ועדת הכספים של הכנסת תתכנס מחר (שלישי) כדי לדון באחד הצעדים המשמעותיים שיינקטו כחלק מצעדי ההתכנסות והקטנת הגירעון – מיסוי הרווחים הכלואים. מדובר בחוק שנוי במחלוקת שגרר התנגדות רבה מצד המגזר העסקי והחברות שעתידות, לפי החוק המתוכנן, לשלם מיסים בשיעור גבוה יותר החל מינואר הקרוב.
הדיון שיחל מחר עתיד להתפרס על פני יומיים, אך לא בטוח שההתנגדות הרבה שצפויה מצד החברות תאפשר העברה "חלקה" של החוק. בעוד באוצר לא מתכוונים לסגת ממנו וכבר בונים על הרווח מהמיסים בדרך לצמצום הגירעון, במגזר העסקי טוענים לפגיעה במשק.
על מה מדובר?
רווחים כלואים הם רווחים של חברה או עסק פרטי שאינם מחולקים כדיבידנד לבעלי המניות, אלא נשארים בתוך החברה. כלומר, כספים שהחברה לא מחלקת כתגמול ישיר למשקיעים, אלא משאירה אותם לצורך מימון פעילות עתידית, השקעות נוספות, התרחבות או צמצום חובות. על הרווחים הכלואים משולם מס חברות, שעומד השנה על 23%, אך לא מס דיבידנד.
כעת, במטרה לגרום לחברות לשלם את המיסים הגבוהים הללו, מבקשים במשרד האוצר לאלץ אותן למשוך את הרווחים הכלואים. במסגרת תקציב 2025 וחוק ההסדרים, מתוכנן חוק שיחייב חברה שלא תמשוך את רווחיה הכלואים לשלם בגינם מס בשיעור 2% בשנה, למשך כל שנה בה הם נצברים.
באוצר מעריכים כי מיסוי הרווחים הכלואים יניב הכנסות בשיעור של 10 מיליארד ש"ח, חלק בלתי מבוטל מצעדי ההתכנסות המתוכננים בתקציב, שמגיעים ל-35 מיליארד ש"ח בסה"כ. אולם בגופים המייצגים את החברות ואת המגזר העסקי ככלל, טוענים כי 10 מיליארד הוא "המקרה הטוב", והודיעו שייאבקו בהצעה.
"הרווחים הכלואים, שיש לקרוא להם רווחים שמורים, נועדו לטובת צמיחת עסקים. הם נשמרים לטובת פיתוח עסקי, עתודה לשנים קשות, איתנות פיננסית וקבלת אשראי להשקעות עתידיות", הסביר שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ל"מעריב".
גורם באוצר: "חוסר הבנה במגזר העסקי לגבי המהות"
גם אם החוק אכן צפוי לעבור שינויים כאלה או אחרים לאור ההתנגדות שעורר, במשרד האוצר לא מתכוונים לוותר עליו או לשנות אותו בצורה משמעותית. גורם באוצר אמר כי "יש חוסר הבנה במגזר העסקי לגבי המהות. הכסף הזה לא הולך לבזבוזים, הוא הולך למימון המלחמה, השיקום, הוצאות הריבית. כשהמגזר העסקי בא ואומר שאנחנו פוגעים במשק – הוא לא מבין שיש מלבדו גם ציבור גדול שייכנס תחת צעדים שישפיעו עליו".
המתנגדים: "באוצר בחרו להכניס מסרס צמיחה לתקציב"
דובי אמיתי, יו״ר נשיאות המגזר העסקי, מהעומדים בראש המאבק הצפוי בחוק, אמר ל"מעריב": "מדובר בהצעת חוק קיצונית אשר על פי כל ההערכות שביצענו, תוביל לפגיעה ישירה בהשקעות ובצמיחה של המשק הישראלי. יתרה מזאת, הצעה זו גובשה ללא בחינה מעמיקה של כלל ההשלכות הצפויות על המשק. לא קיימים נתונים ברורים שמראים בצורה מובהקת את ההכנסות למול דיכוי ההשקעות שאנו צופים מתוך ההשפעות העתידיות של חוק זה ועל כן, נשיאות המגזר העסקי מתנגדת בתוקף להצעת החוק במתכונתה הנוכחית".
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר ל"מעריב": "אם לא די בכך שבתקציב 2025 אין מנועי צמיחה – באוצר בחרו להכניס מסרס צמיחה לתקציב. שינוי שיטת המיסוי הדו שלבית, הנהוגה בכל העולם המערבי, מהווה טעות ביסודו. לוקחים שיטה שעובדת בכל העולם ורוצים להמציא אחת חדשה. הרי ראינו במקרים שונים בעבר שזה לא עובד, כפי שקרה עם המצאת תקנים מיוחדים למשק הישראלי – שרק אחרי שנים ממשלת ישראל חזרה בה והשיקה לשמחתנו את רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל', שהחזירה אותנו למשפחת הרגולציה העולמית".
"הרווחים הכלואים, שיש לקרוא להם רווחים שמורים, נועדו לטובת צמיחת עסקים. הם נשמרים לטובת פיתוח עסקי, עתודה לשנים קשות, איתנות פיננסית וקבלת אשראי להשקעות עתידיות. שיטת המיסוי החדשה תשדר למשקיעים, ישראלים וזרים, כי שיטת המיסוי הישראלית לא יציבה וכדאי לחשוב פעמיים האם להשקיע בישראל. אנחנו מציעים לקבוע את השנה השישית כשנה הקובעת. עד חמש שנים ניתן יהיה לשמור רווחים לפיתוח עסקי ומהשנה השישית ומעלה - רשות המיסים תוכל לכפות על חברה שתאגור כספים חלוקת דיבידנדים לבעלי החברה".
נשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר, מסר כי "הצעות החוק לטיפול ברווחים בלתי מחולקים הן מרשם לאסון כלכלי ופגיעה נוספת בהשקעות, בתעשייה ובמשק. הבסיס להצעה הוא הנחה שגויה שרווחים צבורים – כלומר, הכספים שנותרים בחברות לאחר תשלום מסים - הם בעיקר כלי להתחמקות ממס. האמת רחוקה מכך: רווחים אלה הם חמצן כלכלי המאפשר לחברות להשקיע בטכנולוגיות חדשות, לממן התרחבות ולשרוד תקופות משבר. הגבלת יכולתן של חברות לנהל את המזומנים שלהן היא התערבות בוטה בשיקול הדעת העסקי, שתוביל להחלטות פיננסיות מעוותות".
"מאחורי מסך העשן שמציג משרד האוצר מסתתרת פגיעה קשה בעמוד השדרה של הכלכלה הישראלית", אמר נשיא התאחדות התעשיינים, "העסקים היצרניים עם פעילות עסקית ריאלית, בעקבות המלחמה, המשק הישראלי מתמודד עם זעזועים חריפים: ירידה בהשקעות זרות, עלייה בפרמיית הסיכון, והאטה ביצוא. בתנאים אלה, צבירת מזומנים אינה רק אסטרטגיה עסקית - היא מנגנון הישרדות. בעוד שהכוונה להבטיח מיסוי הוגן ראויה, האירוניה היא שבמקום להקל על המגזר העסקי בתקופת משבר, משרד האוצר מקדם מדיניות שתגביר את אי-הוודאות ותקשה על קבלת החלטות עסקיות".