מחר תחל שנת 2025, ואיתה ייכנסו לתוקף ההתייקרויות במשק ובכל תחומי החיים, אשר בצירוף גזרות התקציב – יפגעו יחד בהכנסות ויעלו דרסטית את הוצאות הצרכנים בישראל. בגזרת התייקרות ההוצאות, המהלך הדרמטי ביותר שיפגע באופן משמעותי בכיס של כלל הישראלים הוא העלאת המע"מ באחוז לשיעור של 18%.
מדובר במהלך שאושר עוד בתחילת 2024, כך שבניגוד להעלאת דמי הביטוח הלאומי שתקועה בגלל התעקשות השר בן גביר וחברי הכנסת החרדים – גזרת המע"מ ודאית ובטוחה – ותעלה לנו הרבה כסף.
העלאת מס ערך מוסף לשיעור של 18% תפגוש כל צרכן וצרכנית בישראל, בכל עסקה שיבצעו – מהעגלה בסופר שכל מרכיביה יתייקרו, דרך קניית רכב חדש ועד לרכישת דירה – ההוצאות של הישראלים יתייקרו החל ממחר באופן כמעט אוטומטי. הסיבה לכך, היא השילוב בין גלגול העלויות לצרכנים מצד היצרנים, בשילוב ניצול המצב על ידי החברות.
"היצרנים יוכלו לייקר את המוצרים יותר משצריך – ולצאת מזה נקיים"
"החיסרון העיקרי של העלאת המע"מ הוא האפקט המיידי של המהלך על המחירים, שיתייקרו בצורה רוחבית", מסביר פרופ' אלון איזנברג, חבר המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, "עוסק שרגיל למחיר מסוים ופתאום חווה עליית מע"מ יכול לבחור לספוג אותה, אבל בפועל מה שקורה לרוב הוא שהיצרן יגלגל את ההתייקרות הלאה לצרכן, ובמקרים רבים – הוא גם ירכב על הגל ויעלה ביותר מהתייקרות המע"מ לבדה".
"השלכה נוספת של זה היא שהיצרנים יוכלו להעלות מחיר בלי להיתקל בהתנגדות משמעותית", אומר פרופ׳ איזנברג, "אחד השיקולים של עוסק כשהוא מעלה מחיר היא תגובת הצרכנים. אם אני מעלה מחיר סתם כך, יתכן מאוד שהלקוחות יכעסו, יחפשו תחליפים או יפנו למתחרים – וזה יכול למנוע ממני לייקר את המוצר. אלא שהעלאת המע"מ היא הזדמנות מעולה להעלות מחירים בלי לספוג את הזעם הצרכני, שהרי 'המחירים גם ככה עולים'.
"כך, אני לא עולה על הרדאר של אף אחד, וכשיטענו שאני מייקר שלא לצורך אני אוכל לטעון שהאשמה היא של הממשלה. כלומר, המחיר יעלה והצרכנים לא ינטשו. אם בשגרה קיים רסן מסוים, והעלאות מחירים גוררות מחאות נקודתיות, הרי שכאן הצרכנים יכולים לצאת מזה נקי ולרכוב על גל התייקרות שיחשב 'לגיטימי'".
"כשמעלים מע"מ ההתייקרות מיידית. כשמורידים – זה עלול להיות לא מורגש”
חיסרון נוסף ובלתי מבוטל במהלך הוא הקושי הרב שבהורדת המע"מ בחזרה. כשמעלים את המס, המחירים מתייקרים כאמור מיד. אלא שכשמורידים אותו – פעמים רבות לא חלה הוזלה במחירים, שמורגשת כמו ההתייקרות.
"התמסורת בין העלאת המס לבין המחירים שמתגלגלים לצרכן לא עובדת באותו אופן בזמן עלייה ובירידה", מוסיף פרופ' איזנברג, "יש חוסר סימטריה מובהק בעניין הזה. בספרות הכלכלית זה מכונה "טילים ונוצות" – כיצרן, כשמעלים לי את העלויות אני מעלה את המחירים כמו טיל, וכשמורידים את העלויות אני אוריד את המחירים בקלילות, כמו נוצה. סביר להניח שהמחירים ירדו מעט מאוד או לא ירדו כלל, יכול להיות שזה אפילו לא יורגש".
"כשיש צורך במקורות מימון – המע"מ הוא מס שקל מאוד לגבות"
לאורך תהליך אישור התקציב, כשנתקלו חלק ממהלכי המיסוי של האוצר במכשולים – החלופה הכמעט מידית שהונחה על השולחן הייתה העלאת המע"מ מעבר למה שתוכנן – לרמה של 19%-19.5%. מדוע הפך המע"מ לכלי מועדף עבור סגירת הבור בתקציב?
"בשעה של מצוקה תקציבית ובעת צורך בגיוס מקורות מימון, העלאת המע"מ היא צעד יחסית נפוץ בארסנל הכלים", מסביר פרופ' אלון איזנברג, "הסיבה העיקרית לכך היא הקלות היחסית שבהטלתו. מדובר במס אחיד על כלל המוצרים, הוא נקבע על כל עוסק ומבחינה מנהלתית, קל מאוד לגבות אותו. עדכון של אחוז אחד בודד של המע"מ מבטיח סכום של כ-7 מיליארד לקופת המדינה, והוא לא דורש חקיקה מורכבת – מספיק צו די פשוט כדי לאשר אותו".
כך, ממחר תיכנס לתוקף אחת המכות הקשות לכיסו של הצרכן הישראלי, שישלם יותר בכל רכישה ועסקה שיבצע. אלא שבעוד המע"מ לבדו ייקר את המוצרים ב-1%, המחיר שנראה בסופו של דבר על המדף יהיה גבוה בהרבה, עקב ה"עיגול למעלה" שינקטו היצרנים. למשל, מנת שווארמה שמחירה 50 שקלים, לא תתייקר באחוז למחיר של 50.50 שקלים, אלא ל-51 ש"ח.