מרשם, עומד על 1 מכל 4 ישראלים - רבע מהציבור: נתון שנותר יציב גם בחלוף שנה.

בגזרת תרופות ההרגעה, זינק השימוש פי 2.5 במהלך שנת המלחמה - הנתון עמד על 3.8% טרום המלחמה, ונכון לחודש יוני 2024 עמד על 9.5% מהציבור בישראל.

“בניגוד לתחומי התמכרויות אחרים", מגלה ד"ר שליט, “שבהם עיקר הבעיה נמצא אצל גברים ואצל צעירים, כשמדובר בתרופות הרגעה - הקבוצה הבעייתית ביותר היא נשים מעל גיל 65. האבסורד הוא שככל שעולה הגיל, גדלים גם היקפי השימוש וגם הסכנה שמתלווה אליהם: בקבוצת הגילים 70־75, אנחנו מדברים על כרבע מהאוכלוסייה שקיבלה מרשם לתרופות כאלו ועל כ־12% שקיבלו יותר משישה מרשמים בשנה החולפת. כשעולים לגילי 85־90, מדובר כבר ב־50% שמשתמשים בתרופות, ורובם מרשמים כרוניים. כל אלה בניגוד להמלצות הרפואיות - מדובר בתרופות שרצוי לרשום לתקופות של מקסימום שבועיים או חודש, במיוחד כשמדובר בקשישים. אבל חשוב לזכור: לפעמים ההתמכרות היא ההתמודדות, ולא הבעיה".

מתי נחצה גבול ונדרשת התערבות?
“קיימים שני פקטורים עיקריים: הראשון הוא היקף השימוש עצמו. גם אם הוא מבוקר ונשלט, עדיין הוא מסוכן. אם סבתא שלי מקבלת חמש שנים אותה תרופה להפרעות שינה, זה מזיק לה בריאותית נקודה: פוגע קוגניטיבית, מגביר סכנה לנפילות. השימוש עצמו מזיק. איתות שני הוא כשהשימוש הוא בעל מאפיינים כמו חוסר שליטה. אתה מנסה להגביל את הכמות ולא מצליח, או שקיימת פגיעה בתפקוד: שימוש במהלך היום, חוסר ערנות הפוגע למשל בנהיגה. לזה נוסף הנושא הפיזיולוגי של חוסר יכולת להיגמל - אם אתה מנסה להפסיק שימוש בתרופה, והגוף שלך לא מסוגל להתמודד עם השינוי".

שלא כמו בסוגי התמכרויות אחרות שמחייבות הפסקה מיידית של שימוש, מספר ד"ר שליט כי הפסקה מיידית של נטילת תרופות הרגעה - עלולה לסכן דווקא את המשתמש. “הוא עלול לפרכס ואף למות", הוא מזהיר, “התהליך צריך להיות מבוקר ומפוקח. זה אחד הדברים היחידים שהגמילה מההתמכרות מהם נעשית מול רופא משפחה, ולא במסגרות טיפוליות של גמילה או בריאות הנפש. רופא המשפחה צריך לעשות את העבודה הטיפולית ואת הליווי".

ואם כבר מדברים על רופאי משפחה: האם לא שם מתחילה הבעיה?
“כשמסתכלים על הנתונים היבשים, זה אולי נכון: רופאי משפחה רושמים יותר מדי תרופות הרגעה. אבל הנרטיב שלפיו רופאי המשפחה לא טובים הוא שגוי ומוטעה, וחשוב לומר את זה. המציאות בשטח מורכבת, לרופא יש רק דקות ספורות עם כל מטופל והרבה פעמים להתחיל תהליך גמילה מול מטופל זה עניין מורכב. לא צריך להפנות אצבע מאשימה לרופאים, אלא לתת להם כלים. חשוב שיכירו אלטרנטיבות, שיידעו איך ניתן להפחית שימוש בצורה בטוחה וקלה".

ויש גם בשורות בנושא. “אנחנו כרגע בעיצומו של מהלך עבודה מול קופות החולים", מספר ד"ר שליט. “אנחנו פועלים לייצר יותר מגבלות רוקחיות, וגם ללמד את הרופאים איך לזהות ולבדוק קיומה של בעיה, איך להתערב ולעשות את ההפסקה בפועל. המערכת צריכה להתייעל בנקודות הזיהוי וההתערבות, ואנחנו משפרים את האפשרויות על ידי חינוך, הדרכה וכלים אפקטיביים להתערבות - תהליך שמתקיים ממש בימים אלה". 

מתמודדים עם ההשפעות: כנס מפעל הפיס
מאז אירועי 7 באוקטובר נמצאת מדינת ישראל בטלטלה אשר פגעה בכל חלקי החברה הישראלית. כחלק מהמאמץ הלאומי לשיקום החברה בישראל, ובהמשך לפעילות של למעלה מעשור למניעה, הסברה, לימוד וטיפול בתופעת ההתמכרות, תומך מפעל הפיס ומסייע גם לפעולות הקשורות לטיפול בנפגעי טראומה, תמיכה בשורדי מסיבת ה"נובה" ועוד.

ב־5 בדצמבר יתקיים בספרייה הלאומית בירושלים כנס המומחים השנתי בנושאי ההתמכרויות של מפעל הפיס, אשר יוקדש להשפעות מלחמת חרבות ברזל על תופעת ההתמכרויות בחברה בישראל והקשר בין החוסן של הפרטים (והחברה) למחלת ההתמכרויות.

לצד הצגת התייחסויות ושיטות טיפול חדשות בעקבות 7 באוקטובר, יכלול הכנס גם שיחות ושמיעת סיפורים אישיים של נפגעים מהאירועים שחלקם פיתחו בעיות התמכרות. זאת לצד שיחות עם מומחים מובילים בתחום הטיפול, בהם ד"ר אורן טנא, ד"ר תומר בקלש, ד"ר פאולה רושקה, ד"ר אמנון מיכאל, ד"ר שבי אהרון וגברת ענבל דור קרבל.