הציבור מאס במחירים שהציבו בפניו היבואנים והיצרנים המקומיים, עת לא הייתה לו ברירה בלהט המלחמה והמצור על הכלכלה הישראלית. הנתונים מראים כי הציבור הפחית את הקניות והרכישות. כך פדיון ענפי המסחר הסיטונאי והקמעונאי עפ"י הלמ"ס, שעלו בשעור שנתי של 0.2% בלבד ברבע השלישי של השנה (יולי-ספטמבר) - קרוב לקיפאון לאחר עלייה בשיעור שנתי של 6.7% ברבע השני של השנה. במונחי קמעונאות, מדובר בצלילה של ממש.
רכישת מזון באמצעות כרטיסי אשראי בשלושת החודשים שבין אוגוסט לאוקטובר, כולל במסעדות, עלו בשעור שנתי של 0.9% בלבד - נמוך מאוד בהשוואה לעלייה בשיעור של 7.1% בממוצע של עשרת החודשים הראשונים של השנה (לעומת התקופה המקבילה אשתקד). בכלל סך כל הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי התמתנו לעליה של 1.1% לעומת 7.9% בתקופה האמורה. עד כאן, אומרים הצרכנים, שאינם מוכנים עוד לשלם מחירים מופקעים.
היצרנים המקומיים, שחסרו ידיים עובדות בשנה האחרונה בשל גלי המילואים, יוכלו עתה ביתר קלות לגייס עובדים הנמצאים היום במחסור, שהנחיל שכר גבוה, עליה בעלויות הייצור ועליות המחירים בצידן. הישראלים הכלואים יחד עם עליות השכר הגבוהות ובאין תחרות מחו"ל, הביאו לכך שמחירי המוצרים הבלתי סחירים מבחינה בינלאומית עלו בשנה האחרונה ב-3.9% - הרבה יותר מקצב עליית המחירים הסחירים מבחינה בינלאומית שעלו ב-3% בלבד, כך עפ"י הבנק המרכזי.
ההערכות בשווקים הבינלאומיים הן כי מרבית מחירי הסחורות החקלאיות יירדו, אולי למעט סוכר, והציפייה היא לירידה לפחות במחירי החיטה והתירס ב-2025. מעבר לכך ישנה ציפייה ברורה להורדת מחירי האנרגיה, מהרגע שטראמפ יאפשר לקדוח, להפיק ולייצא נפט וגז. ההערכה היא כי מחיר חבית נפט בים הצפוני ירד ל-65 דולר לחבית. האמריקאים מעוניינים להפחית את מחיר הנפט גם בכדי לפגוע ברוסיה, הנסמכת גם בימים אלה על הנפט כמקור הכנסה עיקרי. מחירי האנרגיה מהותיים בכל מדד מחירים לצרכן בעולם, וגם בישראל הם צפויים למשוך את המדד מטה.
הכתבה המלאה תפורסם מחר במוסף "עסקים" של מעריב