ה-OECD הוריד בחדות את תחזיות הצמיחה של כלכלת ישראל ב-2024 וכן ב-2025 – כך עולה מדו"ח התחזיות החצי שנתי של הארגון שפורסם הבוקר (רביעי). לפי הדו"ח, כלכלת ישראל תצמח בשנת 2025 בשיעור של 2.4%, הורדה חדה בהשוואה לדו"ח הקודם, שפורסם בחודש מאי וחזה 4.6%.
עד סוף השנה הנוכחית, כלכלני ה-OECD צופים צמיחה של 0.6% בלבד – לעומת תחזית של 1.9% בדו"ח שפורסם במאי האחרון. נזכיר כי מאחר ואוכלוסיית ישראל גדלה בקצב שנתי של כ-2%, כל נתון צמיחה נמוך מכך אומר למעשה התכווצות של הכלכלה הישראלית. בארגון חוזים חזרה לצמיחה מעט יותר משמעותית בשנת 2026, בה מצפים ל-4.6%.
מדובר בתחזית פסימית משמעותית יותר מאשר זו שגובשה בישראל עבור 2025, כאשר בבנק ישראל חוזים צמיחה של 3.8%, ובמשרד האוצר צופים שיעור של 4.4%.
בנוסף, הועלתה תחזית האינפלציה ל-3.1% ב-2024, ול-3.6% ב-2025, מעבר לתקרת היעד של 3%. זאת לעומת הדו"ח ממאי, שחזה נתון של 2.5% ב-2024 וב-2025.
כלכלני ה-OECD אינם אופטימיים גם לגבי הגירעון הממשלתי, כאשר בעוד הערכת משרד האוצר מדברת על גירעון של 4.4% בשנה הבאה בזכות הקיצוצים וצעדי ההתכנסות המתוכננים בתקציב ובחוק ההסדרים – בארגון חוזים גירעון של 5.7%.
אלא אם האינפלציה תפתיע בעלייה לא צפויה מעבר לתחזית, או שהגירעון לא יקטן בהתאם למהלכים המתוכננים, בארגון לא מעריכים שיחול שינוי בריבית בנק ישראל בשנתיים הקרובות. אולם אם חששות אלה יתגשמו, ב-OECD מעריכים כי בנק ישראל עלול להעלות את הריבית.
"כאשר הציפיות לאינפלציה קרובות לתקרת היעד", מוסיפים בארגון, "יהיה צורך בהעלאות ריבית נוספות אם ביצוע התוכניות לקונסולידציה פיסקאלית יהיה מוגבל או חלקי, או אם לחצי האינפלציה יהיו גבוהים יותר מהצפוי. המדיניות המאקרו-כלכלית חייבת להיות זהירה".
עוד נכתב כי "הממשלה צריכה לתמוך בשינויים תקציביים כגון ביטול פטורים במע"מ או הפחתת סובסידיות המעודדות הישארות מחוץ לשוק העבודה, ולהעדיפם על פני צעדים שסביר יותר שיבוטלו בעתיד – כגון העלאת מדרגות המס או הקפאת קצבאות".