מרכזי החוסן בצפון, המשרתים כחצי מיליון תושבים בגליל ובגולן, נמצאים בסכנה תקציבית חמורה. ראשי הרשויות בגליל מזהירים כי התקציב לשנת 2025, המיועד להבטיח את פעילותם השוטפת, עלול להצטמצם באופן דרמטי מ-41 מיליון ש"ח ל-3.5 מיליון ש"ח בלבד. "זהו קיצוץ של למעלה מ-90% בתקציב, אשר יפגע קשות במענה החיוני לתושבים״, מזהירים ראשי הרשויות במכתב שנשלח לאליעזר צ׳ייני מרום, ראש המנהלת הצפונית, שר הבריאות, שר הפנים ושר האוצר.
ראשי הרשויות ציינו במכתבם כי הם מבינים את חשיבותה העליונה של שמירה על רציפות השירותים החיוניים, במיוחד בעת מלחמה. ולפיכך, ״קיצוץ של למעלה מ-90% בתקציב מרכזי החוסן הוא בלתי נתפס ובלתי אחראי״. עוד הוסיפו כי ״אי הסדרת התקצוב תביא לכך שהמרכזים ייאלצו לצמצם באופן דרמטי את פעילות החירום – הטיפולית והשיקומית, לפיטורי מאות עובדים ולפגיעה אנושה במרקם הקהילתי ובבריאות הנפשית של תושבי האזור. מצב זה מעמיד את תושבי הגליל והגולן בסכנה ממשית, במיוחד בתקופה הקשה בתולדותינו״.
ראשי הרשויות דרשו לפעול מיידית לאישור התקציב הנדרש להמשך פעילותם של מרכזי החוסן, ״לרבות הסטת יתרות תקציב משנת 2024 לטובת מרכזי החוסן לשנת 2025״.
מאז 7 באוקטובר 2023, מרכזי החוסן פועלים במתכונת חירום אינטנסיבית, תוך שהם מספקים מענה טיפולי, קהילתי והכשרתי לעשרות אלפי תושבים מדי חודש. "עם פרוץ המלחמה, המרכזים נכנסו לפעולה באופן מיידי, והציעו שירותים מותאמים לאוכלוסייה במצוקה, הן למפונים והן לאלה שנותרו בבתיהם״, אומר יפתח בנבנישתי, מנכ"ל מרכז משאבים, האמון על הפעלת מרכזי החוסן.
הצפי לשנים הקרובות הוא עלייה בביקוש לשירותים, במיוחד לאור המשבר המתמשך. "מרכזי החוסן עברו מאפס טיפולים פרטניים לכ-4,000 טיפולים מדי חודש – מספרים שממשיכים לעלות", מספר בנבנישתי. אך במצב הנוכחי, התקציב הדרוש להבטיח את המשך הפעילות טרם אושר, מה שמעמיד בסכנה את השירותים החיוניים.
משרד הבריאות אמנם אישר את התכנית להמשך תקצוב עד 2025, אך התקציב הנדרש תלוי בהחלטת מנהלת הצפון, שטרם התקבלה. כזכור, לפני כשבוע וחצי, פרויקטור הצפון, אליעזר (צ'ייני) מרום, הודיע בישיבת הממשלה על התפטרותו מהתפקיד. "במצב הזה, אנחנו עלולים לחזור אחורה, מתקציב של 40 מיליון ש"ח ל-3 מיליון בלבד", מזהיר בנבנישתי. "זה אומר פגיעה דרמטית בפעילות החירום ובשירותים המיועדים למאות אלפי תושבים״.
מרכזי החוסן מפעילים כיום כ-500 אנשי מקצוע, בהם מטפלים, רכזי פינוי ומדריכים. "אם התקציב לא יאושר, ניאלץ לפטר את רוב הצוותים ולצמצם משמעותית את הפעילות - שהתרחבה משמעותית מאז תחילת המלחמה", מסביר בנבנישתי. "למרות כל המאמצים, כולל ניסיון להעביר יתרות תקציביות משנת 2024, אנו עדיין נמצאים באי-ודאות קיצונית״.
בנבנישתי מדגיש כי המטרה המרכזית היא למנוע פוסט-טראומה המונית. "אנחנו מעריכים כי 3%-6% מתושבי הצפון, שחוו מצב חירום מתמשך, יפתחו סימפטומים הדורשים התערבות מקצועית. באמצעות התערבויות קהילתיות שמחזקות את החוסן ומקדמות איתור ומניעה מוקדמת, ניתן לצמצם את השפעות המשבר ולהפחית את אחוז הנפגעים".
בנבנישתי מסכם: "אנחנו חיים בתנאי אי-ודאות קיצוניים, ומנסים בכל הכוח לשמור על השירותים עבור תושבי הצפון. אך ללא פתרון מיידי והעברת התקציב מידי מנהלת הצפון למשרד הבריאות אשר המרכזים תחתיו, השירותים החיוניים שעליהם עבדנו קשה כל כך, יעמדו בפני קריסה – ואיתם עשרות אלפי אנשים שנשענים עליהם".